"שוד ושבר": המאבק בשודדי הקברים ביו"ש
לא רחוק מהיישוב נווה דניאל שבגוש עציון חוללה לאחרונה מערת קבורה. התכשיטים והחפצים הנוספים שנקברו עם המת נגנבו, ועצמות יהודאים שחיו בתקופת בית המקדש הראשון פוזרו. "חייבים להפסיק את תופעת חילול הקברים", אומרים בבית ספר שדה כפר עציון
ברחבי יהודה ושומרון פזורים מאות אתרים ארכיאולוגיים, בעלי חשיבות היסטורית למורשת עם ישראל. חלקם עדיין לא התגלו והם שומרים את סודותיהם מתחת לאדמה. אבל יש מי שפוגע בהיסטוריה. לאחרונה מתגברים הדיווחים מהשטח על שוד עתיקות נרחב וחילול מערות הקבורה של יהודים שחיו בימי בית המקדש הראשון.
כדי לבדוק את התופעה מקרוב, הצטרפנו לסיור רכוב, תת קרקעי ויוצא דופן עם אנשי בית ספר שדה כפר עציון. נקודת היציאה שלנו, לסיור בעקבות שוד העתיקות וחילול מערות הקבורה, הייתה ביישוב נווה דניאל שבגוש עציון. היישוב הממוקם על אחד הרכסים המשקיפים על הדרך התנ"כית העתיקה בין עיר הקודש ירושלים לעיר האבות - חברון.
רכב השטח שלנו מקפץ בציר עפר רעוע, שנפרץ בין הכרמים וטראסות אבן עתיקות המעובדות על-ידי הפלסטינים המתגוררים באזור. עמיחי נועם, מנהל המכון בבית ספר שדה כפר עציון, נוהג בג'יפ ומספר לנו על הרקע היסטורי של האזור. "המרחב הזה מלא בעתיקות. מאחורי כל אבן יש סיפור ובשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה קשה ומתגברת של שוד עתיקות", הוא אומר בכאב.
אנחנו עוצרים בקצה של אחד הכרמים וצועדים לכיוון שלוחה סלעית, שבמרכזה נפער בור, פתח צר של מערה מסתורית. נועם טוען כי הפתח של המערה היה חסום ונסתר ונפרץ רק לאחרונה על ידי שודדי קברים תאבי בצע שגנבו, מהקברים את המנחות החומריות שבני המשפחה קברו עם המתים.
"במסגרת 'מבצע שוד ושבר' שבית ספר שדה - כפר עציון יזם, לאיתור שוד והרס עתיקות באזור, אבי מרגולין תושב שדה בועז, זיהה לאחרונה את הפריצה למערת הקבורה הזאת והדיווח שלו גרם לנו לזעזוע קשה שמעיד על המצב הנורא במרחב", אומר נועם. "מדובר במערת קבורה המלאה בעצמות אדם ששודדי העתיקות פיזרו במהלך החפירה לכל עבר".
שרידי עצמות אדם במערה
סביב פתח המערה אנחנו מבחינים באדמה שנחפרה מתוך המערה ושרידי עצמות אדם פזורות במרחב. אם היו במערה חפצים עתיקים שהמת נקבר עמם כמו: פכים קטנים שהכילו בשמים, תכשיטים אישיים כגון עגילים, צמידים, קמעות, טבעות חותם, כלי נשק, קערות אוכל קטנות ונרות שמן, כנראה שגנבו אותם . ירון רוזנטל, מנהל בית ספר שדה כפר עציון, שמנהל מאבק עיקש וארוך שנים על שמירת האתרים הארכיאולוגיים באזור מסביר לנו בצער רב כי "אם נכנסו למערה שודדי קברים, הם בטח לקחו את כל מה שאפשר לקחת ועכשיו לא נוכל לדעת מי האנשים שנקברו במערה".
רוזנטל ונועם מראים לנו את שרידי הסלע שחסם במשך אלפי שנים את פתח המערה, כמו דלת הזזה. כדי לבדוק את הנזק שנגרם לאתר הארכיאולוגי השייך למורשת ההיסטורית של אבות אבותינו שחיו כאן לפני יותר מ-2,700 שנה, אנחנו זוחלים פנימה אל החלל הפנימי של מערת הקבורה.
ריח האדמה הטרייה מהחפירה מתערבב בריח עתיק של מוות וייאוש. מעל מדף הסלע הפנימי בעומק המערה מונחות מאות עצמות אדם יבשות ושרידי גולגלות בערמה. שודדי העתיקות גנבו את השרידים והמתנות שאולי היו יקרות ערך כמו: תכשיטים מזהב וכדי חרס ואילו העצמות היבשות, ששרדו במשך אלפי שנים בביטחון שהעניקה מערת הקבורה הנסתרת, עברו לשליטת חיות הבר ומזג האוויר הגשום.
כשהוא מתקשה להסתיר את רגשותיו ואת הכעס בקולו, רוזנטל מסביר לנו על האנשים שקברם חולל. "אנחנו נמצאים בתוך מערת קבורה מתקופת בית ראשון, תקופת התנ"ך. במערה הזאת נקברו יהודאים אנשים שיכולים להיות הסבא והסבתא של הסבא והסבתא שלנו", הוא אומר. "כל הרכוש שהיה פה נגנב. הקבר חולל ובעצם כל המידע הארכיאולוגי כל היכולת שלנו ללמוד על העבר אבדה באותו הרגע".
נועם, העתיד לסיים בקרוב דוקטורט בארכיאולוגיה, מסביר לנו כי מטבע הלשון העברי "נאסף אל אבותיו" או "שכב עם אבותיו", מקורו במנהגי הקבורה של תקופת התנ"ך, שבה הטמינו את גופות הנפטרים במערות קבורה משפחתיות על מעין מדפים או אצטבאות במשך דורות. לאחר שהבשר היה נרקב ומתכלה, המשפחה הייתה מעבירה את העצמות שנשארו אל ערימת העצמות המשפחתית. נועם מצביע על ערימת עצמות האדם היבשות שמונחות מולנו על מדף סלעי ומסביר: "כאן אנחנו רואים כאן את המשכב, כאן השכיבו את גופת המת. יש כאן עצמות אדם בכמות לא קטנה ונראה שיש כאן עצמות של יותר מאדם אחד ויש כאן סיפור של המורשת שלנו של המורשת של הארץ".
רוזנטל, המודאג מאוד מהעתיד המפוקפק של שרידי העבר שלנו, מבקש מהמדינה להגן על המורשת ההיסטורית של אבות אבותינו, שחיו כאן לפני 2,700 שנה. "אנחנו פונים לרשויות במשך הרבה מאד שנים ודורשים מהם שיתחילו לבצע אכיפה משמעותית, כי את התופעה הזאת של שוד עתיקות וחילול קברים - חייבים להפסיק!" הוא דורש.
מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר בתגובה: "יחידת הארכיאולוגיה במנהל האזרחי פועלת לשמירה ופיקוח על העתיקות באזור בהתאם לדין הבינלאומי ולדין האזור. כמו כן, בשנים האחרונות יחידת הארכיאולוגיה איתרה למעלה מ-40 אלף ממצאים גנובים ופועלת לתפיסת שודדי עתיקות ולהעמדתם לדין. עוד נציין שתופעת שוד עתיקות מוכרת משנים עברו ואיננה תופעה חדשה. בשל מחסור במשאבים הקיים במנהל האזרחי, כיום ישנו פקח אחד האחראי על האכיפות נגד שוד והרס עתיקות בכלל האתרים הארכיאולוגיים הקיימים בשטחי C עליהם אמון המנהל האזרחי, כ- 3,000 במספר".
לפנייה לכתב/ת 
