נבלית העל שלא ידעה שהיא כזאת

היא הייתה רוצחת סדרתית, שפגעה בקרוב ל-50 אנשים והרגה שלושה מהם. שיטת הפעולה שלה הייתה ערמומית: היא הייתה נכנסת לבתי קורבנותיה כעובדת מן המניין, משרתת אותם נאמנה, קונה את ביטחונם ואז... פוגעת ונעלמת, בחיפוש אחרי הקורבן הבא. איש לא חשד בה במשך שנים, עד שנחשפה במבצע בלשי מורכב; וכשמאמצי השיקום שלה נכשלו היא נכלאה במוסד סגור עד מותה.

עוד כתבות מאתר מכון דוידסון לחינוך מדעי

איך עובדים עלינו?

צדק רחוק, צדק קרוב

מבצע בלשי

בשנת 1906 אירעה התפרצות משונה של מחלת טיפוס הבטן בעיירה אויסטר ביי במדינת ניו יורק: שישה בני משפחה אחת סבלו משלשולים קשים ותסמינים אחרים של המחלה. לכאורה לא תופעה חריגה - המחלה פגעה בשנים ההן ברבבות אנשים בשנה בארצות הברית לבדה, אבל לא היה ברור איך הם נדבקו. אחרי הכול לא היה שם שום מקור מים נגוע בחיידקים צואתיים. המחלה פשוט צצה משום מקום.

מרי טיפוס, ראשונה משמאל(צילום: מתוך ויקיפדיה)

המרדף אחריה התחדש והיא נעצרה שוב והוחזרה לבידוד, הפעם עד יומה האחרון. היא הלכה לעולמה במרכז הרפואי נורת' בראדר איילנד (North Brother Island) בנובמבר 1938, אחרי 23 שנה בבידוד.

חולה ללא תסמינים

טיפוס הבטן (typhoid) היא מחלת מעיים שפוגעת בבני אדם בלבד. היא נגרמת ממין של חיידק הסלמונלה בשם Salmonella enterica serovar thypi המועבר בעיקר דרך מים מזוהמים או מזון נגוע. היא אינה קשורה למחלת הטיפוס (typhus) שלמרות הדמיון בשמות, הגורם לה הוא חיידק אחר לגמרי בשם ריקטסיה (Rickettsia).

כתבה בעיתון בניו יורק על מרי טיפוס מ-1909(צילום: מתוך ויקיפדיה)

בטיפוס הבטן, תוך עשרה ימים ממועד החשיפה לחיידק מתחילים התסמינים בדמות שלשול מקוטע. בינתיים החיידקים חודרים מהמעיים לטחול, לכבד, למח העצמות ולכיס המרה וגורמים חום גבוה, ובהמשך כאבי ראש, שיעולים יבשים, עצירות ופריחה על החזה והבטן.

המחלה עלולה להימשך כמה שבועות, מלווה בשלשולים מימיים החל מהשבוע השני או השלישי של המחלה ובהתנפחות הטחול. במקרים חמורים עלולים להתפתח אלח דם ושטפי דם פנימיים מסכני חיים. גם אחרי ההחלמה החיידקים עשויים לשרוד בכיס המרה של חלק מהחולים. הם נשארים נשאים ועלולים להדביק אנשים אחרים גם שנים רבות אחרי שהבריאו. גם כיום, למרות קיומם של טיפולים אנטיביוטיים יעילים ואפילו חיסון, מדי שנה נדבקים במחלה למעלה מ-20 מיליון בני אדם, עם שיעור תמותה של כאחוז אחד. ברוב המדינות המפותחות המחלה כמעט נעלמה, אך היא עדיין נפוצה מאוד בעולם השלישי.

ייחודה של מרי מאלון הוא בכך שככל הידוע היא לא חלתה במחלה מעולם, והיא למעשה הנשאית הא-סימפטומטית הראשונה שזוהתה. במילים אחרות, היא נדבקה בחיידק בלי לפתח תסמינים כלל. בשל כך היא סירבה לקבל את הטענה שהיא נשאית. "מעולם לא חליתי בטיפוס ותמיד הייתי בריאה", אמרה בריאיון עיתונאי במהלך תקופת ההסגר הראשונה שלה. "למה מתייחסים אלי כמו למצורעת ומאלצים אותי לחיות בבידוד?"

כמו במקרה של מרי טיפוס, נשאות א-סימפטומטית מציבה בעיה קשה בפני רשויות הבריאות: קשה לעצור מפיץ מחלה שאינו יודע שהוא כזה. התוצאה היא שבמהלך התפרצות של מחלה עם שיעור גבוה של נשאים נטולי תסמינים ייאלצו להשתמש באמצעים אגרסיביים יותר לבלימתה, כגון הטלת עוצר על אזור שלם, במקום להסתפק בבידוד החולים והאנשים שבאו איתם איתך במגע ישיר.

מיתוס נולד

מרי טיפוס המקורית הלכה לעולמה בגיל 69, בודדה ומנותקת מהעולם. אך המיתוס שלה ממשיך לחיות גם כיום, דרך דמותה של טיפואיד מרי, נבלית על בסדרת הקומיקס דרדוויל. הדמות, שהופיעה לראשונה בשנת 1988, היא צעירה שסובלת מהפרעת אישיות דיסאסוציאטיבית (מה שכונה בעבר "פיצול אישיות"). בחיי היומיום היא אישה שקטה ופציפיסטית, אך במקביל היא גם טיפואיד מרי ההרפתקנית והאלימה ו"בלאדי מרי" הסדיסטית צמאת הדם.

בשונה ממרי טיפוס המקורית, כוחה הקטלני של מרי מהקומיקס אינו בהפצת מחלות, אלא בשליטה במחשבות ובטלקינזיס - הנעת חפצים בכוח המחשבה. היא גם נמצאת במאבק מתמיד בין האישיות הנורמלית שלה, מרי ווקר, לזהויות האלימות והרצחניות שלה. בשלב מסוים בקומיקס היא נכלאת במחלקה סגורה במוסדות לחולי נפש, אך שלא כמו מרי הטבחית, גרסת הקומיקס שלה בורחת מכלאה וממשיכה להפיץ מוות וסבל. אחרי הכול, נבלי-על טובים לא מתים לעולם.

רמי שלהבת, מכון דוידסון לחינוך מדעי