מחקר: כך חיו הניאנדרטלים מחוץ למערות

האדם הניאנדרטלי שחי באזור עין קשיש, הנמצא בין יקנעם וקריית טבעון, ניצל את סביבתו לאורך זמן באותו המיקום בנוף הפתוח - על מנת לקיים טווח פעילויות גדול - כך עולה ממאמר שמתפרסם הערב (יום ד') בכתב העת המדעי "PLOS One". המחקר מתאר את תוצאות החפירה באתר עין קשיש, הנמצא על גדת נחל הקישון. המחקר בוצע על ידי צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית ורשות העתיקות. מדובר בפרסום נוסף לגבי עבודת מחקר שנערכה בשנים האחרונות באזור עין קשיש, שבה נמצאו שלדים של האדם הניאנדרטלי המכונה "איש המערות".

שטח החפירה בעין קשיש(צילום: פרופ' אראלה חוברס, האוניברסיטה העברית)

המידע שקיים כיום לגבי בני האדם שחיו בלבנט בתקופות פרהיסטוריות נלקח מתוך מחקרים וחפירות שנערכו במערות. אתרים פתוחים נחקרו פחות באזורנו, למרות שברור שהאדם בתקופות אלו שהה הן במערות והן באתרים פתוחים. החפירה בעין קשיש חשפה אתר פתוח, שיכול לספק מידע רב ומשלים לגבי דפוסי הישוב בתקופה.

לדברי החוקרים, האתר שימש למגוון פעילויות ביניהן ציד. בזמן שבמערות שהיו מיושבות באותה תקופה על ידי הניאנדרטלים, יש רק עדות מועטה לניצול של בעלי חיים גדולים, בעין קשיש נמצאו שרידים רבים שלהם. עצמות בעלי החיים שנמצאו בחפירה מעידות על ניצול של מגוון רחב של חיות ממספר בתי גידול מסביבת האתר. פעילות נוספת שהתקיימה באתר היא סיתות כלי צור. מחקר השרידים הליתיים מצביע על יצירת מגוון כלים שנועד לפעילויות מגוונות, בניגוד לאתרים קטורים קצרי מועד בהם הסיתות מכוון לפעילות מסוימת כמו ציד.

עצמות בעלי חיים (למעלה) ופריטים מסותתים מאבן צור (למטה)(צילום: פרופ' אראלה חוברס, האוניברסיטה העברית)

החפירה באתר נערכה בהובלת פרופ' אראלה חוברס מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית וד"ר עומרי ברזילי מרשות העתיקות. בראש צוות המומחים עמדו ד"ר רביד אקשטיין מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית וד"ר אריאל מלינסקי-בולר מה-Archaeological Research Centre and Museum for Human Behavioural Evolution, MONREPOS שבגרמניה, שניתחו את הממצאים מהאתר בהיבטיהם הסביבתיים, האקלימיים והתרבותיים.

האתר מתוארך לפרק-הזמן שבין 71 אלף ל-54 אלף שנה, לתקופה הפרהיסטורית המכונה "הפליאולית התיכון". משך היישוב בעין קשיש היה כנראה מצומצם יותר מטווח שנים אלו. תקופת הפליאולית התיכון מתאפיינת באזורנו באתרים שבהם נמצאו שרידיו של האדם הנאנדרטלי (מערת כברה, מערת עמוד) וגם באתרים שבהם נמצאו שרידים של הומו ספיינס (מערות מסליה, קפצה, סחול ומנות). בעוד שברור כי נאנדרטלים ישבו גם במערות וגם באתרים קטורים, לראשונה באתר זה ניתן לקשר בין מספר התיישבויות שונות לאורך זמן ובין ממצאים שלדיים של אדם הנאנדרטלי. באתר נמצאו עדויות לשלושה פרטים - שבר של גולגולת, שן, ופרט נוסף הכולל מספר עצמות רגל וחולייה. שניים מהפרטים זוהו בוודאות כנאנדרטלים.

קונכייה שהובאה אל עין קשיש מהים התיכון(צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

ייחודו של האתר עין קשיש הוא בשטח החפירה הגדול (כ-670 מ"ר מתוך השטח המוערך של האתר, כ-1300 מ"ר) לעומת אתרים קטורים אחרים בני אותה תקופה. "החפירה הארכיאולוגית בעין קשיש יצרה עבור החוקרים הזדמנות נדירה לבחון היבטים מגוונים של חייהם של הנאנדרטלים בנוף הפתוח, והבנה מלאה יותר של צורת השימוש בשטח הקדום, צורת ההתנהלות של האנשים הקדומים על פני שטח האתר והבנת השינויים לאורך זמן בין ההתיישבויות השונות", קובעת ד"ר אקשטיין.

באתר נמצאו מספר ממצאים ייחודיים בהם קרן של יחמור, המהווה ממצא נדיר יחסית בכל האתרים בני אותה התקופה. ייתכן שהקרן שימשה כמקבת רכה בתהליך הסיתות של כלי הצור, בעיקר עבור כלים שיוצרו בטכניקה הדורשת דרגה גבוהה של מיומנות ושל הקפדה. ממצא ייחודי נוסף הוא רצף של פריטי צור, שסותתו האחד אחרי השני ונזנחו באותו המקום ומראים בצורה ברורה את רצף הפעולות של הסתתים הקדומים. פריטים אלה השתמרו ללא תזוזה למרות התהליכים הדינמיים של השקעה ושל הסרת חומר סחף שמקורו הן מן הקישון והן מנחל קשיש הקדום.