לעטוף את העולם: היריעות הסולאריות שייצרו חשמל
יזמים ישראלים מפתחים בטכניון את הדבר הבא בתחום ייצור האנרגיה הירוקה - יריעות סולאריות שייצרו חשמל בכל מקום שבו קרני השמש מאירות. ומה היעד? "להפוך כל משטח בעולם ליצרן חשמל"
הדבר הגדול הבא בתחום האנרגיה הירוקה? באחד הבניינים הישנים בטכניון מפתחים כמה יזמים ישראלים את "הדבר הבא" בייצור אנרגיה סולארית. החזון שלהם הוא לספק חשמל בכל מקום ולכל אחד, מבלי להשתמש בפאנל סולארי ששוקל לא מעט קילוגרמים.
אחת הבעיות הגדולות בתחום האנרגיה הסולארית הם הפנאלים הגדולים, הכבדים והמסורבלים. כדי לנסות לפתור את הבעיה, מפתחים בחברת "אפולו פאוור" הישראלית יריעות סולאריות, שמשקלן נמוך בהרבה מזה של הפנאלים הכבדים, כדי לייצר חשמל נקי וזול יחסית - בכל מקום שבו יש אור שמש ובלי הגבלות מיוחדות.
למה זה טוב? אתם נוסעים במכונית החשמלית שלכם והסוללה עומדת להתרוקן. יריעה סולארית, שמשקלה רק כמה קילוגרמים המוצבת על גג הרכב, תוכל להטעין חלקית את הסוללה ולהאריך את משך הנסיעה. אותה יריעה סולארית יכולה גם להטעין את הבטריות של הרכב בזמן שאתם בעבודה והרכב "נח" לו בחניה.
יתרון נוסף של היריעה הסולארית הוא הקטנת הבטריות הכבדות המותקנות בכלי הרכב החשמליים, שלא לדבר על האפשרות להשתמש ביריעות במצב חירום - שבו הסוללה מתרוקנת.
אבל לא רק בתחום התחבורה היריעות הסולאריות יכולות להיות פתרון. לדוגמה, אם אתם יוצאים לטיול בטבע ורוצים להשתמש במכשיר חשמלי. יריעה קטנה יחסית ושמש סבירה יספקו לכם את מבוקשכם. גם אם תציבו יריעה על האוהל שלכם בזמן קמפינג, תוכלו לקבל ממנה חשמל - למשל למקרר קטן, לסמארטפון שלכם או אפילו למזגן נייד.
גם הבית שלכם יכול להפוך לתחנת כוח קטנה, מבלי שיהיה צורך באישור מהנדסים להציב פאנלים סולארים כבדים על הגג. ראשי החברה מבטיחים כי היריעות יעשו ממש את אותה עבודה.
בחודש ינואר דיווחה החברה לבורסה כי היא ביצעה התקדמות טכנולוגית משמעותית בפיתוח וייצור יריעה סולארית גמישה בעלת יעילות של עד כ-12%, בערך כמו הפאנלים הסולארים שאותם אנחנו מכירים. על-פי אותו דיווח לבורסה, ייצרה החברה יריעות סולאריות בגדלים שונים - מ-40 סמ"ר ועד 4,000 סמ"ר.
יריעה קטנה - והמכשיר החשמלי עבד
אז איך זה עובד? הגענו לטכניון ביום חורפי ודי מעונן. בשלב מסוים התפזרו העננים וקרני השמש הפציעו לכמה דקות. רוזנברג ומימון הוציאו מרכב שעמד בחניה כמה מכשירים חשמליים, חיברו אליהם את היריעה הסולארית ובתוך שניות המכשירים החשמליים פעלו.
אבל יש גם כאלו שזקוקים יותר לפיתוח הישראלי. במדינות עולם שלישי, שבהן לא מגיע חשמל למקומות מרוחקים, עשויות היריעות הסולארית להחליף את הגנרטורים המופעלים על ידי דיזל מזהם.
רוזנברג אומר כי "היריעות הסולאריות שמפותחות בטכניון ובמעבדות החברה ביקנעם מפיקות כיום חשמל כמעט באותה רמה כמו של הפאנלים הסולארים שאותם אנחנו מכירים, אבל בניגוד לפאנלים הכבדים והמסורבלים, היריעות של אפולו פאוור גמישות, קלות וצפויות להוזיל את עלויות הלוגיסטיקה וההתקנה. כך, למשל, ביישובים המבודדים במרכז ובדרום יבשת אפריקה - היריעות הסולאריות עשויות להיות פתרון מצוין לייצור חשמל".
ויש עוד מקומות שעליהם אפשר להציב את היריעות. סמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה, ערן מימון, מסתכל גם על מקורות מים - שבהם שימוש ביריעה סולארית יכול לספק יתרון כפול. לא מעט מקורות מים מכוסים ביריעות רגילות וכאן נכנסת לתמונה היריעה הסולארית שיכולה להגן על המים וגם על הדרך לייצר חשמל עבור המשאבה, למשל. "כיום יש מספר חברות שהתחילו בהצפה של פאנלים סולאריים על מקורות מים, אבל הפאנלים שבירים מאוד ונדרשת קונסטרוקציה צפה ענקית כדי להצליח להגן עליהם - זה יקר ומסורבל והפתרון שאנחנו מציעים יותר אלגנטי ומתאים להצפה על מים. מבלי לחשוש שהפאנלים יישברו", אומר מימון.
מוצר מנצח?
החברה עצמה הוקמה לפני כחמש שנים על ידי רוזנברג ומימון והיא מעסיקה מעל 10 עובדים בטכניון ובמעבדות ביקנעם. בטכניון פועלים המפתחים במעבדות, כדי לנסות לשפר את היריעה הסולארית. ד"ר ירון תדהר, הכימאי הראשי בחברה, מציג באחת המעבדות של הטכניון את היריעה שעשויה שכבות של חומרים, שראשי החברה לא מוכנים לחשוף מה הם.
היריעה מחוברת למכשירים המודדים את רמת המתח והזרם שאותה היא מייצרת ואכן גם מול אור מלאכותי, היריעה מייצרת חשמל נקי.
בחברה אמרו כי לאור ההתקדמות הטכנולוגית המשמעותית בפיתוח היריעות הסולאריות, הם פועלים לקידום שיתופי פעולה אסטרטגיים עם יצרנים ולקוחות גדולים. בחברה שומרים על סודיות לגבי השותפים שאיתם הם מנהלים מגעים.
רוזנברג מסכם: "יש מגמה גלובלית אדירה של מעבר לאנרגיה מתחדשת ולא מזהמת כמקור אנרגיה עיקרי ואף יחידי. אנחנו גוף טכנולוגי ומקצועי שמכיר היטב את התעשייה ואת מה שקורה בה, והמוצר שלנו מגיע בזמן הנכון". ומה היעד? רוזנברג, מימון ותדהר - מציבים יעד שאפתני: "להפוך כל משטח בעולם ליצרן חשמל".
לפנייה לכתב/ת 
