מכתב פתוח לשר/ה הבא/ה להגנת הסביבה

כבוד השר/ה, שלום רב. ראשית, ברכות על התפקיד החדש. נכון, המשרד לא גדול במיוחד, וגם התקציב קטן מ-2% מתקציב משרדי הממשלה, אבל איכות הסביבה קשורה בפעולה של כל משרד ומשרד והיא יכולה לשמש כמכפיל כוח.

"המשרד לאיכות הסביבה" הוקם לראשונה בשנת 1988, כתוצאה מצורך פוליטי להוסיף שר לממשלה. בשנת 2006, שינה המשרד את שמו ל"משרד להגנת הסביבה", עם קריצה לארה"ב, שם פועלת "הסוכנות האמריקנית להגנה על הסביבה", אך באופן אירוני מרוב הגנה לא פעם שכחו שכדי לנצח צריך לפעמים גם לתקוף.

מפרץ חיפה(צילום: עידו ארז)

ייעודו המרכזי של המשרד הוא לשמור על הסביבה הטבעית ועל בריאות הציבור באמצעות קידום חוקים, תקנות ותקנים, ופיקוח על יישומם ואכיפתם. המשרד מתמקד בטיפול באיכות האוויר, בניהול הפסולת, בפיקוח על חומרים מסוכנים ובהגנה על משאבי הטבע, בים וביבשה. יעדים אלה מתייחסים לשתי גישות משלימות: מניעה מראש או הפחתה של הפגיעה בסביבה הטבעית והאנושית, ובו זמנית טיפול במפגעים כשהם נגרמים.

על כן, בחלק הראשון של המשוואה יש למשרד אחריות גדולה להגביר את המודעות לנושאי הסביבה השונים בקרב הציבור, כמו גם לשים אותם על סדר היום הציבורי בכנסת ובממשלה, ואילו בחלקה השני עליו לפעול לאסדרה, לניטור, לפיקוח ולאכיפה של פליטה של זיהום לאוויר, לקרקע או למקורות מים.

אז מה הם היעדים המרכזים שעומדים בפני המשרד לקדנציה הבאה:

1. איכות אוויר - זיהום האוויר מכלי תחבורה, מתחנות כוח וממפעלי תעשייה הוא מהגורמים המרכזיים לתחלואה ותמותה בטרם עת. אולם תמונת מצב איכות האוויר בישראל, בעיקר במרכזי הערים ובסמוך למתחמים תעשייתיים, אינה ברורה דיה.

כמו כן, למרות שמערך ניטור האוויר בישראל נרחב למדי, יש בו חוסרים ופערים, בעיקר בנוגע לניטור מגורמים תעשייתיים. בד בבד, מערך הפיקוח והאכיפה כנגד הגורמים המזהמים אינו יעיל ואינו תקיף מספיק. לכן הגברת הפיקוח והאכיפה, מבדיקות פתע ועד למיצוי הליכים מנהליים ופליליים מול מפעלים חורגים, מהלכים שיובילו בסופו של דבר גם להפחתה במקור, צריכה להיות אחד היעדים העיקריים של המשרד.

2. ניהול הפסולת - כבר יותר מ-20 שנה שהמדינה מבקשת לצמצם את היקף הטמנת הפסולת ולהגביר את היקף ההפרדה והמחזור של הפסולת, אך ללא הצלחה. הכנת תוכנית אב לפסולת, שכוללת בראש ובראשונה פעולות הסברה וחינוך לצעד תקינה וחקיקה להפחתת כמות הפסולת במקור, כמו גם קידום פתרונות קצה לפסולת, שאינם בהכרח שריפה, היא צעד הכרחי לקידום התחום.

3. זיהום נחלים - רבים מנחלי ישראל סובלים מזיהום של שפכים, בשגרה או באירועי הצפות או תקלות. לא זאת בלבד שאירועים אלה מזהמים שוב ושוב את מקורות המים העיליים והתת-קרקעיים ופוגעים במגוון הביולוגי, הרי שהם גם מחזירים את תהליכי השיקום המורכבים והארוכים שנים רבות אחורה. לכן יש להכין תוכנית לאומית למיגור התופעה.

4. הסביבה הימית - הסביבה הימית בישראל הולכת ומתפתחת, אבל כל מה שקורה מתחת לפני המים, מהפקת גז טבעי, דרך הצבת צנרת וכבלים ועד לחקלאות ימית, רחוק יותר מהעין. אי לכך, על המשרד לפעול בנחישות להגדרה ברורה של שימושים וחוקים שיבטיחו את שמירת הסביבה הימית של ישראל.

פרופ' עדי וולפסון(צילום: דורית תבור)

5. הקשר בין בריאות ואיכות סביבה - בשנים האחרונות קיימים יותר ויותר מחקרים הקושרים בין בריאות ופליטה של מזהמים. אולם לא פעם קשה להוכיח קשר ישיר ומובהק בין השניים. המשרד להגנת הסביבה הגיש לממשלה דו"ח ותוכנית פעולה בתחום, ולכן כל מה שנותר הוא להתחיל ליישם.

6. קשרים בינמשרדיים - הקשר בין המשרד להגנת הסביבה למשרדי הממשלה האחרים הכרחי. מרבית הנושאים שמשפיעים על איכות הסביבה (מאיכות האוויר והמים ועד לשטחים הפתוחים ולמגוון הביולוגי) נמצאים בידי משרדים אחרים. לכן המשרד חייב להיות הרבה יותר אקטיבי בנושאים כמו אנרגיה, תחבורה, תכנון ובנייה ועוד.

7. הסברה - לרוב אנחנו שומעים על איכות הסביבה לא במובן של איכות אלא במובן של זיהום ומפגעים, וסביב מאבקים סביבתיים. אולם המשרד צריך לפעול למעבר מתרבות של מאבקים לאורח חיים סביבתי. לצד אלה יש להגביר את המודעות והידע שאיכות הסביבה היא לא רק ליחידי סגולה ואפילו לא רק עניין של איכות חיים, אלא היא החיים עצמם-אוכל, אוויר, מים, נגישות ועוד.

8. התחממות גלובלית - המשרד להגנת הסביבה צריך להנחיל לכל הביטחוניסטים והגנרלים שיהיו בממשלה או בכנסת, שההתחממות הגלובלית מהווה איום בטחוני, והיא גורם מרכזי לסכסוכים מקומיים ולמאבקים בין מדינות. אז נכון שכמדינה קטנה אנחנו פולטים באופן אבסולוטי מעט גזי חממה, אם כי הפליטות לנפש בישראל גבוהות מאוד, אבל ההתחממות הגלובלית כבר מזמן כאן, והיא משפיעה על משק המים, על המזון ועל צריכת האנרגיה, אצלנו ואצל אויבינו.

אז ברכות על התפקיד החדש, והרבה הצלחה, הרי הצלחתך הצלחתנו.