שתף קטע נבחר
 

שתי עוזניות נגב נדירות תועדו מזדווגות בחי בר כרמל

מצלמות המעקב בחי בר כרמל תיעדו את קטורה, עוזניית נגב בת 25, מזדווגת עם זכר צעיר שהגיע לישראל לפני כארבע שנים. ב-2017 הנקבה הטילה ביצה שהתגלתה כלא פוריה וכעת מקווים כי השניים יצליחו להביא גוזל חדש לעולם. בישראל נכחדו העוזניות מהטבע המקומי בסוף שנות ה-80

 

צילום: רשות הטבע והגנים

צילום: רשות הטבע והגנים

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

זוג עוזניות הנגב, עופות דורסים המצויים בסכנת הכחדה חמורה וחיים בגרעין הרבייה בחי בר כרמל של רשות הטבע והגנים מזה מספר שנים, נצפה בסוף השבוע האחרון בתהליך חיזור והזדווגות בחי בר כרמל. הנקבה, בת 25 שנה, נמצאה באזור קיבוץ קטורה כשהיא חולה והועברה לחי בר כרמל. המטפלים שלה החליטו לתת לה את השם קטורה.

 

עוזניות נגב (צילום: יגאל מילר, רשות הטבע והגנים)
עוזניות נגב בחי בר כרמל ב-2016(צילום: יגאל מילר, רשות הטבע והגנים)

 

הזכר, צעיר בן חמש שנים, נדד לישראל בנובמבר 2015 והפך לעוזניית הנגב הראשונה שנצפתה בארץ מאז שנכחדו בטבע בסוף שנות ה-80. הזכר לכד את עצמו בכלוב הנשרים לאחר שניסה לחפש מזון. הוא הובא לטיפול וטרינרי בבית החולים לחיות בר של הספארי ורשות הטבע והגנים. לאחר שהתחזק, הוא הועבר לקחת חלק ברביית העופות הדורסים בחי בר כרמל ומאז חי עם הנקבה קטורה.   

 

עוזניות נגב (צילום: רשות הטבע והגנים)
עוזניות נגב מזדווגות בסוף השבוע(צילום: רשות הטבע והגנים)
 

נכחדו מהטבע המקומי

כ-25-30 זוגות של עוזניות הנגב, דורסי יום ממשפחת הנציים, בעלי מוטת כנפיים עצומה המגיעה לכשלושה מטרים, קיננו עד שנות ה-50 באזור ערב והנגב. בשנות ה־70 נעשו ניסיונות להציל את העזניות מהכחדה והוקמו תחנות האכלה בערבה, אך אלו נסגרו. בשנות ה-80 צנח מספרן משמעותית, ונמנו רק כארבעה זוגות מקננים בלבד. הקינון הידוע האחרון נרשם באזור יוטבתה בשנת 1989. 

 

ציד, לקיחת הדורסים לגידול בשבי ובגני חיות, וכן הרעלות, התחשמלויות, הפרעות האדם באזורי קינון ומחסור במזון טבעי, הם חלק מהגורמים שהובילו להיעלמותו של המין הזה מאזורנו. כיום עוזניית הנגב נחשבת לדורס נדיר שמגיע לבקר בישראל והיא אינה מקננת עוד בטבע המקומי. מצבה בטבע באפריקה ובמזרח התיכון ממשיך להידרדר. כיום נותרו פחות מ-6,000 פרטים בלבד בטבע.

 

בתחילת 2015 הובאו לחי-בר כרמל שלוש עוזניות נגב לגרעין הרבייה. ביניהן, זכר קשיש בן 21 ושתי נקבות בניסיון להרבותם במסגרת פרויקט "פורשים כנף", המשותף לרשות, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל.

 

עוזניות הנגב בחי בר כרמל    (צילום ועריכה: ארז ארליכמן, סטילס: יגאל מילר, רט"ג)

עוזניות הנגב בחי בר כרמל    (צילום ועריכה: ארז ארליכמן, סטילס: יגאל מילר, רט"ג)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

עוזניות נגב (צילום: עדי אשכנזי)
עוזניות נגב(צילום: עדי אשכנזי)
 

ההזדווגות הקודמת הניבה ביצה לא פוריה

מצלמות המעקב שהוצבו בכלוב המחייה של העוזניות תיעדו את ההזדווגות בסוף השבוע. זו הסיבה שריקוד החיזור של קטורה ובן הזוג שלה עורר תקווה גדולה. אוהד הצופה, אקולוג העופות ברשות הטבעו הגנים, הסביר ל-"ידיעות אחרונות" הבוקר כי "אנו מקווים שההזדווגות תישא פרי ונוכל לראות בחודשים הקרובים גוזל חדש. הפעם האחרונה שראינו גוזל היה בשנת 2005 אך לצערי הוא לא שרד".

 

יש לציין כי הזוג הזדווג בשנת 2017 והנקבה הטילה ביצה שהועברה להדגרה מלאכותית בחי בר כרמל, אך הביצה התבררה כלא פוריה.  כיום בארץ נותרו חמש עוזניות בלבד המצויות בגרעיני רבייה. ארבע מהן בחי-בר כרמל ופרט נוסף בספארי ברמת גן. בשבי מסוגלות העוזניות להגיע לתוחלת חיים של 50 שנה. 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יגאל מילר, רשות הטבע והגנים
עוזניות הנגב חי בר כרמל
צילום: יגאל מילר, רשות הטבע והגנים
מומלצים