שתף קטע נבחר
 

הזנחה, צפיפות והתעללות: מוות בפינת החי‏

בעלי החיים בפינות החי ברחבי הארץ אמורים להקנות לילדים חמלה ורגישות, ולסייע בבעיות רגשיות. בפועל, נראה שהשיעור שהילדים לומדים הוא דווקא באדישות ובאכזריות: בדיקת "ידיעות אחרונות"ו-ynet בעשרות פינות חי ברחבי הארץ מעלה ממצאים קשים של הזנחה והתעללות, כולל אלימות, צפיפות ומניעת מזון או מחסה. באין פיקוח של ממש החיות מופקרות למותן - הרי ממילא יביאו ארנבון חדש. תחקיר

מקלט אפל בבית ספר יסודי בחולון. ברקע נשמעים ציוצים חרישיים. כשהאור נדלק מתגלה באחת הפינות מחזה מכמיר לב: ארנבונים, מכרסמים נוספים וציפורים דחוסים ללא אוויר. זו פינת החי של בית הספר. פה ושם הולך ארנבון חמוד לעולמו. עניין של כמה שקלים ויגיע אחר במקומו.

 

המראה הזה, סוריאליסטי ככל שיישמע, מתברר כנפוץ במיוחד בבתי ספר ובפינות ליטוף ברחבי הארץ. מחקרים מוכיחים כי באמצעות בעלי חיים ניתן לטפל בבעיות ובקשיים רגשיים, הבעיה העיקרית היא שנראה כי לאיש לא אכפת מהסבל שנגרם לבעלי החיים. אלה לא רק פינות החי, אלא גם מפעילי "חוג החיות" שנודדים בין גני ילדים. חוק צער בעלי חיים אמנם אמור להגן על חסרי הישע, אבל בשטח — אין מי שיאכוף אותו או ידאג ליישומו.

 

  ()
 

כמעט בכל פינות החי שבהן ביקרנו או שאספנו עדויות לגביהן, וישנן עשרות כאלה, עובדים בשיטת "החלפת מוצר". אם בעל החיים חולה או פצוע - פשוט משליכים אותו לפח או מותירים אותו למות. "טיפול אצל וטרינר עשוי לעלות יותר מאשר קניית ארנבון חדש", הסביר מפעיל של פינת חי.

 

בחלק מהמקרים הפציעות והמחלות הללו הן תוצאה של הזנחה: מזון רקוב, היעדר טיפול, ועוד. במקרים אחרים זו התעללות ממשית של ילדים או נערים.

 

ההזנחה בפינות החי ()
ההזנחה בפינות החי

בפינת חי ששוכנת בגן ילדים בשומרון כלואים בעלי החיים, לעיתים ללא אוכל ומים. התושבים שביקרו במקום דיווחו ל"תנו לחיות לחיות" על ההזנחה, ועל כך שבעלי החיים פצועים, חולים ופשוט מופקרים למותם. בפינת ליטוף ביישוב אחר במרכז החליט נער מקומי להכניס את כלב התקיפה שלו לכלוב שבו תרנגולות וארנבונים. במקרה אחר שני נערים החליטו לשחק "מסירות" עם אוגר קטן.

 

בפינת ליטוף בחווה באזור הדרום חזינו בילדים שזרקו לבעלי החיים אוכל בשקיות ניילון, דחפו אצבעות לפרצופם, ועוד. "אין לי דרך לשלוט על ההתנהגות שלהם", הסביר עובד במקום. אם אין דרך, למה בכלל לפתוח פינת ליטוף? "כי הורים מוכנים לשלם כדי שהילדים שלהם יכירו בעלי חיים".

 

בחווה טיפולית בשרון נמצאו עשרות ארנבונים בתוך כלוב אחד קטן, חלקם מרוטי שיער ואדומי עיניים. ביניהם שכב ארנבון שככל הנראה מת כבר ימים אחדים. המים בכלוב עכורים ועובש גדל בתוכם. רבקה, מבקרת במקום, העידה: "עובדת בחווה החזיקה ברווזים ברגליים, שמה אותם הפוכים בכלוב, וככה העבירה אותם לאדם שהגיע לאסוף את הכלוב".

 

ההזנחה בפינות החי ()
ההזנחה בפינות החי

בבית ספר במרכז הארץ ההזנחה ניכרת בכל פינה. "אמור להיות אחראי מטעם בית הספר, שבוודאי לא עובר את הקורסים שעליו לעבור על פי החוק", מסביר עומר גינזבורג, רכז תחום חינוך בעמותת "אנימלס". "נדיר שלוקחים בעל חיים חולה לווטרינר, זה לא אותו יחס כמו לחיית המחמד שלך".

 

הליקויים החמורים ביישום חוק צער בעלי חיים נחשפו כבר לפני חמש שנים בדוח מבקר המדינה. בדוח מופיע ניגוד עניינים חריף בו מצוי משרד החקלאות: הגוף שמייצג את האינטרסים של תעשיית המזון בבתי המטבחיים ברחבי הארץ הוא גם זה שתפקידו לאכוף את החוק.

 

ארבע שנים קודם לכן מתחה ועדה בראשות השופט בדימוס ורדי זיילר ביקורת חריפה על העיכובים הממושכים באישור תקנות שהיו מקילות על האכיפה, ועל כוח האדם המצומצם שהוקצה לטיפול בנושא. גם לרשויות המקומיות ולמשטרת ישראל יש סמכויות אכיפה, אך נהוג לטפל רק במקרים שעולים לכותרות.

 

ב־2017 יצא ממשרד החינוך חוזר מנכ"ל שאוסר על הקמת פינות ליטוף חדשות בבתי ספר. בפועל, פשוט הוחלט לשנות את השם מ"פינות חי" ל"מרחב זואולוגי". "הכלובים האלה עדיין חשופים לקור, ובעלי החיים עדיין כלואים במקום מאוד קטן יחסית לצורכיהם", מסביר גינזבורג.   

 

  ()
 

בשטח, אגב, מתברר שבאמת לא השתנה שום דבר. פינות החי הישנות לא נסגרו, ובהן עדיין עוברים מדי יום על חוק צער בעלי חיים. בבית ספר נוסף במרכז הארץ נמלטו זה מכבר כמה ארנבונים מהכלוב. חלקם פשוט נדרסו. בגן ילדים בצפון מופקרים בעלי החיים לבדם, ללא אוכל או שתייה, וללא מחסה מהחום או מהקור.

 

"הם מוחזקים כך עד שהם מתים", העיד אחד השכנים, "ואז הגננת מחליפה אותם. מתו בגן הזה כבר עשרות ארנבים, שרקנים, ברווזונים, אוגרים וציפורים". בעדות שהגיעה ל"תנו לחיות לחיות" סיפרה אישה צעירה על מעון לילדים בדרום שנסגר ובמקומו פתחו פינת חי מאולתרת, ללא אישור. "הם הביאו לשם מלא ארנבים וברווזים, שמו אותם בחצר שמלאה בזבל ולכלוך, לא נותנים להם מספיק אוכל ומים וללא מחסה בימים החמים".

 

במושב באזור השפלה מצאנו חוות סוסים גדולה. בין הסוסים שעליהם רוכבים המבקרים יש כאלה שהפצעים ברגליהם ניכרים, וגם סוסים שלא פורזלו. בסמוך ישנה פינת ליטוף שבעלי החיים בה, צאן ומכרסמים בעיקר, מוזנחים ומופקרים לגורלם.

על פי אחד השכנים, היו מקרים בהם סוסים מתו בגלל עומס־יתר, ובפינת הליטוף המצב חמור יותר: "באחת הפעמים העובד מצא גור גוסס כשכל המעיים שלו בחוץ, ובחיפוש נמצאו כמה גורי ארנבים שמישהו הרג". עוד באותה פינת ליטוף: תוכים מרוטי נוצות, מכיוון ש"הילדים רצו לשחק איתם".

 

במושב אחר בשפלה מתברר כי בעלי פינת הליטוף מחזיקים אותה רק בקיץ. "מיד בסוף התקופה", מספר צעיר חרדי שקשור למקום, "הם ממיתים את בעלי החיים באמצעות מניעת מזון ומים". 

 

יש החושבים שהפתרון הוא הפעלת "חוגי חיות" על ידי גננות שהוסמכו לטפל באמצעות חיות. אולם במקרים רבים גם אז אין הקפדה על היחס לבעל החיים. "הבנתי שעם כל הרצון והערכים שאני מנסה להעביר, זה לא עוזר כשבעל החיים לא נהנה", מספרת קרן־אור סולומון, שלמדה חינוך ושיקום בעזרת בעלי חיים, אך פרשה. "את רואה מדריכים שמשאירים בעלי חיים למות במכונית, כי לא נוח להם בין החוגים. הם עובדים בשיטת 'החלפת מוצר'".

 

בבית הספר שבו עשתה את הסטאז', נזכרת סולומון, ראתה באחד הימים את האחראית על פינת החי עם ארגז מלא באפרוחי ברווזים. "היא שמה אותם בשוקת גבוהה והם פשוט טבעו, אחד אחרי השני", היא מספרת בזעזוע. "כשמצאתי ברווז גוסס היא אמרה 'זה בסדר, תזרקי אותו ונביא אחד אחר'.

 

"בהפסקות הצהריים הילדים מגיעים ומקבלים סלסילות עם אוגרים. עומדים, מסתובבים איתם והאוגרים נופלים. חלק מהאוגרים מגיבים בצורה יותר אגרסיבית של נשיכות וכדומה, ואז את רואה גם את היחס של הילדים".

 

עו"ד שגיב לוי, היועץ המשפטי של "תנו לחיות לחיות", טוען כי פינות החי הניידות הן הבעייתיות יותר. "לרוב אין מספיק כוח אדם באירועים האלה", הוא מסביר. "יש חיות שנכרתות להן הגפיים בגלל שהילדים לא מחזיקים אותן נכון, או אפילו מקרים שבהם ילדים בועטים בחיות. לא בהכרח מרוע אלא מחוסר חינוך".

 

ההזנחה בפינות החי ()
ההזנחה בפינות החי
 

 

כבר ב־2015 המליצה ועדת לוקר להוציא את סמכויות צער בעלי חיים ממשרד החקלאות ולהעבירן למשרד להגנת הסביבה. בנוסף, הומלץ להוסיף פקחים ייעודיים לטיפול בתחום. מבדיקתנו עולה כי ההמלצות טרם יושמו. רק השנה, נמסר לנו, החלו להעביר קורסים לפקחים העירוניים.

 

אז מה עושים? אבי קרן־צבי, מנהל פרויקט שחרורים של חיות בר ב"למען חיות הבר", מאמין שהפתרון כבר נגיש. "אני מקבל חום כשאנשים מתייחסים לחיות כאל מוצר", הוא אומר. "בשנתיים האחרונות אני מרכז מגמה סביבתית בבית ספר בהרצליה, ולוקח את הילדים לפארק הסמוך, שם הם לומדים על חיות הבר. יש חיות שאנחנו משקמים בבית הספר ואחר כך משחררים עם הילדים. יש שלל דרכים להפגיש ילדים עם בעלי חיים, כמו בחוות חופש".

 

סולומון מנהלת כיום חוות חופש כזו. "בעלי החיים כאן מקבלים טיפול ראוי וקבוע, ומי שרוצה יכול לבוא לבקר", היא אומרת. "מי שרוצה, מגיע לכאן במסגרת סיור מסודר עם מדריך".

 

ממשרד החינוך נמסר: "בניגוד לנטען, לא הייתה כל תוכנית לסגור את פינות החי. אין בכך היגיון - מה ייעשה עם בעלי החיים שבפינות החי? ניתנה הנחיה לא לפתוח חדשות עד שלא נסדיר באופן מעמיק את הסוגיה. פינות החי משמשות את המוסד החינוכי כמקום להקניית ערכים של חמלה ורגישות לבעלי החיים.

 

הנהלים בעניין זה קובעים שיש לדאוג לווטרינר מלווה ולמפעיל פינות חי שהוכשר על ידי המשרד. בנוסף, יש להטמיע תוכניות לימודים העוסקות בחמלה כלפי בעלי החיים. יובהר שבמסגרת הפיקוח על מדעי החקלאות פועלת מדריכה ארצית שעיקר תפקידה הוא לפקח על פינות החי".

 

ממשרד החקלאות נמסר: "פינות חי וליטוף מפוקחות על ידי הווטרינר ברשות המקומית שבשטחו הן פועלות. כל פינת חי צריכה להחזיק בהיתר רישוי עסקים ולהיות תחת פיקוח של וטרינר רשותי. לנוכח חשיבות רווחת בעלי החיים, משרד החקלאות עורך מדי שנה ביקורות רבות בפינות חי. במקביל, המשרד קורא לציבור לפנות בנוגע לכל חשד להתעללות. תלונות המתקבלות בנוגע לתנאי אחזקה בעייתיים או לעבירות על חוק צער בעלי חיים נבדקות ביסודיות, תוך הגעה למקום המדובר.

 

אם נמצא כי מתבצעת עבירה על חוק צער בעלי חיים, מתקיימת חקירה ונפתחים הליכים משפטיים. מניסיוננו, כמעט כל פינות החי מתופעלות על ידי אנשים שאוהבים חיות ושומרים על רווחתן. משרד החקלאות ממשיך לבדוק כל מקרה לגופו. נודה לקבלת פרטים על המקרים אותם אתם מתארים, על מנת לבדוק את המידע לעומק".

 


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים