"חוקרים פרטיים": סוציולוגיה אהובתי
משפחות "מעורבות" בישראל מחלישות את ההזדהות של ילדיהן עם קבוצות המוצא האתניות, אולם לא מונעות את ההזדהות הזו כליל
מאז ומתמיד אהבתי לקרוא ספרים. במהלך חיינו אנחנו יכולים לחיות חיים של אדם אחד בלבד, אבל ספרים אפשרו לי לחיות גם חיים של אחרים. הם אפשרו לי להציץ לתוך המחשבות, הרגשות והחוויות של אנשים אחרים, שלעולם לא אוכל להיות. באמצעות ספרים שוטטתי בעולמם של קבצנים בהודו, שוטרים וגנבים, לוחמי מחתרות, בנות אצולה באנגליה, זאב לבן וילד אחד רואה ואינו נראה. באמצעות הקריאה למדתי רבות על בני האדם. למדתי למשל שמגוון ההתנהגויות האנושי הוא עצום ושמה שנראה טבעי ומובן מאליו עבור תרבות אחת הוא מוזר ואף מאיים עבור תרבות אחרת.
חוקרים פרטיים - לכתבות הקודמות
כשגדלתי חיפשתי מקצוע שיאפשר לי להמשיך ולעשות את מה שנראה לי מרתק מכל: לצפות בחייהם של אחרים. הסוציולוגיה היא זאת שאפשרה לי לתרגם את כל אותן שאלות גדולות שהיו לי בנוגע לאנשים לשאלות מחקר.
באמצעות הסוציולוגיה למדתי כי התנהגותנו איננה תוצר של אישיותנו הייחודית בלבד, אלא מושפעת גם מן החברה והתהליכים שמתרחשים באותה חברה. כך למשל הבחירה שלנו בבני זוג לנישואין מושפעת לא רק מן הטעם האישי ורגשותינו, אלא גם מן הקבוצה שאליה אנחנו שייכים. בישראל, למשל, רווקים מתחתנים עם רווקות, גרושים עם גרושות, צעירים עם צעירות, חילונים עם חילוניות ודתיים עם דתיות.
גם ההתנהגויות שנראות לנו הטבעיות ביותר כמו אהבת אם לילדיה אינן מושפעות רק מאינסטינקטים ומהורמונים, אלא גם מן התרבות וציפיות חברתיות. כך למשל עד לפני כ-200 שנה אמהות לא היו אמורות לאהוב את ילדיהן. זאת משום שבאותה תקופה ילדים רבים לא הצליחו לחיות עד גיל 5. על מנת שלא להיקשר אל הילדים נמנעו הורים מלתת שמות לילדים שלהן, החברה עודדה אמהות שלא לפתח רגשות אל ילדיהן ופעמים רבות נמסרו ילדים לבתי יתומים. רק כאשר התפתחה מערכת הרפואה וילדים האריכו חיים, הפכה החברה את אהבת האם לערך מרכזי שעודד לנשים לפתח רגשות כלפי ילדיהן.
במחקרי אני מנסה לפתור את החידות הגדולות, שמעסיקות אותי בנוגע לאנשים ובעיקר כיצד להפוך את חייהם לשוויוניים וטובים יותר. כך למשל במחקר האחרון שלי בחנתי כיצד ילדים מתבגרים שנולדו למשפחות "מעורבות" - משפחות שבני הזוג מגיעים מקבוצות מוצא שונות כגון מזרחים ואשכנזים בישראל - תופסים את הזהות שלהם.
ניסיתי להבין האם ילדים אלו מזהים את עצמם כשייכים לקבוצת המוצא של אחד מן ההורים או שאולי הם לא מזדהים כלל עם אף אחת מקבוצת המוצא. הממצאים של הראיונות שערכתי הצביעו על כך שאכן משפחות "מעורבות" בישראל מחלישות את ההזדהות של ילדיהן עם קבוצות המוצא האתניות, אולם לא מונעות את ההזדהות הזו כליל. ממצא זה חשוב בין היתר משום שהוא מעיד על כך שמפגשים ונישואים בין קבוצות מוצא שונות עוזרים להסרת גבולות, סטריאוטיפים והבדלים תרבותיים ביניהן ובכך מביאים לחברה שוויונית וצודקת יותר.
ד"ר גיא אבוטבול זלינגר, ראש תוכנית התואר הראשון בבית הספר למדעי ההתנהגות, המכללה למנהל.
למתעניינים:
חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ המדע של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית ".
לפנייה לכתב/ת 
