גת מתקופת התלמוד התגלתה בגן הלאומי כורזים
בגת, שאורכה 4 מטרים ורוחבה ארבעה מטרים, ייצרו יין בתקופת התלמוד. מנהל הגן הלאומי: "היו פה יהודים ששתו יין וגם ייצרו יין, יחד עם תעשיות שמן הזית והחיטה המיוחדות של כורזים"
גת מעוטרת ברצפת פסיפס מפוארת מתקופת התלמוד התגלתה בגן הלאומי כורזים במסגרת חפירות ארכיאולוגיות המתקיימות במקום. הגת, ששימשה לדריכת ענבים ליין ומידותיה הן כ-16 מטר מרובע, התגלתה כשצוות שימור שעבד בגן הלאומי חשף במקרה את קצה משטח הפסיפס של הגת.
מנהל הגן הלאומי כורזים ברשות הטבע והגנים, דקל שגב, אמר: "חלק קטן מאוד מהפסיפס התגלה לפני שנים רבות, אך כוסה ולא נחשף במלואו בין היתר מטעמי שימור. בשנים האחרונות אבנים בודדות ממנו נמצאו פזורות בשטח, אך היה קשה להצביע על מיקומו המדויק. לאחרונה, מרגע שנחשף קצה משטח הפסיפס של הגת ולאחר שבשלה האפשרות לכך היינו נחושים להשלים החפירה, כיוון שזה הפסיפס היחיד בכפר היהודי העתיק שהיה בכורזים בתקופת התלמוד ומדובר ללא ספק במוקד עניין מרתק נוסף בגן הלאומי עבור המבקרים".
שגב הוסיף: "כשהאבן שבה היה מותקן הבורג המרכזי של הגת נחשפה, גם היא התרגשנו מאוד מהתגלית הייחודית מעבר לפסיפס. היו פה יהודים ששתו יין וגם ייצרו יין, יחד עם תעשיות שמן הזית והחיטה המיוחדות של כורזים. הגת מספקת לנו נדבך נוסף על ייחודו של הכפר ושלמותו על כל מאפייניו שכללו מגורים, תעשיות חקלאיות, מקווה טהרה וכמובן בית הכנסת המפואר".
אחיה כהן תבור, הארכיאולוג שמוביל את החפירה בכורזים, הוסיף: "בניגוד לרוב הגתות שנמצאות בחלקות החקלאיות, גת זו נמצאת ביישוב עצמו, והחקלאים הקדומים השקיעו גם בעיטור רצפת הגת בפסיפס עם דגמים של מעוינים וריבועים. הגת כוללת רצפת פסיפס שעליה דרכו את הענבים, ובה משולבת אבן ששימשה בסיס לבורג לסחיטה שנייה - להוציא את מירב התירוש. בהמשך התירוש אוחסן בכדים, שבהם תסס הפך ליין. כמו שאמרו חז"ל- יין ישמח לבב אנוש".
במקביל, ברשות הטבע והגנים יחד עם מובילי החפירה מחברת דגש ארכיאולוגיה תיירותית ימשיכו בעבודת החפירה במטרה לחשוף חלקים ומרכיבים נוספים של הגת.
הגן הלאומי כורזים שבצפון הכינרת משמר שרידים מרשימים של כפר יהודי מתקופות המשנה והתלמוד, ובהם שרידי בית כנסת מפואר. כורזים נזכרה בברית החדשה וכן בתלמוד הבבלי ככפר יהודי בעל תעשיית חיטה איכותית, כזו הראויה לעלות לבית המקדש. נופי הבראשית, התצפית על הכינרת וציון שם המקום בברית החדשה הופכים אותו למוקד תיירותי המושך בין היתר עולי רגל ותיירים נוצרים.
בית הכנסת שבכורזים הוא מבנה מטיפוס גלילי, בנוי אבני בזלת. חזית הבניין, הפונה כלפי דרום, היא החלק המעוטר והמפואר ביותר במבנה. היא כוללת רחבה וממנה עלו תשע מדרגות אל שלושת פתחי בית הכנסת. הפתח המרכזי, הגדול, מעוטר בגמלון מפואר. בבית הכנסת מוצגים מרשימים: עיטור קונכייה מפואר והעתק של אומנת ארון הקודש; העתק של ממצא יוצא דופן - כס בזלת, המכונה "קתדרא דמשה", ועליה כתובת הקדשה לתורם שבכספו נעשה הכס; ולאורך הקירות נראים תבליטים ברמה גבוהה. מרביתם מתארים דמויות אדם, חיות, דמויות מיתולוגיות, צמחים ועיטורים הנדסיים.
החפירות הארכיאולוגיות מתקיימות באתר על ידי חברת דגש ארכיאולוגיה תיירותית מטעם אוניברסיטת אריאל, רשות הטבע והגנים ובסיוע של קרן רקפת של משרד האוצר.