אור וסביבה: מתי כדאי להתחיל את יום הלימודים?
חוקרת ישראלית בדקה את ההשפעה של התחלת הלימודים בשעה מאוחרת יותר על הרגלי השינה וההצלחה בלימודים בבתי ספר בסיאטל. וגם, איך קשורים למחקר הזה סמארטפונים ופקקי תנועה?
בתחילת שנת הלימודים ב-2017, לצהלתם של אלפי תלמידים, הושמע הצלצול לפתיחת יום הלימודים בסיאטל כמעט שעה לאחר הזמן הרגיל שהיה נהוג עד אז: 7:50. למעשה, כל 18 בתי הספר התיכוניים בעיר, איחרו את לוחות הזמנים בכמעט שעה. וכפי שקיוו החוקרים והמורים, בני נוער השתמשו בזמן נוסף לישון ולא ניצלו אותו כדי להישאר ערים מאוחר יותר.
עוד כתבות בזווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה :
במאמר שהתפרסם החודש בכתב העת המדעי היוקרתי Science Advances חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון ומכון סאלק למחקרים ביולוגיים הודיעו כי בני נוער בשני בתי ספר תיכוניים בסיאטל ישנים יותר בלילות בית הספר, לאחר ששעת פתיחת יום הלימודים נדחתה בכשעה - חציון גידול של 34 דקות שינה בכל לילה. המהלך הזה הגדיל את זמן השינה החציוני בקרב התלמידים משש שעות ו-50 דקות, עד שבע שעות ו-24 דקות.
המחקר אסף נתוני אור ופעילות של נבדקים באמצעות צגי פעילות של פרק כף היד (אקטיגרפים) - במקום להסתמך אך ורק על דפוסי השינה המדווחים על ידי נבדקים, כפי שנעשה לעתים קרובות במחקרים על שינה. עוד עולה מהמחקר, כי לאחר השינוי בשעות הלימודים, התלמידים לא נשארו ערים משמעותית עד שעה מאוחרת יותר: הם פשוט ישנו זמן רב יותר, התנהגות שהודגמה במחקרים קודמים כמסונכרנת עם המקצב הביולוגי הטבעי של מתבגרים.
מקצב ביולוגי שונה למתבגרים
מחקרים עד כה הראו כי המקצבים היומיים של המתבגרים שונים במהותם מאלה של מבוגרים וילדים. המקצבים היומיים שלנו עוזרים למוח ולמערכות ההורמונליות שלנו לעדכן את "השעון הפנימי" (השעון הצירקדיאני) שאומר לנו מתי הגיע הזמן לאכול, לישון, לנוח ולעבוד במסגרת עולם שסובב על צירו כל 24 שעות.
הגנים שלנו והסיגנלים החיצוניים מהסביבה, כגון אור השמש, משולבים כדי ליצור ולתחזק את פעילות השעון הפנימי המתמיד הזה המוכתב על ידי פעילות מסונכרנת של תאי עצב באזורים שונים במוח. אלא שתחילת ההתבגרות מאריכה את מחזור היממה אצל מתבגרים וגם מקטינה את רגישותו של המקצב הפנימי לאור בבוקר. שינויים אלה גורמים לבני נוער להירדם מאוחר יותר כל לילה ולהתעורר מאוחר יותר בכל בוקר ביחס לרוב הילדים והמבוגרים.
"הזזת שעת האפס קדימה אפשרה לבני הנוער לפתוח את יום הלימודים בשעה שבה הם נוטים להתעורר באופן טבעי, כתלות בשעון הביולוגי הפנימי שלהם", מסבירה ד"ר מירי בן חמו מדענית מוח ישראלית החוקרת שעונים ביולוגיים ומעורכות המחקר החדש. "יכולת הריכוז שלנו משתנה לאורך היממה ורובנו מכירים את תחושת הבלבול כשמעירים אותנו משינה עמוקה. הרפורמה עזרה למתבגרים בסנכרון בין השעון הביולוגי שלהם לבין השעות שבהן אנו דורשים מהם להתרכז ולהיות ערניים יותר".
רופאים ממליצים בדרך כלל כי בני נוער ישנו 10-8 שעות בכל לילה. בפועל, זמני ההתחלה של בית הספר מכריחים את המתבגרים לשנות את כל לוח הזמנים של השינה ולקצץ אותו. מכשירים מסוימים, כמו סמארטפונים, מסכי מחשב, טאבלטים וטלוויזיה ואפילו מנורות LED שפולטות אחוז גבוה של אור כחול, עלולים גם הם לשבש את המקצבים היומיים בקרב בני נוער ומבוגרים כאחד, דבר המעכב את תחילת השינה. כדי לצמצם את ההשפעות המזיקות של האור הכחול, מומלץ לצמצם את החשיפה אליו בשעות הערב ולהשתמש בתאורה צהובה בטמפרטורה נומינלית של 3,000 מעלות קלווין או פחות, ובאפליקציות לסינון אור כחול ממסך המחשב והסמארטפון בשימוש בשעות שלפני השינה.
במחקר שנערך במכון השינה בבית החולים אסותא, בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה בשנה שעברה, אף נמצא כי שימוש בסמארטפון לפני השינה גורם להפרעות קשב ביום למחרת.
"חשוב לציין, שגם לאחר הרפורמה שעת השינה של התלמידים נותרה זהה והעליה בשעות השינה של התלמידים נבעה משעת יקיצה מאוחרת. כשאנחנו מבקשים מבני נוער להיכנס למיטה מוקדם יותר, הם פשוט שוכבים במיטתם ולא מצליחים להירדם ולכן ההתערבות צריכה להיות בדחיית תחילת היום שלהם." מדגישה בן חמו. "הסנכרון בין השעון הביולוגי הפנימי לבין סדר היום החברתי הוא מהותי ומחקרים רבים מראים שהפרה של הסנכרון הזה משליכה באופן שלילי על המצב הבריאותי שלנו ומקושרת עם תחלואה מוגברת"
המחקר הנוכחי השווה את התנהגויות השינה של שתי קבוצות נפרדות של תלמידי כיתה י' משני תיכונים שונים. קבוצה אחת של 92 תלמידים (משני בתי ספר) לבשה את האקטיגרפים על פרק כף היד במשך שבועיים באביב 2016, כאשר בית הספר עדיין החל בשעה 7:50. המכשירים אספו מידע על רמות אור ופעולה כל 15 שניות. ב-2017, כשבעה חודשים לאחר איחור זמן תחילת הלימודים, החוקרים בחנו קבוצה של 88 תלמידים (משני בתי ספר) באופן דומה. בנוסף, תלמידים בשתי הקבוצות דיווחו גם על נתוני השינה הסובייקטיביים שלהם.
המידע שהתקבל במדידות המכשירים חשף, כאמור, עלייה משמעותית במשך השינה, בעיקר בימי הלימודים.
שיפור בריאותי עצום
“במחקר שעשינו מצאנו שבני הנוער קיבלו 34 דקות נוספות של שינה בעקבות הרפורמה, שזה הבדל משמעותי מאוד וכזה שמתרחש לאחר שינוי בלוחות זמנים ללא צורך בעבודה פרטנית קלינית נוספת מול התלמידים", מסבירה בן חמו.
המחקר גילה גם שינויים נוספים מעבר לשינה. לאחר השינוי, זמני ההתעוררות של התלמידים בימי חול וסופי שבוע התקרבו זה לזה. הביצועים שלהם בקורס שנבדק (ביולוגיה, כמובן) השתפרו: הציונים הסופיים היו גבוהים יותר ב -4.5 אחוזים. בנוסף על כך, מספר האיחורים וההיעדרויות ירד משמעותית בקרב התלמידים באחד מבתי הספר.
החוקרים מקווים כי המחקר שלהם יסייע בשינוי הגישה הרווחת ברוב מדינות העולם בנוגע לזמני תחילת הלימודים. האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים המליצה ב-2014 כי בתי הספר התיכוניים לא יתחילו ללמד לפני 8:30 בבוקר. כיום ברוב בתי הספר התיכוניים בארה"ב מתחילים ללמוד כמעט שעה קודם לכן. ואכן, ב-2018 נקבע בקליפורניה שהלימודים במרבית בתי הספר התיכוניים במדינה לא יתחילו לפני 8:30.
לפני 15 שנה נאסר בישראל על קיום "שעות אפס" בבתי הספר, אך במוסדות חינוך רבים עדיין מבקשים מהתלמידים להגיע לפני השעה 8:00 - זאת בניגוד להוראות ולחוזר המנכ"ל. "תוצאות המחקר מדגישות את החשיבות של משך השינה לתפקוד של בני הנוער במהלך יום הלימודים ואני מקווה שגם בישראל ישקלו להקל על התלמידים ולפתוח את מסגרות הלימודים מאוחר יותר", מסכמת בן חמו את השלכות המחקר לבני הנוער בישראל. "הציפיה מהתלמידים להיות ערניים ופעילים בזמן שהשעון הביולוגי שלהם מאותת להם לישון היא לא הוגנת כלפיהם ופוגעת בהם".
טוב גם לפקקים
אחת הבעיות המוכרות לרבים מהישראלים הם הפקקים התוך-עירוניים הכבדים המגיעים לשיא בכיכרות וברמזורים הסמוכים לבתי ספר תיכוניים קצת לפני השעה שמונה. ההורה הישראלי אוהב לפנק את הילדים ולהסיעם עד לבית הספר וכאשר 800 תלמידים הופכים ל-800 רכבים בשעה עמוסה ממילא, נוצרים הפקקים המוכרים בקרבת מוסדות החינוך.
מספר עבודות שנעשו בנוגע לשינוי התחלת זמן העבודה בסקטורים שונים מצאו כי זוהי אסטרטגיה יעילה בצמצום עומסי תנועה. גם שינוי בשעות הפתיחה של בתי הספר עשוי לצמצם משמעותית עומסים תוך עירוניים בבקרים. יחד עם זאת, שינוי כזה עלול להקשות על הורים המעוניינים להסיע את ילדיהם ללימודים לפני הגעתם לעבודה. ייתכן שבעתיד יאלצו המתבגרים להישען על תחבורה ציבורית מחוץ לשעות העומס או רחמנא ליצלן, לצעוד ברגל לבית הספר, וכך לפתור כמה בעיות ציבוריות ובריאותיות במקביל.
הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה".
לפנייה לכתב/ת 
