מדוע הדבורים מפסיקות לרקוד?
עבור דבורים וחרקים חברתיים אחרים, היכולת להחליף מידע חיונית להצלחת המושבה. דבורי הדבש עושות זאת באמצעות ריקוד, שהוא דפוס ייחודי של התנהגות, שכנראה התפתח לפני יותר מ-20 מיליון שנים. אך שינויים סביבתיים משפיעים על דפוסי הריקוד המיוחדים של הדבורים, שמשמשים אותן לאיתור מזון
עבור דבורים וחרקים חברתיים אחרים, היכולת להחליף מידע חיונית להצלחת המושבה. דבורי הדבש עושות זאת באמצעות ריקוד, שהוא דפוס ייחודי של התנהגות, שכנראה התפתח לפני יותר מ-20 מיליון שנים – וממשיך להפתיע ולהפליא חוקרים גם בימינו.
הריקוד מבוסס על תקשורת חזותית, תקשורת קולית וגם על מגע.
דבורה שמצאה מקור מזון איכותי, חוזרת לכוורת ו"מספרת" לחברותיה על תגליתה באמצעות ריצה במסלול שמתווה את הספרה 8. הריצה מתבצעת על אחת מחלות הדבש האנכיות; כיוון התנועה מייצג את מיקום מקור האוכל ביחס לשמש, ובמקביל, משך הזמן שבו הרקדנית משלימה את הריקוד מייצג את מרחק מקור המזון מהכוורת. כאשר הכוורת חשוכה ולא ניתן לראות את תנועות הריקוד, הרעש (הנשמע בתדר נמוך) שיוצרת הדבורה הרוקדת, מספק את אותו המידע שמועבר בריקוד.
מחול הדבורים הוא למעשה חלק ממערך התקשורת של הדבורים בינן לבין עצמן, שכולל גם הפרשת ריחות שונים שמעבירים מסרים שונים. בשנים האחרונות חוקרים החלו ללמוד לעומק על היתרונות בפועל של ריקוד הדבורים. לאחרונה, ביולוגים מאוניברסיטת לוזאן שבשווייץ ומאוניברסיטת מיינץ שבגרמניה גילו ממצאים חדשים בנוגע ליעילותו של ריקוד הדבורים בסביבות משתנות, ובייחוד כאלה שמושפעות מפעילות האדם.
לבלבל את הדבורים
במחקר שפורסם באחרונה בכתב העת Science Advances, עקבו החוקרים אחר התנהגות הדבורים במושבות ואחר דפוסי הריקוד שלהן. על מנת להבין טוב יותר את הגורמים הסביבתיים המהווים את המפתח להצלחת המושבה בחיפוש אחר מקורות מזון, כאשר המושבה משתמשת בהעברת המידע באופן חברתי, על ידי ביצוע מחול הדבורה, וכאשר היא לא.
הניסוי נערך בחודשי האביב והקיץ בקרבת אוניברסיטת לוזאן שבשווייץ. מושבות הדבורים בניסוי חולקו למספר קבוצות: חלקן היו ממוקמות באזורים עירוניים, חלקן בשטחים חקלאיים, מיעוטן באזורים מיוערים וחלק גדול מהן באזורים לא פוריים, שבהם יש מעט מזון.
בנוסף, החוקרים ביצעו מספר מניפולציות שמטרתן הייתה לבלבל את הדבורים ולבחון את דרך העברת המידע ביניהן כאשר התנאים אינם מאפשרים להן לרקוד. כדי ליצור את התנאים הללו, החוקרים מנעו מהאור להגיע אל חלות הדבש בחלק מהמושבות, ובנוסף שינו את כיוונן של הכוורות למצב אופקי. כתוצאה מכך, הדבורים לא ביצעו את ריקודן, או שהוא כבר לא נראה הגיוני ומובן לשאר חברות המושבה.
דבורים ניחנות ביכולת לשנן ולזכור את מיקום המזון שמצאו גם כמה ימים לאחר שחזרו לכוורת; לכן, צוות המחקר נאלץ למנוע מכל מושבות הדבורים בניסוי לבצע את ריקודן למשך 18 ימים, על מנת להבטיח שהן לא תוכלנה להשתמש בזיכרונן כדי לספר לדבורים אחרות במושבה היכן נמצאים מקורות המזון האיכותיים.
שפת הריקוד לא מובנת
המחקר העלה כמה ממצאים מעניינים לגבי האפקטיביות של מחול הדבורה. נמצא בו למשל כי בכוורות שבהן בוצע ריקוד, משך הזמן שדבורה יחידה מבלה בחיפוש אחר מזון דווקא גדל, אולם הריקוד הוביל לגילוי ולשימוש במקורות ואתרי מזון איכותיים יותר. במקביל, נמצא כי במושבות שבהן לא בוצע הריקוד, כמות הדבורים שעזבו את הכוורת בבוקר לחפש מזון הייתה גבוהה ב-23 אחוזים.
בנוסף, אובדן המשקל של הכוורות (המתרחש בתקופת הקיץ כאשר מלאי המזון הטבעי מצטמצם) היה גבוה יותר ב-29 אחוז במושבות שבהן בוצע הריקוד. על פי השערת החוקרים, ייתכן שבהיעדר הריקוד, הדבורים שינו את אסטרטגיית חיפוש המזון, הפכו ליותר יוזמות וניצלו את הזמן לחיפוש אחר מזון בעצמן.
תוצאה מעניינת וחשובה של המחקר נוגעת להשפעת פעילות האדם על ריקוד הדבורה. במחקר, הדבורים לא ביצעו את הריקוד כאשר תנאי הסביבה היו מאתגרים ומשתנים, כמו למשל באזורים חקלאיים ועירוניים. באזורים אלה מתרחש שינוי תקופתי של פני השטח על ידי האדם, אשר שותל גידולים שונים ומיני פרחים לא מקומיים.
לאחר סיום פריחתם, השטח נשאר חשוף ועם מזון באיכות נמוכה בעבור דבורי הדבש. במקרים אלה, יעילות השימוש בריקוד כדרך להעביר מידע יורדת. מתוצאות המאמר עולה האפשרות כי ההשפעה האנושית יצרה שינויים סביבתיים שאליהם "שפת הריקוד" של הדבורים לא מותאמת.
שווי כלכלי של יותר מ-200 מיליארד דולר בשנה
"לבני האדם יש את היכולת לשנות ולהשפיע על דפוסי ייצור הדבש של הדבורים", אומר אוהד אפיק, מנהל תחום הדבורים במשרד לחקלאות ופיתוח הכפר. "ההשפעה יכולה לבוא לידי ביטוי החל ממיקום הכוורת, כיוונה וכלה בהשפעה על סוג הדבש שאותו רוצים להשיג, דבש הדרים או אקליפטוס לדוגמה, באמצעות מיקום הכוורות ליד צמחים מסוימים שאינם מקומיים ואינם חלק מהצמחייה המקומית, ולא מהווים חלק מהמזון המקורי של דבורי הדבש בעבר. עם זאת, חשוב לזכור שהסביבה משתנה על ידינו ללא הפסקה ולכך השפעה ניכרת על פעולתן של הדבורים ועל האופן בו הן בוחרות לחפש מזון".
ואכן, באחרונה מתבררת ההשפעה של פעילות האדם על אוכלוסיית הדבורים בעולם. בשנים האחרונות מינים שלמים של דבורי דבש נעלמים מעל פני כדור הארץ, ואחרים סובלים מהידלדלות קשה, בעיקר באיזורים הצפוניים של העולם. חוקרים מקשרים את התופעה הזו להתפשטות של טפילים, וירוסים קטלניים ומחלות שונות, לשימוש אינטנסיבי בחומרי הדברה וגם לשינוי האקלים.
התופעה הזו מדאיגה כיוון שדבורים הן מאביקות מרכזיות של גידולים חקלאיים וחיוניות לייצור המזון בעולם מעבר להיותן יצרניות דבש. מומחים מעריכים כי פעולתן זו של הדבורים ברחבי העולם היא בעלת שווי כלכלי של יותר מ-200 מיליארד דולר בשנה לענף החקלאות. לדברי אפיק, "ענף הדבורים מושפע מאוד מתנאי הסביבה המשתנים. שימוש בחומרי הדברה בחקלאות, למשל, גורם לפגיעה קשה מאוד באוכלוסיית הדבורים". הוא מוסיף כי "על מנת להתמודד עם נושא חומרי ההדברה אנחנו פועלים לתיאום בין החקלאים והכוורנים, ומזיזים כוורות בהתאם למיקום הריסוס על מנת שלא ייפגעו. בנוסף, אנחנו מנסים להשפיע על תכניות הריסוסים של הרשויות, וכיום גם יש חקיקה האוסרת על ריסוס שטח בזמן פעילותן של דבורי הדבש ודבורי הבר".
זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לפנייה לכתב/ת 
