שיטה גנטית: הפתרון שימנע השמדת אפרוחים זכרים?
חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו טכנולוגיה גנטית חדשנית שיכולה להגיע לדיוק של 100% בקביעת מין העובר. לדברי החוקרים, לשיטה החדשה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על ענפי הרפת והלול בהם יש העדפה ברורה לנקבות
מגדלים רבים משמידים בעלי חיים - רק מפני שהם זכרים. למשל, אפרוח זכר לא מטיל ביצים ועגל לא ייתן חלב בעתיד. כדי למנוע את הסבל מבעלי החיים, פיתחו חוקרים באוניברסיטת תל אביב שיטה גנטית לקביעת מין העובר בוודאות של עד 100%. לדברי החוקרים, הטכנולוגיה החדשנית עשויה לחולל מהפכה בענפים כמו גידול בקר ועופות, בהם קיימת העדפה מוחלטת לנקבות על פני זכרים. המחקר שנערך בהובלת פרופ' אודי קימרון, ד"ר עידו יוסף, וד"ר מוטי גרליץ מבית הספר לרפואה, פורסם בצהריים (יום ב') בכתב העת EMBO Reports.
"חקלאים בענפי הרפת והלול מעדיפים באופן מובן עגלות ואפרוחות על פני עגלים ואפרוחים, אך נכון להיום אין דרך גנטית נגישה וכלכלית לווסת את היחס בין המינים, שנותר באופן טבעי בסביבות 50:50", הסביר פרופ' קימרון. "אנחנו ביקשנו לגשת לבעיה זו בדרך חדשנית, באמצעות הנדסה גנטית".
באוניברסיטת תל אביב אמרו כי החוקרים השתמשו בעכברות מהונדסות גנטית, כך שבכל תאי גופן מתבטא אנזים בשם Cas9. אנזים זה נותר רדום ואינו משפיע כלל על העכברה, עד שהוא מקבל "הוראות הפעלה" מסוג מסוים של RNA. אז, מתחיל האנזים לחתוך מקטעי DNA על פי הוראות ההפעלה. החוקרים הנדסו גם זכרים הנושאים בכרומוזום ה-Y שלהם, הבלעדי לזכרים, את אותו RNA ובו הוראות הפעלה לאנזים Cas9 לחתוך שלושה מקטעי DNA חיוניים להתפתחות העובר. לאחר מכן הוכלאו הזכרים והנקבות אלו עם אלו.
"העוברים הזכריים שנוצרו ברחם קיבלו את כרומוזום ה-Y, שקובע כי העובר יהיה זכר, ובו הוראות ההפעלה הקטלניות", הסביר פרופ' קימרון. "ההוראות הפעילו את האנזים Cas9 שהתקבל מהאם, והאנזים הרס את מקטעי ה-DNA החיוניים להתפתחות העובר הזכרי. במקביל הנקבות, שלא קיבלו את הוראות ההפעלה, התפתחו באופן תקין לכל דבר. כך הגענו ללידה של 95% נקבות, אך ניתן ללא קושי לשנות את היחס ולהגיע גם ל-100% נקבות".
החוקרים הדגישו שאם ה-RNA עם הוראות ההפעלה היה מוחדר אל כרומוזום ה-X של העכבר האב, היה התהליך מפסיק התפתחות של עוברים ממין נקבה דווקא, וגורם ללידה של זכרים בלבד. "המחקר שלנו מציג גישה ראשונה מסוגה לקביעת מין העובר באמצעים גנטיים ביונקים", סיכם פרופ' קימרון. "הדגמנו את הטכנולוגיה בעכברים, אך קל ליישמה גם בסוגים אחרים של יונקים, כמו פרות, חזירים או עזים. באמצעות פיתוח נוסף ניתן יהיה ליישם אותה בתוך שנים ספורות ביונקים, ומאוחר יותר אף בעופות, כגון תרנגולות. אנחנו מאמינים שהטכנולוגיה תמנע את לידתם של זכרים בלתי רצויים, ותחסוך סבל רב מבעלי החיים. יתר על כן, ענפי הרפת, הדיר והלול עשויים לצאת נשכרים כלכלית מיישום הטכנולוגיה".