כמו בימי אפולו 11: כך נראה חדר הבקרה ההיסטורי
בשנים האחרונות שוחזר חדר הבקרה ביוסטון, ממנו עקבו אחר המשימה ההיסטורית ב-20 ביולי 1969. מסופי המחשב נוקו, הטלפונים עם החוגה, הכוסות והמאפרות הוחזרו לחדר והמנהל באותם ימים אמר: "זה נחמד לראות שדברים כאלה קמים לתחייה"
עשן הסיגריות, הסיגרים והמקטרות כבר לא מורגש פה. גם הכתמים שהותירו הפיצות, הקפה והמשקאות הקלים כבר אינם. אך למעט כמה פרטים בודדים שכאלה, חדר הבקרה של נאס"א מימי אפולו שוחזר בדיוק כפי שהיה לפני 50 שנה, כשהאדם צעד לראשונה על פני הירח ב-20 ביולי 1969.
הדיוק בפרטים הקטנים קיבל גם את חותמת האישור של מנהל הטיסה ג'ין קרנץ, שעבורו האפשרות של כישלון - או אפילו רגע אחד של חוסר תשומת לב - לא בא בחשבון.
כשהפריטים האלה לידו, קרנץ יכול לעצום את עיניו ולחזור חזרה בזמן ליום שבו דרכו ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין על אדמת הירח. "כשאני יושב כאן בכיסא מול מסוף המחשב, אני שומע את המילים 'יוסטון, כאן בסיס שלווה, הנשר נחת", אמר מנהל הטיסה, שהיה ברגע ההיסטורי בבסיס החלל ביוסטון.
עם כל הכיסאות הריקים, החדר מזכיר לו חילופי משמרת או כשבקרי הטיסה הלכו לשירותים. "זה נחמד לראות דברים כאלה קמים לתחייה", אמר קרנץ שחיבר את הספר האוטוביוגרפי "כישלון הוא לא אופציה".
חדר הבקרה שוחזר בעזרת מיליוני דולרים שהתקבלו מתרומות. הוא נפתח ביום שני האחרון למבקרים. המקום שוחזר בקפידה - שטיחים חומים, טפט בצבע אפור-ירקרק על הקירות, לוחות בצבע לבן בתקרה, מאפרות זכוכית וספלי קפה, ממש כמו אלו שבהם השתמשו לפני 50 שנה. למעשה, חדר הבקרה לא נראה אף פעם טוב יותר.
ג'ים ת'ורנטון, שעמד בראש צוות פרויקט השחזור, אמר כי "המטרה הייתה לשחזר את המראה והתחושה של יולי 1969". הוא הוסיף: "המקום הוא ציון דרך היסטורי לאומי. זה לא בגלל הלבנים והטיח בבניין, אלא בשל הדברים המדהימים שאירעו בתוך הבניין".
מי שעומדת בראש עבודות השיחזור עצמן במרכז החלל ג'ונסון היא סנדרה ת'טלי. במהלך עבודתה היא שאפה לשלמות על מנת להגיע לדיוק מקסימלי. המשימה שלה החלה בשנת 2013, לאחר שהתברר כי חדר הבקרה ההיסטורי הוזנח. בחדר הבקרה השתמשו לאחרונה בשנות ה-90' של המאה הקודמת בזמן המשימות של מעבורות החלל. לאחר מכן נערכו סיורים במרכז הבקרה, אך בשנים האחרונות הוא עמד שומם.
עבודות השיקום עצמן החלו רק בשנת 2017. יותר מ-5 מיליון דולר, רובם כספים שגויסו מתורמים, נאספו עבור השחזור. בעיר וובסטר, הנמצאת סמוך לבסיס החלל, גייסו 3.5 מיליון דולר.
ת'טלי ואנשי הצוות שלה ראיינו בקרי טיסה ומנהלים שעבדו בסוכנות החלל האמריקנית בשנות ה-70' וה-80'. בנוסף הם שיחזרו את המקום בעזרת תמונות ישנות. הם רכשו צבעים מתאימים, טפטים, שטיחים וגם מוצרי חשמל וריפוד. את השטיחים והטפטים המקוריים שהיו על הקירות - הם הסירו.
המשחזרים, על מנת לשמור על דיוק מקסימלי בשיחזור, רכשו ב-eBay מוצרים מאותה תקופה. בנוסף, הם הדפיסו במדפסת תלת-מימד פריטים שכבר כמעט לא מייצרים כיום. לשטיח שנבחר ביקשו המשחזרים גם צבעים של ניקוטין דהוי, כיוון שבאותה תקופה היה מותר לעשן בחדר הבקרה.
קרנץ' עצמו קיבל בחזרה טלפון עם חוגה, שבו השתמשו עד לפני כמה עשרות שנים. "חשבתי על כל הדברים", אמרה ת'טלי והדגישה כי הם עשו הכול כדי להגיע למראה ההיסטורי של חדר הבקרה.
מסופי מחשב ירוקים נשלחו לניקוי במוזיאון בקנזס, שם היו במשך חודשים. מתוך המוספים הוצאו בדלי סיגריות יחד עם עטיפות נייר, ככל הנראה של מסטיקים, ופתקים.
אבל יש גם דברים שלא היו בסוף שנות ה-60' בחדר הבקרה. אורות LED מודרניים ומסכים שטוחים הותקנו בחדר הבקרה, לצד המסופים הישנים שעל הצג שלהם ניתן לראות קטעים ממשימת אפולו 11. "אנחנו משתמשים בטכנולוגיה כדי שזה ייראה ישן", הסבירה ת'טלי. נורות LED החליפו גם את נורות הפלורסנט הישנות.
ת'ורנטון אמר כי כיוון שחדר הבקרה של תחנת החלל הבינלאומית נמצא קומה אחת מתחת לחדר הבקרה ההיסטורי, זה יהיה מאתגר להקים במקום מוזיאון. אבל, הוא סיכם ואמר שמשימת השיחזור השתלמה. כמה מבקרי הטיסה של משימות אפולו הגיעו לחדר הבקרה והזילו דמעה. "אז הבנו שעשינו את זה כמו שצריך", אמרה ת'טלי.
אבל יש חפץ אחד, עם זאת, שלא תואם להיסטוריה שנרשמה ביולי 1969. אחרי ששלושת האסטרונאוטים של אפולו 13 (ג'יימס לוול, ג'ק סוויגרט ופרד הייז) חזרו לכדור הארץ - לאחר שלא נחתו על הירח בשל תקלה בחללית - הם העניקו לאנשי חדר הבקרה מראה. המראה הייתה תלויה מעל מתקן מים בחדר. המטרה הייתה "לשים מראה מול האנשים בחדר הבקרה של המבצע, שהחזירו אותנו". המראה הוסרה במהלך עבודות השחזור וכעת היא הושבה למקומה המקורי.
קרנץ, כיום בן 85, התיישב בכיסא, במקום שממנו פיקח על הנחיתה ההיסטורית על הירח. "זה היה בדיוק היום שלנו, הזמן שלנו, המקום שלנו", הוא אמר. "בקרי הטיסה במשימות אפולו נפגשים מדי שנה ב-20 ביולי כדי לחגוג את היום ההיסטורי, אבל מספרם הולך ופוחת. כיום הם גאים על כך שסייעו להחיות את חדר הבקרה: "חלק מהמורשת שלנו הולכת איתנו לדור הבא".