דו"ח: המדינה לא מטפלת בשריפת פסולת
שריפת הפסולת היא מקור לזיהום סביבתי של האוויר, הקרקע, מי התהום וגם הנחלים. היא עלולה להביא לנזקים בריאותיים - אבל המדינה לא עושה די כדי להילחם בתופעה. כך עולה מדו"ח שמפרסמת ועדת מיוחדת שהוקמה בכנסת
חסמים בהליכי האכיפה, העבריינים מתחמקים מאימת הדין, הקנסות נמוכים מדי, אין תקציב לכוח אדם ולאכיפה, והסמכויות לטיפול בשריפות פסולת מפוזרות ואין גוף אחד שעושה סדר בתחום - אלה רק חלק מהליקויים העולים מדו"ח ועדת המשנה בכנסת לטיפול בזיהום האוויר הנגרם משריפות פסולת המתפרסם הבוקר (יום ב').
שריפה של פסולת בשטחים פתוחים היא מקור לזיהום סביבתי של האוויר, הקרקע, מי התהום והנחלים. חשיפה לשריפה ותוצריה עלולה להביא לנזקים בריאותיים, בפרט בקרב מי שחשוף לחלקיקים הנשימים הנפלטים לאוויר. שריפת הפסולת הבלתי מבוקרת הן בשטחים פתוחים והן באתרי הטמנה מביאה לפליטה של מזהמים רבים, לרבות גזי חממה, חלקיקים (PM) ותרכובות רעילות. תופעת השריפות מהווה מכת מדינה כאשר בישראל קיימים היום כ-300 מוקדים שונים של שריפות פסולת באופן בלתי חוקי. בשנת 2018 היו למעלה מ 6,166 אירועי שריפות פסולת.
בדיוני הוועדה עלו כמה חסמים הקשורים בהליכי האכיפה ובטיפול בתופעה של השלכת פסולת באופן בלתי חוקי ושריפתה, בהם היעדר סנקציות אפקטיביות (המתבטא בין היתר בקנסות נמוכים ובהחלטות בתי המשפט המקשות על חילוט משאיות) וסוגיית הכדאיות הכלכלית; מחסור בתקציב וכוח אדם ובכלי אכיפה מספקים; ריבוי גורמי אכיפה והיעדר תיאום ביניהם.
בדו"ח עולה כי אין סנקציות אפקטיביות שיגרמו למזהם לשאת בתשלום המלא הכרוך בהתמודדות עם השלכת פסולת באופן בלתי חוקי והבערתה (כפי שאמור להתקיים על-פי העיקרון של "המזהם משלם"). הדבר גורם לכך שבפעמים רבות המדינה היא זאת שנאלצת לשאת בתשלום - הן בגין כיבוי השריפה והן בגין ניקוי השטח שבו הייתה שריפת הפסולת.
על פי הדו"ח, חלק מהרשויות המקומיות נמנעות מלבצע פעולות לניקוי השטח בתחום שיפוטן - על אחת כמה וכמה אם מדובר בפסולת שמקורה ביישוב אחר, וזאת בשל תקדימים שונים שבהם המדינה היא זו שנשאה בעלות לכך. למעשה, רק במיעוט מכלל השטחים שבהם הושלכה פסולת באופן בלתי חוקי אכן מתבצעת עבודת ניקוי כזאת על ידי הרשות המקומית. אתרים כאלו שלא פונו, הם בעלי פוטנציאל גבוה להפוך מוקד לפשיעה חוזרת בתחום השלכת הפסולת והבערתה.
גם במצב שבו נתפס אדם שביצע מעשה של השלכת פסולת באופן בלתי חוקי, הקנסות או העיצומים הכספיים המוטלים עליו בגין המעשה מצד גורמי האכיפה עדיין מותירים אותו במקרים רבים עם רווחים גבוהים, ולפיכך אינם מהווים גורם מרתיע. אל תחום הטיפול בפסולת נכנסו גורמים של פשיעה מאורגנת. אופן הפעולה של פשיעה מאורגנת שונה מפעילות בלתי חוקית של יחידים, ומקשה על הטיפול בתופעה בכלים בהם מתמודדים לרוב עם עבירות סביבתיות.
כמו כן אין תקציב מספק לכוח אדם ולאמצעי אכיפה. לגוף האכיפה של המשרד להגנת הסביבה, "המשטרה הירוקה" מוקצים נכון להיום בסך הכול 58 תקנים. תקנים אלה הם לא ייעודיים לטובת אכיפה ופיקוח בנושא שריפת פסולת, אלא הם כלליים ומכוונים לכל סוגי הזיהומים האפשריים - לרבות זיהום מתחבורה, זיהום חופים, חשיפה לקרינה, מפגעי ריח ועוד. בדיוני ועדת המשנה נמסר על ידי גורמים במשרד להגנת הסביבה כי להערכתם יש מחסור של 50 תקנים ייעודיים לאכיפת פעילות בלתי חוקית בתחומי השלכת פסולת - מניעת השלכה והיווצרות מפגעי פסולת בלבד.
המבקר: אין כמעט אכיפה סביבתית, "משתלם לזהם"
הסמכות לפעול בנושא שריפות פסולת מצויה בידם של כמה גופים: הרשויות המקומיות, גורמי ביטחון וביטחון פנים - ובהם המינהל האזרחי ביהודה ושומרון, משטרת ישראל והרשות הארצית לכבאות והצלה - וגורמי אסדרה ואכיפה סביבתית ובהם המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה ויחידת פיצו"ח של משרד החקלאות) מדיוני הוועדה עלה כי אין גוף אחד שבאחריותו לתכלל ולתאם בין הגורמים השונים את הטיפול בתופעה. כך, נוצר מצב של היעדר אכיפה אפקטיבית למרות ריבוי גורמי אכיפה.
הוועדה המליצה לאחד באופן מוסדר את הטיפול בסוגיה ועל הקמת צוות בין-משרדי מקרב משרדי הממשלה השונים, אשר יובל על ידי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. על הצוות להתכנס לכל הפחות אחת לרבעון, עד למיגור מלא של התופעה. עוד המליצה למשרד להגנת הסביבה ולמשרד האוצר לבחון כיצד להגדיל את מצבת כוח האדם המשפטי, הן במשרד והן במשטרת ישראל.
ועדת המשנה בראשות ח"כ יעל גרמן (כחול לבן) הוקמה במסגרת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. "מאות אלפי תושבים סובלים מזיהום אוויר וממחלות כתוצאה מהבערת פסולת פיראטית", אמרה ח"כ גרמן. "כדי להפסיק את הפיגוע הסביבתי הזה יש לפעול בכמה מישורים... אני מצפה שתתקבל החלטת ממשלה לצאת לתוכנית מסודרת מלווה בתקציבים וכוח אדם על פי המלצותינו".
למרות חשיבות הנושא, בשל פיזור הכנסת ה-20, לא עסקה הוועדה בכלל הסוגיות הרלוונטיות לעניין זיהום האוויר הנגרם כתוצאה משריפת פסולת בשטחים פתוחים. בין היתר, לא נידונו סוגיית הטיפול בשריפות המתרחשות באזור יהודה ושומרון וספציפית ביישובים הפלסטיניים באזור זה.
לפנייה לכתב/ת 
