"חוקרים פרטיים": עד כמה אתם שבעי רצון מהחיים שלכם?

חסידי ברסלב. ארכיון(צילום: קרן נתנזון)

נניח שאתם השליטים של מדינה. איזו מטרה מרכזית הייתם שואפים לקדם? אחת המטרות שמדינות מודרניות שואפות לקדם מאז עידן הנאורות היא "רווחה" (Well-being) או "איכות החיים" של החברה. מטרה זו קשורה כמובן במטרות פוליטיות ראויות אחרות, כמו קידום "שלום", "צמיחה כלכלית" ו"צדק", אבל היא יעד נפרד.

חוקרים פרטיים - לכתבות הקודמות 

שאלת קידום הרווחה החברתית מעניינת במיוחד בעיניי מפני שהיא רלוונטית לחיים של כולם ולפוליטיקה יש השפעה מכרעת עליה. נסו לחשוב כיצד החוויות היומיומיות קשורות ברווחה שלנו ומושפעות מהפוליטיקה: האם פינו את האשפה מהבניין? באיזה אוטובוס נגיע לעבודה? מה איכות הגן של הילדה וכיצד הוא ממומן? האם יש פארק ציבורי בקרבת הבית? וכדומה.

אבל גם אם השתכנעתם שקידום רווחת החברה היא מטרה חשובה וראויה, עדיין לא ברור לגמרי מה בדיוק ראוי שנשאף לקדם. אילו היבטים של רווחה הם החשובים ביותר? וגם, מה התפקיד של המדינה בקידומם, ואיך ראוי למדוד איכות חיים ורווחה? זה בדיוק סוג השאלות שמעסיק אותי.

בשנים האחרונות מפרסמים גופים בינלאומיים ומדינות מדדים רבים שונים ומגוונים של רווחה. אחד המדדים, לדוגמה, עוסק ב"שביעות רצון" מהחיים. אלה הם אינדיקטורים של "רווחה סובייקטיבית" ממוצעת אשר נמדדים באמצעות שאלונים הפונים אל הציבור הרחב עם שאלה בסגנון הזה: "על סולם של 1-10 עד כמה אתה שבע רצון מהחיים שלך?"

ד"ר שירי כהן

מה שמתקבל זה דירוג ממוצע של שביעות רצון מהחיים, שניתן להשתמש בו כדי להשוות בין חברות שונות ובין אותן חברות בזמנים שונים. אחד הדברים המעניינים הוא שהמדדים האלה לא תמיד עולים בקנה אחד עם מדדי רווחה "אובייקטיביים", כמו מדדים כלכליים, רמת חינוך, רמת רפואה ומדדי איכות סביבה.

קחו לדוגמה את הברסלבים (בתמונה). סביר להניח שמדדי הרווחה הסובייקטיבית של הקהילה הזו גבוהים מאוד - הם מרגישים שביעות רצון מחייהם. אולם כלל לא בטוח שמדדים אחרים כמו מצבם הכלכלי, השכלתם ובריאותם יעידו גם הם על רווחה גבוהה במיוחד. בהנחה שאכן קיים פער בין שני סוגי המדדים, מה זה אומר לגבי רמת הרווחה של הקבוצה? ומה ניתן להסיק לגבי מידת ההצלחה של הפוליטיקה בקידום רווחתם? התשובה לשאלה זו היא מורכבת. היא תלויה בתפיסות שלנו לגבי מהי רווחה בכלל ולגבי השאלה מהו בדיוק התפקיד של הפוליטיקה בקידום רווחה.

המחקר הנוכחי שלי מבקש לעשות סדר: ראשית, להציג תפיסות רווחה אפשריות שונות ושנית לפתח ולקדם גישה חדשה להבנת רווחה בה העדות הסובייקטיבית על שביעות הרצון הכרחית, אך אינה מספיקה לייצוג של רווחה. כך, לפי גישה זו, המדדים הסובייקטיבים (האם הפרטים בחברה שבעי רצון מחייהם?) והאובייקטיביים (מה רמת התוצר לנפש במדינה? מה רמת החינוך? מהי תוחלת החיים וכו') משלימים זה את זה באופן כזה שלא ניתן לפצות על ירידה בסוג המדדים האחד על ידי עלייה בסוג המדדים השני.

 ד"ר שירי כהן, האוניברסיטה העברית

חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ המדע של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית".