חוקרים פרטיים: מה הסוד של מדינות מצליחות?
איך נפתרות בעיות גדולות של מדינה וחברה? מי משפיע יותר בחיים הציבוריים ומדוע? היכן שווה להשקיע מאמץ ומשאבים ציבוריים כדי להבטיח לכולנו הווה אופטימי ועתיד בטוח יותר?
כבן להורים מהגרים מקצווי עולם רחוקים - אירופה ואפריקה - שכל אחד מהם שתה בדרכו מכוס היגונים והמכאובים הנוראה של מאורעות המלחמה הגדולה השנייה, ראיתי במדינה משלנו זכות ענקית. ובתור מי שנולד וגדל בקיבוץ עירוני (קריית חיים של שנות השישים והשבעים) רציתי לגלות מהם המנגנונים הסודיים שמאפשרים לפתח חיים נורמליים ומאושרים בסביבה יציבה, בטוחה ומשגשגת. לכן, לא פלא שביום בו אנואר סאדאת ומנחם בגין עברו ב-1979 ברחובות הקריה הקטנה והמאובקת שלי בדרכם מאי שם לאי פה לעשות שלום, לא פספסתי את ההזדמנות להרגיש את ההיסטוריה, וכמעט נגעתי במכונית, שעברה בכביש הסמוך כשקהל רב עומד ומנופף לשיירה.
חוקרים פרטיים - לכתבות הקודמות
כך מצאתי את עצמי יום בהיר אחד לומד וחוקר את תחום המנהל הציבורי, החברה והמדינה. דרך לימוד זה זכיתי לקבל פרספקטיבה רחבה על חיינו כאן ועל חיי רבים מאזרחי העולם בתרבויות ובמקומות שונים. השאלה הגדולה שתמיד סקרנה אותי הייתה איך בונים ממשל יציב ויעיל, שמנותק עד כמה שיותר מרעות החולות של הפוליטיקה ומכוון לשיפור חייהם של האזרחים.
מחקרי התפתחו לכיוון של בחינת ביצועי המערכת הציבורית, תפקיד האזרחים בה והאמון בשלטון. מחקר אורך על אודות ביצועי המגזר הציבורי שיזמתי עוד בשנת 2000 וממשיך עד היום בוחן לאורך שנים את עמדות הציבורי הישראלי כלפי מנגנוני ממשל ואת הנקודות החמות הדורשות תיקון בפאזל הגדול של בניית חברה טובה יותר.
המחקר מראה, למשל, כי בניגוד למה שרבים חושבים מידת האמון של אזרחי ישראל במנגנוני ממשל ומנהל ציבורי איננה נמוכה. כ-40% מהציבור נותנים אמון במדינה על מוסדותיה באופן כללי. שיעור זה קרוב לממוצע ה-OECD. הוא דומה למצב במדינות כמו ספרד וצרפת, נמוך יותר מאשר במדינות מרכז וצפון אירופה וגבוה יותר מאשר חלק ממדינות אסיה. עם זאת השונות רבה. בגופי ביטחון, צבא והשכלה גבוהה האמון גבוה ואפילו גבוה מאד בעוד שבגופי המשטרה, התקשורת, האוצר, והמוסדות הפוליטיים כמו הכנסת האמון נמוך. מכיוון שאמון מבטא לגיטימציה למערכת הדמוקרטית בה כולנו חיים, שיעורים נמוכים שלו הם איתות אזהרה מול יציבות שלטונית והמשך פיתוח בר קיימא של החברה, הכלכלה והמדינה.
הידע מתוך המחקרים האלה צריך להיבחן לאור המציאות הפוליטית שבה אנו חיים והבחירות הקרבות. חשוב שנבין כי ניתן לקיים ממשל טוב והדבר נתון בעיקר בידינו. האמון שלנו בממשל ובמגזר הציבורי חשוב לדמוקרטיה הישראלית והאחריות לבנייתו היא הדדית ולא נופלת רק על כתפי הנבחרים ועובדי שירות המדינה: נכון שחובת הממשל היא להפגין ביצועים טובים וראייה ארוכת טווח, אבל התפקיד שלנו כאזרחים להיות שותפים אקטיביים בתהליך בניין הממשל התקין ולא להותירו רק לפוליטיקאים ולאנשי המקצוע.
ההזנחה של פעילות כזו אפילו מסוכנת לדמוקרטיה ולאיכות חיינו. חשוב להביע דעתנו מעל בימות ציבוריות, לעקוב אחר החלטות ממשלתיות, להתארגן בארגוני חברה אזרחית בעלי משמעות והשפעה ולפעמים לבקר ולמחות וגם להצביע על שינויים מתבקשים בסביבה הקרובה אלינו (בעיר ובקהילה) או בסביבה הלאומית. הבעיות בישראל ובדמוקרטיות מערביות רבות דומות להפליא (בעיות רווחה, תעסוקה, פערים חברתיים, ואתגרי חינוך בעולם דיגיטלי). לכן הסוד לפתרון הבעיות הגדולות האלה של מדינה וחברה טמון בלמידה מאחרים ובעיקר בבניית אמון בין ממשל ואזרחיו, בסולידריות חברתית ובהירתמות משותפת למימוש יעדים לאומיים.
פרופ' ערן ויגודה-גדות, אוניברסיטת חיפה
https://sites.google.com/edu.haifa.ac.il/prof-eran-vigoda-gadot/
חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ המדע של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית ".
לפנייה לכתב/ת 
