"רק" 1.35 מיליארד ק"מ: שבתאי בנקודה הקרובה לכדור הארץ
כוכב הלכת עטור הטבעות נמצא בניגוד עם השמש. ניתן לראות אותו בין היתר מעל האופק המזרחי עם תום הדמדומים, כאשר הוא ניכר בגונו הצהבהב-כתום. במקביל, גם כוכב הלכת הננסי פלוטו נמצא בנקודה הקרובה שלו לכדור הארץ במסלולו סביב השמש
גרם השמים היפה בשמיים, לדעת רבים, הוא כוכב הלכת שבתאי, עטור הטבעות. שבתאי הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש. שבתאי, ששמו הלטיני - סאטורן, נמנה על כוכבי הלכת הענקיים ונפחו יכול להכיל כ-700 כדורי ארץ שלנו. הניגוד חל היום (ג') 9 ביולי, עת שבתאי יהיה בניגוד עם השמש - מצב שנוצר כאשר גרם שמיים מצוי מול השמש וכדור הארץ בתווך. אולם, שבתאי ייראה במיטבו כל חודש יולי.
בעת הניגוד כוכבי הלכת הרחוקים נראים במיטבם, כיוון שבנקודה זו במסלולם סביב השמש הם מצויים בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ. יוצא מכך שהם בבהירות המירבית שלהם וגם גודלם הזוויתי גדול, מה שמאפשר להבחין ביותר פרטים על פניהם. כמו כן, הם נראים בכל שעות הלילה: כאשר השמש שוקעת - שבתאי זורח. הירח המלא, למשל, מצוי בניגוד עם השמש בעת המילוא.
במקרה של שבתאי המרוחק (בימים אלה הוא רחוק מאיתנו כ-1.35 מיליארד ק"מ בקירוב, ההפרש בין הניגוד ליתר מרחקו הגדול ביותר מאיתנו, עת הוא מצוי בקצה המרוחק של מסלולו מהשמש, הוא כ-20% בלבד. במקרה של כוכב הלכת מאדים, הקרוב יותר, ההבדלים משמעותיים עד כדי כמעט פי 5.
כיצד צופים בשבתאי?
בימים אלה שבתאי של חודש יולי נראה מעל האופק המזרחי עם תום הדמדומים כאשר הוא ניכר בגונו הצהבהב-כתום. אפשר למצוא את שבתאי בעזרת אפליקציות של מפות כוכבים לטלפונים סלולאריים, דוגמת Sky Safari. אלא שאין להתבלבל עם צדק, המצוי מערבית לשבתאי ועולה על שבתאי בבהירותו. למעשה, צדק יכול לשמש כנקודת מוצא למציאת שבתאי, כיוון שהוא גרם השמיים הבהיר ביותר ושבתאי הוא הבהיר ביותר מזרחית אליו.
שבתאי מצוי בקבוצת הכוכבים קשת ומעט מערבית לו אפשר לראות את המשולש שווה השוקיים של קבוצת קשת ודרומית לו ארבעת הכוכבים היוצרים צורת טרפז, שמהווה את הידית בשמה המודרני של הקבוצה - הקומקום. שבתאי מצוי על רקע שביל החלב ומי שצופה בו מאזור חשוך במשקפת שדה או טלסקופ קטן, יראה את אינספור הכוכבים המצויים ברקע.
המאפיין הבולט בשבתאי הוא טבעותיו ואלה נראות היטב גם בטלסקופ קטן. בהגדלה של פי 50 אפשר להבחין ששבתאי מוקף בטבעת קטנה ואחידה. הטבעות נצפו לראשונה על ידי גליליאו, שלא הבין את פשרן ורק ההולנדי הויגנס הבין שאותם כתמים שגליליאו ראה משני צדיו של שבתאי - הם למעשה טבעת. כמה עשרות שנים מאוחר יותר גילה האסטרונום האיטלקי ג'יובאני קאסיני, שמדובר למעשה בשתי טבעות מופרדות במרווח - שמאז קרוי על שמו - מרווח קאסיני, שנראה בהגדלות בינוניות בטלסקופים איכותיים .
אולם, כיום אנו יודעים שטבעות שבתאי אינן מורכבות משלוש טבעות, אלא הן מורכבות למעשה מאינספור טבעות כאשר הרכבן העיקרי הוא גושי קרח קטנים, שגודלם מגיע לכמה עשרות מטרים לכל היותר. עוביין של הטבעות נע מכמה עשרות מטרים עד לכמה מאות מטרים בלבד. בין הטבעות מצויים ירחים זעירים, שגודלם הוא מעשרות מטרים ועד קילומטרים ספורים. אלה משפיעים על תנועתם של גושי הקרח הקטנים המצויים באזורי הטבעות הסמוכות לאותם ירחים. חלקם אינם נראים, אולם אנו יודעים על קיומם הודות לתנועת החלקיקים הסמוכים אליהם.
ירחי שבתאי
בניגוד לצדק, שאת ארבעת ירחיו הגדולים אפשר לראות גם במשקפת שדה קטנה, מבין עשרות הרבות של ירחי שבתאי אפשר לראות את ירחו הגדול ביותר - טיטן - גם במשקפות שדה גדולות, כאשר הוא מצוי בדרך כלל על מישור הטבעות של שבתאי. טיטן הוא הירח בעל האטמוספירה המשמעותית ביותר מבין ירחי כוכבי הלכת. בטלסקופים קטנים ובינוניים אפשר להבחין עד כ-3 או 4 מירחיו הגדולים של שבתאי. ירחי שבתאי הקרובים אליו הם האחראים לאינספור המרווחים שבין הטבעות, בשל השפעות הכבידה שלהם על החלקיקים היוצרים את הטבעות.
שבתאי, כמו כוכב הלכת הגדול ממנו - צדק, עשוי בעיקר ממימן והליום. צפיפותו קטנה מזו של המים וכמו צדק, אף הוא עוטה אטמוספירה המכילה תצורות עננים ססגוניות, הנעות על פניו במהירויות עצומות. בטלסקופ אפשר לראות הבדלים בגווניו של שבתאי, הנעים בין צהבהב לחום בהיר.
ואיה פלוטו?
פלוטו, שבשנת 2006 הורד מגדולתו מדרגת כוכב לכת קלאסי לדרגת כוכב לכת ננסי, מצוי אף הוא בניגוד בימים אלה של חום יולי. הוא למעשה מצוי מעט מזרחית לשבתאי, גם בקבוצת קשת. פלוטו מרוחק הרבה יותר משבתאי. מרחקו מאיתנו הוא 4.9 מיליארד ק"מ ובשל מרחקו העצום וגודלו הזעיר, הקטן יותר מהירח שלנו, קשה לצפות בו - אלא בטלסקופים שקוטרם גדול מ-20 ס"מ.
פלוטו חצה את מישור המילקה - הוא המישור שבו נע כדור הארץ סביב השמש, בתחילת השנה והפעם הבאה שיחצה אותו תהיה בעוד כ-124 שנים. עד אז, נזכה להרבה התקבצויות של כוכבי לכת והירח עם פלוטו, אלא שכאמור, קשה מאוד לראות את פלוטו בטלסקופים קטנים.
מידע על האירועים האסטרונומיים לשמי ישראל אפשר למצוא בספר השנה האסטרונומי לשנת 2019, הניתן להורדה באתר המחבר
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , מחבר האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים
לפנייה לכתב/ת 
