מיכלי פלסטיק ביולוגי עלולים לזהם את הסביבה
פלסטיק המבוסס על חומרים צמחיים, ומסוגל לעבור פירוק ביולוגי מלא: נשמע נפלא? בפועל פחות. תוצרי הפירוק של הפלסטיק הביולוגי עלולים להכיל חומרים הפוגעים בבריאות
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי :
חסילון האקדח ש"יורה" פלזמה
עוצרים את השתלות הצואהאחת הדרכים להתמודד עם הררי פסולת הפלסטיק היא לייצר סוגי פלסטיק מתכלים, שאינם עשויים מנפט כמו הפלסטיק הרגיל, אלא מחומרים שמבוססים על צמחים או חומרים ביולוגיים אחרים ויכולים לעבור פירוק ביולוגי מלא. הרעיון אומנם נשמע מבטיח, אבל החתימה הסביבתית של תעשיית הביו-פלסטיק עודנה שנויה במחלוקת.
מחקר חדש שנערך בעשרה מתקנים שמתמחים בפירוק ביולוגי של פסולת לצורך ייצור דשן הראה כי דשנים המבוססים על פסולת שכוללת ביו-פלסטיק מכילים ריכוז גבוה מהרגיל של כימיקלים שעלולים להוות סכנה בריאותית. חומרים אלו, שמקורם בתהליך הפקת הביו-פלסטיק, עשויים להגיע דרך הדשנים לגידולים חקלאיים, ומשם למזון של כולנו.
המדענים התחקו אחר תוספים מבוססי פחמן ופלואור (PFOA), שמשמשים בתהליך הייצור של כמה מסוגי הפלסטיק הביולוגי ומסייעים לתוצר לדחות מים ושמן. הם לקחו דגימות דשן מעשרה מתקנים מסחריים שמתמחים בייצור קומפוסט (דשן עשיר שמופק מזבל אורגני על ידי חיידקים). בשבעת המתקנים שחומרי הגלם שלהם כללו גם מכלי מזון עשויים מביו-פלסטיק, נמצא ריכוז גבוה פי 10 של כימיקלים ממשפחת ה-PFOA מאשר בשלושת המתקנים שהשתמשו רק בחומרי גלם ללא מכלים מהסוג הזה.
PFOA היא משפחה גדולה של כמה אלפי חומרים כימיים, ובהם תרכובות שמשמשות כחומרים מונעי שריפה וכציפויים לכלי בישול. מחקרים כבר הראו כי כמה מהכימיקלים במשפחה זו תורמים לרמות כולסטרול גבוהות בדם ולמשקל נמוך של יילודים, ונמצא גם קשר בינם לבין מחלות כמו סרטן אשכים וכליות, אם כי קשר זה היה פחות מובהק. התרכובות שנמצאו בריכוז גבוה בדשנים שנבדקו במחקר הן תוצרי הפירוק החיידקי של מולקולות PFOA ארוכות; אלו הן מולקולות קטנות יותר, שלא נבדק אם הן מזיקות לבריאות. עם זאת, ה״קרבה המשפחתית״ לחומרים הידועים כמזיקים מצדיקה מחקר מעמיק על היכולת של חומרים אלו לעבור מהדשן לגידולים חקלאיים ועל הנזקים הבריאותיים שהם עלולים לגרום לבני אדם.
הסוגים השונים של ביו-פלסטיק הם חלק מניסיון לתת מענה, גם אם חלקי ולא מספק, לכמויות האדירות של פסולת פלסטיק שכ-80 אחוזים ממנה נטמנים במזבלות. אך כמה מחקרים מראים כי מבחינות מסוימות, ביו-פלסטיק גורם זיהום סביבתי דומה ואף חמור ממנו. העובדה שפירוקם אינו מלא, ועלול להביא להצטברות של חומרים מזיקים במזוננו, מעלה ספקות נוספים בדבר כדאיות השימוש בהם. עם זאת, מדובר בתחום חדש ומתפתח, שהרעיון שבבסיסו עשוי להביא להפחתה משמעותית בכמויות פסולת הפלסטיק והנזקים הסביבתיים שגורם פלסטיק שאינו מתכלה. יש לקוות שיפותחו סוגים חדשים של ביו-פלסטיק, ותהליכים חדשים לייצורם, שיוכלו לתת פתרון אמיתי ובטוח לבעיה סביבתית קשה.
לפנייה לכתב/ת 
