"זו סכנה להקים כור גרעיני לייצור חשמל בארץ"
הסדרה "צ'רנוביל" על האסון הגרעיני הגדול בתולדות האנושות עוררה את המודעות לשימוש באנרגיה גרעינית. פרופ' עוזי אבן, ממקימי הכור בדימונה, אמר בריאיון לאולפן ynet כי האיום על ישראל לא מאפשר לה להקים כור גרעיני להפקת חשמל. "במקרה של פגיעה - יצטרכו לפנות את דימונה"
המודעות לסכנות בשימוש בכורים גרעיניים לייצור חשמל עלתה שוב לכותרות, בעקבות הסדרה "צ'רנוביל" של רשת HBO, המתארת בצורה דקדקנית וריאליסטית את המחדלים שהביאו לאסון הגרעיני הגדול בתולדות האנושות, שאירע באפריל 1986 בברית המועצות.
פרופ' עוזי אבן מאוניברסיטת תל-אביב, ששימש כמדען גרעין בכיר בכור בדימונה והיה ממקימי המקום, התייחס בריאיון לאולפן ynet לשימוש בכורים הגרעיניים כיום: "התפוצצו עד היום שישה כורים גרעיניים מתוך 400 שקיימים בעולם, זה גרם שלא יוקמו כורים גרעיניים חדשים - פרט לצרפת".
על האפשרות להקים כור גרעיני לייצור חשמל בישראל, הוא אמר כי הדבר בלתי אפשרי כרגע: "הובהר לנו יותר מפעם אחת, שעד שלא נחתום על ההסכם לאי הפצת נשק גרעיני - לא יאפשרו לנו לבנות כורי כוח". הוא הוסיף כי גם תהיה אפשרות - אסור להקים תחנת כוח גרעינית לייצור חשמל בישראל: "מדינה בגודל של מדינת ישראל, שחשופה לסכנות טרור, אסור להקים בה כור כוח גרעיני. תחשוב שמפציצים כור שההספק שלו גבוה - הוא יכול לזהם את כל הנגב. אסור לנו להיכנס לסיכון כזה, לא כשיש לנו אויבים".
על הכור בדימונה, אמר פרופ' אבן: "אני בין אלה שטוענים שהוא מיושן וצריך לסגור אותו. הכור הזה הוא קטן בהרבה מזה שהתפוצץ בצ'רנוביל, אבל הוא עדיין הוא מסוכן. אם הוא ייפגע תתפשט קרינה באזור מרכז הנגב ויצטרכו לפנות את דימונה".
על עתיד הכורים הגרעיניים ברחבי העולם, הוא אמר: "כיום מתפתחים אפיקים אלטרנטיביים, יותר זולים ופחות מסוכנים". פרופ' אבן הוסיף כי תחנות כוח סולאריות וחוות טורבינות רוח - עדיפות על כורים גרעיניים.
אסון צ'רנוביל
אסון צ'רנוביל אירע ב-26 באפריל 1986. בכור שנבנה בשנים 1983-1977 היו ארבע יחידות שכל אחת מהן חוללה עד 1,000 מגוואט חשמל. הסיבה העיקרית לאסון הייתה תכנונו הלקוי של ניסוי בטיחות שביקשו מהנדסי התחנה לערוך באותו לילה בכור מספר 4: הם השביתו מספר מערכות, וביניהן מערכת הבטיחות לשעת חירום, ושלפו מליבת הכור את רוב מוטות הבקרה, המיועדים להאט את תגובת השרשרת הגרעינית או להפסיקה כליל במידת הצורך. בה בעת הניחו לכור להמשיך ולפעול ברמה נמוכה של 7% מהספקו.
בשלב זה אירעה טעות אנוש של אחד מהעובדים, שגרמה לעלייה מהירה בטמפרטורת הליבה של הכור. המפעילים איבדו את השליטה בתגובת השרשרת, ועליית הטמפרטורה נמשכה וחוללה התפוצצות גדולה, שהעיפה את כיפת הכור - האמורה לאטום אותו מפני דליפת קרינה וחומרים מסוכנים. כתוצאה מהפיצוץ אחזה אש בליבת הכור העשויה גרפיט. הפיצוץ והשריפה גרמו להתכה חלקית של ליבת הכור ולפליטתו של ענן נשורת רדיואקטיבית ענק, שהתפזר בשמי האזור ומאוחר יותר נע לכיוון מערב וצפון. רמות קרינה חריגות נרשמו אפילו בצרפת ובאיטליה.
מיד לאחר התאונה החלו ניסיונות לאטום את הדליפה בכור. עובדי התחנה, כבאים ואנשי צבא שהוזעקו למקום, ואחרים, כיבו את השריפה סופית ב-4 במאי, והחלו בפינוי חומרים רדיואקטיביים שהועפו מהכור ובקבורתם בקרבת מקום. היו אלה מאמצי גבורה ראויים לכל שבח, שכן ה"ליקווידטורים" (מחסלים), כפי שנקראו 3,400 האנשים הללו, ידעו היטב מה גבוהים הסיכונים הכרוכים בעבודתם. ואכן, אחדים מהם מתו לאחר האסון כתוצאה מ"הרעלת קרינה אקוטית".
בתוך זמן קצר החל תהליך פינוי התושבים, שהקיף בסופו של דבר מעל 300 אלף משוכני האזור. כ-70 ערים וכפרים התרוקנו מתושביהם (מקצתם שבו ואוכלסו חלקית לאחר מכן). לגבי מספר הנפגעים באסון צ'רנוביל פורסמו בתחילה הערכות שונות. ועדת מומחים מטעם האו"ם דיווחה זמן קצר אחרי התאונה על כמה מאות הרוגים וכמה אלפי נפגעים, ולמרות זאת היו שהאשימו אותה בטיוח האמת. בדיעבד התברר באורח חד-משמעי כי ביום התאונה נהרגו 30 מעובדי הכור ומהכבאים שהוזעקו למקום - שניים מהם בתאונה עצמה והשאר במהלך הניסיון המידי לאטום את הדליפה. כמה עשרות אנשים, בעיקר משורות ה"ליקווידטורים", ספגו מנות מסוכנות מאוד של קרינה, ואחדים מהם מתו כעבור זמן.
לפנייה לכתב/ת 
