מכה: מאות אלפי דונמים עלו באש בשנים האחרונות
ברשות הטבע והגנים אמרו כי האחראים לשריפות הם בלוני התבערה, הצתות, רשלנות וגם צה"ל. אבל יש גם נקודת אור: הטבע יודע לשקם את עצמו
בשנת 2018 עלו באש 107,890 דונם בתחום שמורות הטבע ומחוצה להן. בשנת 2017 עמד המספר על 135,539 דונם. ומה היו הגורמים לשריפות? בשנה שעברה כילו השריפות בעוטף עזה 26,118 דונם בשמורות ומחוצה להן. בתחומי שמורות טבע נשרפו 6,043 דונם. בשנת 2017, לשם השוואה, עמד המספר הכולל על 218 דונם בעוטף עזה - שלא נגרמו מהצתות. בשנת 2016 היה המספר 279 דונם. בשנים 2015-2014 לא היו בכלל שריפות.
מדינת ישראל נמצאת באזור שבו רוב השריפות הן כתוצאה ממעשה ידי אדם. השריפות הטבעיות מתרחשות לרוב כאשר יש ברקים בקיץ. "אצלנו אין ברקים בקיץ", מסביר המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, יהושע שקדי. "לעתים זה קורה, אבל זה נדיר". שקדי מסביר כי הגורמים העיקריים לשריפות בישראל הן: רשלנות מטיילים שלא כיבו מדורה, גיצים ממתקן חשמל, צה"ל, הצתות ובלוני תבערה.
"קצת פחות נעים לדבר עם כך שהצבא גורם לשריפות. לצערי, למרות שהייתה התקדמות רצינית בנושא בגלל לחץ מאיתנו, הצבא לא זהיר מספיק באימונים", אמר שקדי. "חמור מכך, גם כשצריכים לפתוח קווי חיץ ולהוריד עשבייה, הדבר לא תמיד נעשה כראוי. כשפורצות שריפות, היחידות לא תמיד עוצרות אימונים ומכבות את האש, אלא נותנת ללוחמי האש ולרט"ג לכבות אותה. בנוסף, יש הצתות. זה קורה. כשאנו רואים שבבת אחת פורצת שריפה בכמה מקומות, זו הצתה. לומר מי הצית ומה הסיבה זה לא התחום שלנו. בנוסף, בשנתיים האחרונות יש שריפות מעבר לגבול. אלה הם שולחי עפיפוני ובלוני התבערה".
מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, אמר: "שריפה זה דבר מזעזע וחמור לטבע. השריפה מתווספת לאיומים האחרים על הטבע, על כל עולם החי בישראל דוגמת קיטוע בתי גידול, ציד לא חוקי, הרעלות ועוד".
גם גולדשטיין מציין כי צה"ל הוא אחד הגורמים לשריפות, ולאו דווקא פועל על מנת לצמצם את הנזק שהאימונים של הצבא עלולים לגרום. "בשנתיים האחרונות הצבא לא העביר כסף לריסוס מונע נביטה. בימים שבהם יש סכנה לשריפות אנו מנחים את הצבא לא להתאמן עם כדורים נותבים. אבל זה לא קרה". ברשות מזהירים כי עונת השריפות הזו עלולה להיות קשה יותר מבעבר. "החורף הזה היה חורף מטורף. עם כמויות גשם. ולכן כמות החומר בעירה גדול פי 3 מהרגיל. זה כמו קופסת גפרורים אחת גדולה".
ואיך נראה המצב באזור יהודה ושומרון? בשנת 2017 עלו באש 11,483 דונם בשמורות טבע ומחוצה להן, מהן 3,862 דונם בשמורות. בשנת 2018 עלו באש 4,993 דונם, מהם 433 דונם שמורות. בין השטחים הללו גם כ-300 דונם משטח שמורת עינות צוקים הסמוכה לים המלח. כיום מתנהל משפטו של צעיר ממזרח ירושלים, בבית המשפט המחוזי בעיר. בשנת 2015 עלו בלהבות שטח כולל של 58,738 דונם ביהודה ושומרון. בחמש השנים האחרונות נשרפו סך הכול 106,836 דונם, כולל שמורות טבע. לפי שקדי, הגורמים העיקריים לשריפות בשטחי יהודה ושומרון הם אימונים של הצבא והצתות.
במרחב גולן נשרפו בחמש שנים האחרונות 216,418 דונם, מתוכם 27,401 דונם שמורות טבע. בדרום שפלת יהודה עלו באש באותה תקופה בסך הכול 238,731 דונם, מהם 87,252 דונם. ביתר שטח ישראל נשרפו בסך הכול 84,150 דונם, מהם 14,728 דונם שמורות טבע.
ישראל מאופיינת כאזור חקלאי עם רעיה במהלך 5,000-6,000 שנה האחרונות. "השפעת האדם ניכרת מאוד", אומר שקדי. "הרעיה, הכריתה והשריפות היו פה והאזור סובל משריפות זמן רב. היתרון הוא שהצומח למד להסתדר עם זה. הצמחים הישראליים בסך הכול עמידים לשריפות. הבעיה היא שהשריפות קורות בתדירות גבוהה יחסית, ושטח שעבר יותר משריפה אחת מתקשה להשתקם. ואני כבר לא מדבר על בעלי החיים שמתו". הבעיה הניצבת בפני הטבע הישראלי היא העובדה שהשריפות כיום לא דומות לשריפות שהכיר ב- 6,000 שנה האחרונות. "זו תמונה אחרת לגמרי. השטח מתקשה להתאושש. אני מכיר שטחים בכרמל שב- 20 שנה האחרונות נשרפו שלוש פעמים. המערכת האקולוגית לא מצליחה להשתקם וזה מתבטא בצומח. הוא לא נראה כמו צומח טבעי אלא נמוך, מדוכא. מינים אחים גדלים שם. הקרקע נאפית ואחר כך הופכת להיות לא פורייה וזרעים מתקשים לנבוט".
ברשות הטבע והגנים עדיין לא יודעים איזו השפעה ארוכת טווח תהיה לשריפות בעוטף עזה. "שמורת בארי חבול ומוכה. האזור נשרף פעם אחר פעם. הכי בולט זה גוויות הצבים שנותרו בשטח. יש אוכלוסיות גדולות שפשוט נשרפו. כל אלה שלא יכלו לברוח, דוגמת זוחלים, ייקח זמן עד שיתאוששו. אם השריפות האלה ימשיכו אין לי מושג מה יהיה. בסופו של דבר כל המערכות בעולם מתאוששות, אבל הן צריכות זמן. וכל פעם שיש שריפה אחר שריפה אנחנו מרחיקים מאוד את יכולת המערכות להתאושש. וזה קטסטרופה".
מדובר צה"ל טרם נמסרה תגובה.
לפנייה לכתב/ת 
