אב ובתו קיבלו תארי ד"ר בטקס באוני' העברית

במסגרת אירועי חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית התקיים לאחרונה טקס הענקת תארי דוקטור, כשלא פחות מ-335 בוגרים קיבלו השנה את התואר האקדמי הנכסף. בין הנרגשים היו גם הדוקטור הטרי יונתן קפלן (65), סגן ראש בית הספר לתלמידים מחו''ל ע"ש רוטברג באוניברסיטה ובתו נעמי קפלן דמרי (35), שלומדת כיום לפוסט דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה באירוויין והגיעה לארץ מארצות הברית כדי להשתתף בטקס החגיגי.

קפלן האב הסתובב לפני הטקס הרשמי בין כל מאות מקבלי התואר כשהוא גאה ומתרגש. נעמי הגיעה יחד איתו לאחר שנחתה בארץ שעות אחדות קודם לכן בנמל התעופה בן גוריון, בטיסה ישירה מקליפורניה. "זה נהדר, יש לי תחושה של הגשמה מכופלת", אמר יונתן. "זו שמחה מעורבת בשמחה, כי עבדנו ביחד הרבה על המחקרים שלנו וכל אחד עזר לשני במהלך הדרך, אפילו שהתחומים שלנו שונים. אני סיימתי את עבודתי האקדמית בחוג להיסטוריה של עם ישראל, בנושא הוויצמניזם בתנועה הציונית בשנות ה-20 של המאה הקודמת. בתי סיימה את לימודיה במחלקה לסטטיסטיקה ומדע הנתונים, כשעבדותה נגעה בהיבטים סטטיסטיים של ראיות פורנזיות. מדובר בעבודה מאוד חשובה ברמה העולמית ובשל כך עבודתה ממומנת כיום על ידי הממשל האמריקני, כי שם מערכות הממשל והמשפט רואות חשיבות בחיזוק הבסיס המדעי של ראיות פורנזיות".

ד"ר יונתן קפלן עם בתו ד"ר נעמי קפלן דמרי. באמצע הנכדה מיכל(צילום: דוברות האוניברסיטה העברית)

"מרגש אותי לראות איך הבת שלי התחילה להתעניין בתחום בשנות לימודיה הראשונות באוניברסיטה, צמחה במשך התואר השני ועכשיו הגיעה למעמד של חוקרת בזכות עצמה", הוסיף ד"ר קפלן האב. "היא התחילה לעבוד על המחקר שלה בעקבות הסיפור של רומן זדורוב שעניין אותה, תחום מחקר שהוא מאוד צעיר של איך משווים בין עקבה של נעל לנעל של חשוד, איך משווים פגמים בנעליים ובכך מגדילים הסתברות למציאת הפושע. מרגש אותי לדעת שהבת שלי מתעסקת בנושא שיכול להשפיע על החברה והאנושות כולה בעתיד".

נעמי היא דור שלישי לבוגרי האוניברסיטה העברית, ועבורה ועבור אביה טקס קבלת התואר הוא "המשך של המסורת המשפחתית". "אנחנו משפחה של אוניברסיטה העברית", מספרת נעמי. "סבי, פרופ' חיים ביינארט, הגיע לישראל ולאוניברסיטה העברית באמצע שנות ה-30 של המאה הקודמת וכך ניצלו למעשה חייו מהשואה באירופה. הוא למד באוניברסיטה העברית ועם השנים התמנה לפרופסור לתולדות עם ישראל, נבחר לאקדמיה הישראלית למדעים ואף זכה בפרס ישראל כמומחה בעל שם עולמי לתולדות יהודי ספר בימי הביניים. סבתי גם בוגרת האוניברסיטה העברית, וסיימה תואר שני במחלקה לפסיכולוגיה עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת. סבי השני, פרופ' דוד קפלן, היה ראש השוחרים של האוניברסיטה העברית בעיר מגוריו בקנדה. דודי, פרופ' אד קפלן, המלמד בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת ייל, בא לכאן לשתי תקופות שבתון במסגרת קרן ליידי דייוויס".

"אני למדתי כאן BA, MA , תעודת הוראה ודוקטורט", מוסיף יונתן לדברי בתו. "גם אשתי יעל למדה כאן תואר ראשון, תעודת הוראה ו-Executive MBA. נפגשנו בשיעור תלמוד באוניברסיטה, התחתנו בה ועבדנו בה. שתי הבנות שלנו למדו פה. נעמי מקבלת עכשיו את תואר הדוקטור ורחלי (קפלן) אורפז, בתי הצעירה, מקבלת תואר מוסמך בחינוך. שני החתנים שלנו למדו כאן, גיא דמרי (הנדסת מחשבים) ורועי אורפז (החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון). המסר המשפחתי שלנו הוא להמשיך ללמוד, להמשיך להשפיע על העולם. אנחנו לא מנותקים במחקרנו מהעולם החברתי שסובב סביבנו, אלא יש פה השפעה הדדית חשובה שאנחנו רוצים לקחת בה חלק מדי יום". נעמי מביאה אתה לטקס את בתה מיכל: "אולי היא תהיה דור רביעי של המשפחה באוניברסיטה העברית", היא מוסיפה.

מה לגבי המשך הדרך, ממשיכים לקריירה אקדמית? "נעמי שואפת לזה, בהחלט", קובע יונתן. "זה ממש מה שהיא רוצה. אני את שלי כבר עשיתי. הגעתי כמורה בבית הספר רוטברג כבר לפני 40 שנה ומאז ניהלתי יחידות שונות במוסד הזה. עברנו אתגרים רבים במשך השנים, אך דבר אחד לא השתנה: הסטודנטים עדיין מעידים כי תקופת הלימודים ברוטברג היא חוויה מעצבת מרכזית עבורם. אני מתכוון להמשיך במחקר ובהוראה, דווקא בתחומים בהם אפשר לחשוף את הסטודנטים למורכבותה של העם היהודי והחברה בישראל. החוויה האקדמית - אין שני לה. טוב לי באוניברסיטה העברית ואני מקווה ללמד עוד שנים רבות".

איך זה מרגיש להיות חוקרים בירושלים? "לאוניברסיטה העברית יש תפקיד חשוב שנועד להפיח חיים בעיר, לתרום להישרדותה הכלכלית והתרבותית. יש סכנה שהעיר תהפוך להיות קיצונית, מנותקת מהעולם המודרני ושבויה בידי תפיסות לא טולרנטיות. אנחנו רואים היום את נטישת הצעירים מהעיר ואיך האוניברסיטה נאלצת להתאמץ כדי למשוך אותם אליה. כסגן ראש ביה"ס לתלמידי חו"ל באוניברסיטה יש לי תפקיד במאמצים הללו, אחרת גורלה של ירושלים יהיה מר מאוד", סיכם הד"ר הטרי.