"חוקרים פרטיים": איך להיאבק בסחר בבני אדם?
במחקר אנחנו בוחנים את האפקטיביות של דרכים שונות לשינוי מערך הכוחות בין עובדים למעסיקים במישורים הבינלאומי, המדינתי, והמקומי - כדי למנוע ניצול של עובדים
על תופעת הסחר בבני אדם שמעתי לראשונה כשהייתי סטודנטית לתואר ראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. חיפשתי מקום להתנדב בו ועורכת דין צעירה בשם נעמי לבנקרון מהמוקד לפליטים ומהגרים (לימים היא קיבלה עיטור על מאבקה בסחר בבני אדם) גייסה אותי, וכמה סטודנטיות נוספות, לפרויקט חדש.
"חוקרים פרטיים" - לכל הכתבות הקודמות
נעמי שלחה אותנו לראיין נשים זרות, שעומדות לפני גירוש ושוהות בכלא נווה תרצה כדי להבין כיצד הגיעו לישראל ומה היו נסיבות חייהן עד המעצר. הנשים היו ברובן מהגרות שעבדו ופעמים רבות נוצלו בתעשיית המין בישראל. היו אלה הצעדים הראשונים של חשיפת היקפה ופניה של תופעת הסחר בבני אדם לזנות בישראל.
כשהגעתי עם מתורגמן לראיין אותן נחשפתי לסיפורים מורכבים של נשים שקיבלו החלטות קשות ועזבו מדינות שונות, בעיקר בברית המועצות לשעבר, בחיפוש אחר חיים טובים יותר ועתיד כלכלי יציב עבורן ועבור בני משפחתן. בישראל חלקן הצליחו להגשים מטרות אלה עד שנעצרו ועמדו לפני גירוש בעוד אחרות עברו חוויות קשות ומזעזעות וניצול מכפיר.
21 מיליון קורבנות
השנה הייתה 2002. רק שנתיים קודם לכן הקהילה הבינלאומית הביעה את מחוייבותה למאבק בתופעת הסחר בבני אדם על ידי אימוץ אמנה חשובה בתחום. אמנה זו הגדירה לראשונה בצורה רחבה את תופעת הסחר בבני אדם כניצול חריף בשוק העבודה, ניצול שלא תמיד מערב חציית גבולות, ואינו מוגבל לתעשיית המין, אלא כולל העסקת עובדים בכפייה או בתנאים הדומים לעבדות בסקטורים מגוונים. ואכן, בארץ ובעולם זוהו קורבנות סחר בסקטורים שונים וביניהם חקלאות, תעשייה, עבודות טיפול, בניין, מכרות, וספנות. קשה לאמוד את היקפה המדוייק של תופעת הסחר בבני אדם, אך הערכה מקובלת היא שברחבי העולם ברגע נתון כמעט 21 מיליון בני אדם הם קורבנות עבודות כפייה והחזקה בתנאי עבדות.
כשראיינתי את אותן נשים בנווה תרצה הייתה זו התחלת המאבק להעלאת המודעות ולפיתוח כלים משפטיים למתן מענה לתופעה גם בישראל. באותה העת לא הייתה אפילו עבירת סחר בבני אדם בספר החוקים שלנו - היא נחקקה רק בשנת 2003. ישראל לא הייתה מקרה ייחודי, גם למדינות אחרות לא היה חוק כזה. אבל בפרק זמן קצר באמצע שנות האלפיים, שינו 158 מדינות ברחבי העולם את חוקיהן וקבעו שסחר בבני אדם הוא עבירה פלילית.
במקביל, קמו ארגוני חברה אזרחית רבים, שיוחדו להתמודדות עם התופעה, ומדינות ותורמים ומדינות החלו להשקיע סכומי עתק במאבק בסחר. ועדיין, למרות ההתגייסות הבינלאומית הנרחבת הזו אין כל עדות שתופעת הסחר בבני אדם קטנה. השאלה שעומדת במרכז המחקר שלי היא למה המענה הבינלאומי אינו מניב תוצאות וכיצד ניתן לשנות זאת.
למה לא מטפלים בסיבות לתופעה?
מהמחקרים שערכתי עלה, שהכלים שנבחרו להתמודדות עם התופעה כמו הפללת סוחרים, הידוק הפיקוח על גבולות, והגנה על הזכויות האדם של הקורבנות שמזוהים - לא מטפלים בסיבות לתופעה.
תהיתי האם ניתן להציע כלים חלופיים שיטפלו בגורמים המבניים שמובילים לפגיעות של עובדים בשווקי עבודה גלובליים. את השאלה הזו אנחנו חוקרים בקבוצת המחקר טראפלאב (TraffLab), שבראשה אני עומדת בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.
בקבוצת המחקר אנחנו נוקטים ב"גישת עבודה" לסחר בבני אדם, כלומר מתמקדים בגורמים שמאפשרים את הפגיעוּת לניצול בשוק העבודה ומעמיקים פערי כוחות בין העובדים למעסיקים ולמתווכים ביניהם. אנחנו בוחנים את האפקטיביות של דרכים שונות לשינוי מערך הכוחות בין עובדים למעסיקים במישורים הבינלאומי, המדינתי, והמקומי. במישור הבינלאומי אנו בוחנים את כוחם של הסכמי הגירה בין מדינות להפחתת דמי תיווך שמשולמים על ידי העובדים ואת ההשלכות של מדיניות ההגירה על פגיעותם של מהגרים לניצול חריף. ברמה המדינתית אנו בוחנים האם חקיקה שמעניקה זכויות והגנות לעובדים מכסה עובדים בסקטורים שמזוהים כפגיעים במיוחד לסחר בבני אדם והאם היא נאכפת. ברמת מערכת היחסים במקום העבודה אנו שואלים האם התארגנות עובדים ומשא ומתן הקיבוצי מתאימים לשיפור מצבם של עובדים כה מוחלשים ופגיעים. כמו כן אנחנו בוחנים את ההשלכות של הרחבת האחריות החברתית (מעל ומעבר למה שמחייב החוק) של תאגידים רב לאומיים על תנאי העבודה של עובדים, שמועסקים בשרשראות הייצור הגלובליות.
המחקר הזה עוסק בנושאים קשים וטעונים, אך מפיח בי גם תקווה שלא הכל אבוד. אני לומדת, שניתן לחזק ולשפר את מצבם של העובדים בשוק העבודה הגלובלי, אפילו של החלשים ביותר. באמצעות שיתוף פעולה, חשיבה יצירתית, תעוזה, ואחריותיות של מדינות, תאגידים רב לאומיים, מעסיקים, עובדים ועובדות, ארגוני עובדים וצרכנים ניתן להבטיח חלוקה צודקת יותר של כסף, כוח, והזדמנויות בין עובדים למעסיקים ולהפחית את ניצולן של קבוצות העובדים והמהגרים הפגיעים ביותר לסחר בבני אדם.
ד"ר הילה שמיר, חוקרת ראשית טראפלאב הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב. המחקר ממומן על ידי מועצת המחקר האירופית (ERC).
רוצים להמשיך לקרוא?
סרטון קצר על המחקר: https://youtu.be/Wo3crUBOkdM
אתר קבוצת המחקר www.trafflab.org
פודקסט "מדברים משפטים" על פרוייקט המחקר עם ד"ר הילה שמיר
https://telavivuni.podbean.com/e/tau-law-podcast-%E2%80%93-human-trafficking /
אתר הקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב
https://law.tau.ac.il/Clinics/Workers_Rights
רוצים להתייעץ או להתנדב?
המוקד לפליטים ומהגרים https://hotline.org.il/
קו לעובד https://www.kavlaoved.org.il/
חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ המדע של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית ".
לפנייה לכתב/ת 
