שיא ישראלי לשחפית שנדדה מעתלית לדר' אפריקה
שחפית ים שסומנה בטבעת זיהוי באביב 2017 בעתלית ע"י צפרי החברה להגנת הטבע, שברה שיא של 46 שנה. השחפית תועדה לאחרונה בדרום אפריקה לאחר שעפה למרחק של 7,457 ק"מ והיא הציפור הישראלית שנמצאה במרחק הגדול ביותר מנקודת הטיבוע המקורית
שחפית הים מישראל שברה שיא של 46 שנה והפכה לאחרונה לציפור שנמצאה במרחק הגדול ביותר מנקודת הטיבוע המקורית שלה.
במסגרת פעילות מחקר של צפרי החברה להגנת הטבע, מסומנות ציפורים בטבעות זיהוי עם מספר ייחודי ומושבות בחזרה לטבע. אחת מהן, שחפית ים, עוף ימי שנודד למרחקים ארוכים ומקנן בישראל, נלכדה במסגרת מחקר בעתלית ב-2017.
מעתלית לדרום אפריקה
צפרי החברה הצמידו לרגלה טבעת זיהוי והשבוע קיבלו במרכז הטיבוע הישראלי דיווח על אות חיים מהציפור. השחפית תועדה באפריקה במרחק של 7,457 ק"מ ולדברי הצפרים, מדובר במרחק הגדול ביותר שעשתה אי פעם ציפור מישראל.
הציפור שנראתה לאחרונה בעתלית תועדה בימים האחרונים בחלקה הדרומי של אפריקה. לדברי הצפר, יוסף כיאט, מהחברה להגנת הטבע, "מדובר בשחפית בוגרת, שסומנה בטבעת צהובה, עם הכיתוב IVP באביב 2017, על ידי", הוא מסביר ל-ynet. "בעבר התקבלו דיווחים על חסידות לבנות, עקבי חורף וסנוניות רפתות, שסומנו בישראל ונמצאו בדרום אפריקה".
כיאט מוסיף כי לאחר בדיקה שנעשתה על ידי אנשי המרכז התגלה כי מדובר בציפור שסומנה בישראל ונמצאה במרחק הגדול ביותר מאתר הטיבוע.
כיאט מסביר כי "טיבוע ציפורים היא פעולה בה חוקרים מסמנים עופות בר בטבעות, על מנת לאסוף מידע אקולוגי, ביולוגי והתנהגותי, המשמש להבנה של מערכות ביולוגיות ושמירת טבע. אחת התקוות הגדולות של מטבע ציפורים, לאחר שסימן ציפור בטבעת ושחרר אותה חזרה לטבע, היא שהציפור תתועד באתר אחר לאורך מסלול נדידתה והדיווח יגיע אליו".
מצויות בסכנת הכחדה
שחפית ים היא עוף המסוגל להגיע לתוחלת חיים ארוכים (20-30 שנה) ובמהלך חייה עשויה לעבור בתעופה מרחק כולל של 500 אלף קילומטרים בנדידה, בין אתרי הקינון בצפון והאתרים בהם השחפית מבלה את תקופת החורף בדרום אפריקה.
מאז שנת 2010, מתקיים פרויקט שימור ומחקר של השחפיות המקננות בישראל, לפרויקט שותפים מפעל מלח הארץ, אשר בשטחו מקננות השחפיות, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וכן חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה.
בחברה להגנת הטבע מציינים כי שחפית הים היא עוף המצוי בסכנת הכחדה בישראל, בעיקר כתוצאה מצמצום בתי גידול המתאימים לקינון. בבריכות המלח בעתלית מתקיימת מושבת הקינון הגדולה בישראל של מין זה, הכוללת מאות זוגות. השחפיות מקננות בישראל בחודשי הקיץ ולאחר מכן, בסתיו, נודדות לחלקה הדרומי של יבשת אפריקה. שחפיות נוספות, המקננות באירופה, חולפות במהלך עונות הנדידה בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
