נעים מאוד: אוּלְטִימָה ת'וּלֶה שבקצה מערכת השמש
סוכנות החלל האמריקנית פרסמה תמונה ברורה של אוּלְטִימָה ת'וּלֶה - הנמצא במרחק של כ-6 מיליארד ק"מ מאיתנו
כמו איש שלג - כך נראה הגוף שנמצא כ-6 מיליארד ק"מ מאיתנו: לאחר שאתמול פרסמה סוכנות החלל האמריקנית תמונה די לא ברורה של הגוף השמימי הנמצא בקצה מערכת השמש, מפרסמת הערב (יום ד') נאס"א תמונה ברורה יותר שצילמה החללית New Horizons, שהתקרבה עד למרחק של 3,500 ק"מ מאוּלְטִימָה ת'וּלֶה או בשמו האחר MU69.
מדובר בשני גופים חלל מחוברים ולא בשני גופים שונים הסובבים זה סביב זה. החוקר של המשימה, אלן שטרן, אמר כי לחלק הגדול יקראו מעתה אולטימה ולקטן תולה. גם הערב באוניברסיטת ג'ון הופקינס, אנשי נאס"א לא הסתירו את התלהבותם. מדובר בצורה שבה חזו עוד ב-2017 החוקרים שצפו בגוף השמיימי באמצעות טלסקופ.
במסיבת העיתונאים אמרו החוקרים כי בגוף השמימי יש הרבה גיוון בפני השטח שלו. "אחד המאפיינים המעניינים מאוד הוא הצוואר שמחבר את שני הגופים בעצם הבינארי - זה אחד האזורים הבהירים ביותר עם בהירות של 13% - זה מתאים לחומר דקיק שנפל עקב כוח המשיכה. גם שני העיגולים מציגים בהירות שונה", הסבירו החוקרים.
לגבי ההיווצרות של הגוף, משני גופים, אמרו בנאס"א: "אנחנו חושבים שאוטלימה תולה הוא העצם הפרימטיבי ביותר שאי פעם נצפה על ידי חללית ואולי מסמן סוג של עצמים, שהוא הקדום ביותר שניתן לצפות במערכת השמש של היום".
בסוכנות החלל האמריקנית אמרו כי המידע מ-New Horizons ימשיך להגיע בשבועות הקרובים ותמונות בעלות רזולוציה גבוהה של הגוף השמימי יתקבלו רק בחודש הבא.
העצם שנבחר בסופו של דבר התגלה ב-2014 בתצפיות של טלסקופ החלל האבל (Hubble), שנעשו בדיוק למטרה זו. שמו הרשמי הוא בינתיים 2014MU69, והשם שנבחר צפוי לקבל אישור רק לאחר מעבר החללית לידו. הגילוי לא כלל הרבה יותר מאשר את עצם קיומו של הגוף הזה וחישוב המסלול שלו, כך שיצטלב עם מסלולה של החללית המתרחקת מהשמש במהירות של יותר ממיליון קילומטרים בכל יום, ויכולתה לשנות כיוון מוגבלת ביותר.
עוד לפני הגעת החללית, החוקרים העריכו כי אולטימה תולה הוא גוף שאורכו 30-20 קילומטרים וצורתו מוארכת יחסית. מתצפיות אחדות עולה כי ייתכן שהוא בעל צורה כללית של שני כדורים מחוברים, וכמה חוקרים העלו את ההשערה שהם אינם מחוברים אלא חגים זה סביב זה במרחק קטן מאוד. על פי חישובי המסלול הוא משלים הקפה של השמש כל 296 שנים (הקפה של פלוטו נמשכת 248 שנות ארץ), במרחק של כ-6.5 מיליארד קילומטרים שהם בערך 43 יחידות אסטרונומיות (כלומר 43 פעמים המרחק של כדור הארץ מהשמש).