העין וכתפו של השור
בעברית היא נקראת כימה וביפנית סובארו והיא מוזכרת במיתולוגיה היוונית - הכל על קבוצת הכוכבים שניתן לראות בימים אלה בשעות הערב
מי שמרים את ראשו בימים אלה לשמיים, יכול לראות ממש מעל הראש, בסביבות השעה 19:00 בערב, קבוצת כוכבים קטנטנה, קומפקטית, הנראית כענן קטן. חדי העין יוכלו להבחין בשישה כוכבים המצויים בה. כולנו מכירים אותה דווקא בשמה היפני, סובארו, כיוון שכוכבי הקבוצה מעטרים את הסמל של מכוניות החברה. הרבה מאיתנו גם מכירים אותן בשמה העברי - כימה, שם המופיע בספרים איוב ועמוס. ויש המכירים אותה בשמה היווני - פליאדות.
הכימה הינה חלק מקבוצת הכוכבים שור, אחת מתריסר המזלות והיא מציינת את כתפו של השור. הכימה היא למעשה צביר כוכבים, אחד הקרובים לכדור הארץ ואחד הצבירים הצעירים שאנו מכירים. הגיל המוערך של צביר זה הוא כ-100 מיליון שנים.
מרחקו של הצביר מאיתנו הוא כ-400 שנות אור בלבד, הוא מונה כמה מאות כוכבים באזור שגודלו כ-40 שנות אור. הכוכבים הבהירים בצביר מוקפים בערפיליות בהירות, שהן ענני גז ואבק, שנראות גם בטלסקופ קטן בלילה חשוך.
הערפיליות הגדולות הן מטרה נוחה וקלה יחסית לחובבים: המראה שיתגלה הוא של כתם מעוגל סביב הכוכבים הבהירים, בדומה למראה של כוכבים מבעד לאובך רב או מבעד לטלסקופ שעדשתו מכוסה אדי מים. בעין בלתי מזוינת אפשר לראות בקלות שישה כוכבים בהירים שמרכיבים את הצביר ובעלי ראייה חדה יבחינו גם בכוכב השביעי. אך יש עדויות, גם מתקופות שבהן עדיין לא היה טלסקופ, שלפיהן נצפו יותר מ-10 כוכבים בצביר. המראה היפה ביותר לצפיה בצביר הוא בטלסקופים בעלי שדה ראייה גדול ממעלה. משקפת שדה טובה עשויה להראות עד 65 כוכבים. טלסקופ בקוטר 70 מ"מ מגלה 100 כוכבים.
מקור השם
הפליאדות הן אחת הקבוצות הראשונות המוזכרות בספרות אסטרונומית כלשהי. בתנ"ך מוזכרת הקבוצה פעמיים בפי איוב בשמה העברי המקובל כּימָה: עֹשה-עש כסיל וכימה וחדרי תֵמן (איוב ט', ט'). וכן - הַתְקשר מעדנות כימה או-מושכות כסיל תְפַתֵח. התוציא מזרות בעִתו ועיש על-בניה תַנחֵם (איוב ל"ח, ל'-ל"א). היא מוזכרת גם בספר עמוס - עֹשה כימה וכסיל והֹפך לבֹקר צלמָוֶות (עמוס ה' ח'). גם יתר עמי האזור השֵמיים כינו את קבוצת הכוכבים בשם שנגזר מהשורש כימה. הבבלים קראו לקבוצה כּימָתוּ, משפחה. הסורים קראו לקבוצה כימה כמו בעברית. תלמי היה הראשון שראה בקבוצה חלק מקבוצת שור והוא שהעניק את השם פְּלֵיאָדֶס לארבעת הכוכבים הבהירים בצביר כשמם הפרטי.מקור השם פליאדות, פליאדס ביוונית, נגזר כנראה מהשורש פְּלֵיאוֹס שפירושו מלא. ברבים משמעות המילה היא הרבה. ייתכן גם שהפליאדות קרויות על שם אמן, פליאונֶה. בפואמות רבות של הסיודוס, של אטנאוס ושל סימונידס מתוארות הפליאדות כקבוצת יוֹנים שנסה מפני הצייד אוריון. כאשר עזבו היונים את האדמה, הפכו אותן האלים לכוכבים ברקיע. הפליאדות התאבלו מרה על גורל אביהן אטלס, שעונשו הכבד היה לשאת את כדור הארץ על כתפיו לעד ומסיבה זו הן עזבו את כדור הארץ. לפי הומרוס, עזרה אחת היונים לאוניית ארגו האגדית במסעה. כמו כן מוזכרות הפליאדות בהקשר זה באיליאדה, כיונים על גביעו של נסטור. מקורן של אגדות אלו הוא במנהג הקדום לצפות בנדידת ציפורים עם תחילת עונת ההפלגה בים.
קיקרו תיאר את הפליאדות כשבע אחיות ששמותיהן מֶירופֶּה, אָלקיונֶה, קָלֶאינו, אֶלֶקטרָה, טָאיגָטָה, סטרוֹפֶּה ומָאיה, כולן שוות זו לזו. ארטוסטנס קרא להן שבעת כוכבי הפליאדות, על פי ציטוט של אובידיוס, רק שש נראות והשביעית תחת ענן כהה. גם גלילאו, שהיה מצויד בטלסקופ, כתב שיש רק שש פליאדות.
הפליאדות זוכות לכבוד רב גם אצל המוסלמים. הן מכונות אל-ת'וּרָאיָה, הקבוצה של הקטנים, וסימנו את המנזיל הראשון של הערבים. הקבוצה נקראת אל-נָגְ'ם, קבוצת הכוכבים בה"א הידיעה. הסינים, כמו ההינדים והיוונים, ראו בצביר שבע אחיות וכינו אותו שבע אחיות התעשייה, והוא היה למוקד לסגידה בקרב נשות סין. גם בסין הייתה לפליאדות חשיבות רבה בהיותן הסיו הראשון, מָאוֹ, הקבוצה.
צביר ההיאדות
דרומית לפליאדות, אנו נראה עוד קבוצה מעניינית, הפעם בצורת משולש שווה שוקיים, שהקודקוד הדרום מזרחי שלה הוא כוכב בוהק אדמדם. אלה ההיאדות, האחיות החורגות של הפליאדות. משולש ההיאדות מציין את ראשו של השור ושני כוכבים המצויים בהמשך השוקיים, מזרחה לכיוון קבוצת תאומים, מציינים את קרני השור.
לצביר ההיאדות מיתולוגיה שעומדת בפני עצמה. שם אמן של ההיאדות היה אָיֶיתרה, והן היו בנותיו של אטלס ואחיותיהן החורגות של הפליאדות, שיחד הן 14 הנימפות של היער הקסום של דוֹדוֹנָה, ובו עצי האלון המדברים, שלהן מסר זאוס את דיוניסוס הפעוט. במקור היו ההיאדות שבע אחיות, אך במקורות יווניים מסוימים נותרו שמותיהן של חמש או שש אחיות בלבד. על פי הסיודוס, שמותיהן היו קליאה, אאודורה, קורוניס, פאו ופאוסולה. יוצא דופן היה היגינוס, שבפואטיקה אסטרונומיקה שלו מנה 15 אחיות (לפי גרסתו, חמש אחיות התאבדו מרוב צער על מות אחיהן, היאס, בעת ציד ויש הרואים בנותרות את הפליאדות), אך לעומת זאת הוא מזכיר שמות של 10 היאדות. שמותיהן של האחיות הנוספות על פי היגינוס היו אמברוסיה, פדילה, פיתו, פוליקסו ותיון. בכתבים אסטרונומיים מאת מחברים רומיים שונים, וכן אצל קפלר, הווליוס ופלמסטיד, קרויות ההיאדות בשם שאינו מחמיא במיוחד, חזרזירים.
מפני שצביר ההיאדות הוא אחד הצבירים הקרובים ביותר למערכת השמש, אפשר למצוא בו כמה מאפיינים שאינם נראים בצבירים מרוחקים יותר. הבולט שבהם הוא שכיחות גדולה של כוכבים חיוורים מאוד, ננסים אדומים וננסים לבנים. כוכבים כאלה לא ייראו בצבירים מרוחקים יותר בגלל בהירותם הנמוכה. כמו כן יש לכוכבי הצביר תנועה עצמית שאפשר למדוד והיא מצביעה על תנועה משותפת לכיוון נקודה בשמיים שקרויה רדיאנט, ומצויה מעט ממזרח לכוכב ביתאלג'וז באוריון. מפגש כל הקווים שהם המשכם של כל כיווני התנועה של הכוכבים בצביר בנקודה אחת בשמים נובע מתופעת הפרספקטיבה, וקיומה של נקודה כזאת בשמים עוזר לנו לגלות עוד כוכבים בסביבת הצביר השייכים לצביר ההיאדות, גם אם הם אינם מצויים בסביבתו המיידית של הצביר.
ההיאדות "זקנות" יותר מאחיותיהן החורגות וגילן נאמד בכ-625 מיליון שנים לערך. מרחקן מאיתנו הוא כ-150 שנות אור וזהו למעשה אחד הצבירים הקרובים ביותר אלינו. הוא מונה כ-300 כוכבים המאוגדים באיזור שגודלו כ-10 שנות אור.
אלדברן
הכוכב הבהיר בקצה המשולש של ההיאדות הוא גם הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת שור. זהו - אָלדֶבָּרָן. מקור השם במילה הערבית אל-דֶבָּרָן, העוקב (אחר הפליאדות). הערבים ראו את כל קבוצת ההיאדות כמנזיל ה-2 שלהם שנקרא בשם זה, ואלדברן נקרא בשם אל-נָאיר אל-דָבָּרָן, הכוכב הבהיר בעוקב. הערבים כינו את הכוכב בכמה שמות שהתייחסו לבעל חיים לא פחות חשוב מהשור, הלא הוא הגמל. בין השמות הללו אפשר למצוא את אל-פאתיק, הגמל השמן, ואל-מוּח'דיג', הנאקה (נקבת הגמל). כוכבי ההיאדות כונו, בהקשר זה, גמלים קטנים.
אלדברן הוא כוכב ענק בצבע אדמדם-כתום שזוהר בעוצמה של 150 שמשות. מרחקו מהשמש 65.1 שנות אור. קוטרו הזוויתי של אלדברן נמדד בעת שהכוכב התכסה בירח והוא עומד על 56 קוטרי שמש. אלדברן אפוף מעטפת קרה של אבק שפולטת קרינה בתחום התת-אדום.
מתוך - האנציקלופדיה של שמות הכוכבים, הוצאת קוסמוס
מידע על האירועים האסטרונומיים לשמי ישראל אפשר למצוא בספר השנה האסטרונומי לשנת 2019 , הניתן להורדה באתר המחבר
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , מחבר האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים
לפנייה לכתב/ת 
