הצד האפל של הנצנצים
מתברר שהנצנצים הקטנים והחביבים המשמשים ליצירות צבעוניות ולאיפור מבהיק עלולים לגרום לנזק משמעותי כשהם מגיעים לים. אז מה אפשר לעשות כדי להפחית את ממדי הבעיה?
אם הילדים שלכם חובבים פעולות יצירה מנצנצות, או אם בא לכם להתגנדר במראה זוהר, אז אתם בטח יודעים שהנצנצים אוהבים להישאר במקום שעליו הם נחתו ושהם מגלים התנגדות מפתיעה לניסיונות לנקות אותם מהבגדים, מהרהיטים ובמיוחד מקצה האף לפני פגישת עבודה חשובה. אבל אם חשבתם שלנקות את הרצפה או את הפנים זה קשה, נסו לעשות זאת בתוך מכל מים עצום בגודלו. כי בסוף כל מסיבה, האוקיינוס, הים, הנהרות והנחלים שלנו הם אלה שנשארים עם הלכלוך המנצנץ.
עוד כתבות בזווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה :
אז מדוע הנצנצים מהווים בעיה? "הנצנצים עשויים ממיקרופלסטיק - פולימרים שמופיעים כפיסות זעירות, שגודלן נע בין עשרות מיקרונים ועד לחמישה מילימטרים - כלומר, מעובי של שערה ועד גודל של גרגיר חול", אומר נועם ואן דר האל, שחוקר את שכיחות המיקרופלסטיק בחופי ישראל במסגרת עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת חיפה. ניתן לחלק את המיקרופלסטיק למקורות ראשוניים: חלקיקים שבבסיסם קטנים מחמישה מילימטרים (כמו נצנצים באיפור, סיבים של בגדים מבדים סינתטיים וכדוריות שמשמשות במוצרי קוסמטיקה) או מקורות שניוניים: מיקרופלסטיק הנוצר כתוצאה מפירוק של חומרים גדולים יותר.
שטיפה במקלחת או ספונג'ה מובילים את הנצנצים אל מערכת הניקוז. בשל גודלם הקטן חלקיקי המיקרופלסטיק הראשוני כדוגמת הנצנצים, מצליחים לחמוק ממערכות הסינון של המתקנים לטיפול בשפכים ומשם מוסעים עם הזרם אל עבר הים. מחקר שנעשה על-ידי קבוצת חוקרים ממספר אוניברסיטאות שונות, בדק את תפוצת המיקרופלסטיק בים הפתוח. החוקרים העריכו, כי נכון לשנת 2014, יותר מ-5 טריליון חתיכות פלסטיק במשקל של כ- 268,940 טונות של פלסטיק צפו בים והמספר הזה גדל בקצב מבהיל.
מכיל חומרים רעילים
בעלי חיים רבים, ביניהם חסרי חוליות, ציפורים, דגים וזואופלנקטון (יצורים זעירים שנסחפים במים), טועים וחושבים שחתיכות הפלסטיק הבוהקות הללו הן מזון או טרף ולכן בולעים אותם. תרחיש זה עלול לגרום לפציעה, לחסימת מערכת העיכול של בעלי החיים ואף למוות. חלקיקי פלסטיק גדולים יותר, כדוגמת בלונים שמופרחים לאוויר לאחרונה יותר ויותר באירועים שונים, משפיעים בצורה דומה על בעלי חיים גדולים יותר, כמו לווייתנים וגם על בעלי חיים ביבשה שאוכלים אותם ועלולים להיחנק או לסבול מחסימת מעיים. הפלסטיק על כל צורותיו מהווה בעיה ממשית לאורכה ולרוחבה של המערכת האקולוגית והוגדר על ידי מומחים כאחד האסונות הקשים ביותר של הים.
חלקיקי המיקרופלסטיק גם מכילים חומרים כימיים שונים שמוספים לפלסטיק בתהליך הייצור (כגון פתלטים וביספנולים) שעלולים לגרום להפרעות הורמונליות והתפתחותיות שפוגעות בגדילה וביכולת ההתרבות של בעלי חיים שונים. כמו כן, עקב תכונותיהם הכימיות, חלקיקי המיקרופלסטיק נוטים לספוח מהסביבה מזהמים כמו תרכובות כלור אורגניות PCBs (ביפנילים עתירי כלור) וחומרי הדברה אורגנוכלורידיים יציבים כגון DDT ו-DDE שהם תוצר של פעילות תעשייתית וחקלאית של האדם ביבשה.
כשיצורים ימיים בולעים את החלקיקים הללו מצטברים בגופם ופוגעים בהם וכשיצורים אלה נטרפים החלקיקים הרעילים עוברים איתם במעלה שרשרת המזון. חשוב להבין, שאם מדובר בדגי מאכל, ייתכן וימצאו שרידי מיקרופלסטיק מלאים במזהמים, כך שלבסוף חומרים אלה עלולים להגיע לצלחת שלנו ולהשפיע על בריאותנו. בשנים האחרונות מדענים מוצאים עדויות למיקרופלסטיק במגוון רב של מוצרים כמו מלח שולחן ובקבוקי מים מפלסטיק.
בנוסף, זרמי המים משפיעים על ניידות המיקרופלסטיק, בשל כך ניתן למצוא אותם גם במערכות אקולוגיות שאינן חשופות להתערבות אנושית ישירה, כמו בקרחונים באוקיינוס הארקטי, אליהם כנראה נסחף משטח הפסולת של האוקיינוס השקט.
אין רגולציה בישראל
לאור הנזקים הרבים להם גורם המיקרופלסטיק והתגברות המחקרים המדעיים בתחום, נקטו מדינות וחברות שונות בשורה של צעדים כדי להביא לצמצום הפגיעה של חלקיקי המיקרופלסטיק במערכת האקולוגית. ארצות הברית, למשל, אסרה כבר ב-2015 את השימוש בכדוריות פלסטיק זעירות (microbeads) - אותן כדוריות קטנות שניתן למצוא במוצרי טיפוח כמו פילינג, משחות שיניים, דאורדוראנטים ושנועדו להגביר את יעילותם. "כיום בישראל לא קיימת רגולציה באשר למיקרופלסטיק, אבל ניתן להתחיל ולצפות לחקיקה שתמנע שימוש ב-microbeads", אומר ואן דר האל.
בשנתיים האחרונות בבריטניה אסרו מספר רשתות שיווק את השימוש בנצנצים: רשת הסופרמרקטים הבריטית Waitrose, הודיעה כי תאסור מכירת מוצרים המכילים נצנצים. גם רשת גני הילדים Tops Day Nurseries האנגלית הודיעה על הפסקת השימוש בנצנצים בכל פעילויות היצירה של ילדי הגן.
שכיחות המיקרופלסטיק בים עשויה להשתנות בין אזורים. ממחקר שנעשה בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה בשנת 2017 על ידי ואן דר האל וחוקרים נוספים בראשות ד"ר דרור אנג'ל ושפורסם ב-Marine Pollution Bulletin, נבדקו ריכוזי המיקרופלסטיק באזורים הרדודים של הים בישראל. ממחקר זה עולה כי בממוצע יש 7.68 חלקיקי מיקרופלסטיק בכל מטר מעוקב של מי ים. מדובר בעלייה משמעותית יחסית למחקר מ-2016 שבוצע על ידי קבוצת חוקרים שבדקה את ריכוזי המיקרופלסטיק באגן הים התיכון ומצא כי שיש בממוצע 0.85-1.8 חלקיקי מיקרופלסטיק בכל מטר מעוקב של מי ים.
תחליפים ידידותיים לסביבה
מובן שדליפת נצנצים למערכת הימית היא לא הגורם המרכזי להיווצרות מיקרופלסטיק בים, אך בהחלט מדובר בתוספת מיותר למדי לבעיה שרק הולכת ומתעצמת. אבל אם בכל זאת אתם זקוקים לנצנצים בחייכם, דעו שקיימים בשוק תחליפים ידידותיים לסביבה. ישנן מספר חברות קוסמטיקה כמו GLITTEREVOLUTION, EcoStardust ו-Eco glitter fun, שמייצרות נצנצים לאיפור מתאית - רב-סוכר נפוץ המשמש כמרכיב מרכזי בדפנות התאים בצמחים.
התאית נאספת מעצי אקליפטוס שלהם תפוצה רחבה וגידול מהיר ולכן ניתן להתייחס אליהם כאל סוג של משאב מתחדש. מוצרים אלה עומדים בתקנים אירופים ואמריקאים. הם לא רעילים, נקיים ממתכות כבדות ובטוחים לשימוש קוסמטי. בזכות ההרכב האורגני שלהם, נצנצים אלה יכולים להגיע לים מבלי לפגוע בסביבה הימית. כמו כן, נצנצים אלה מסוגלים לעבור פירוק אירובי שהוא פירוק בנוכחות חמצן או פירוק אנאירובי, המתרחש בסביבות בהן קיים מחסור בחמצן. כך, גם אם בעל-חיים בלע חלקיק שהגיע אל הים, הוא יתפרק בקיבתו.
לא ברור אם גם את הנצנצים הידידותיים לסביבה קשה לנקות מקצה האף לפני פגישה חשובה.
הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה ".
לפנייה לכתב/ת 
