תעלומת חפצי האמנות העתיקים מפורטו ריקו

ממצאים ארכיאולוגיים מסתוריים מפורטו-ריקו, שבעבר נטען שנוצרו על ידי בני עשרת השבטים האבודים, הגיעו לאחרונה למעבדות אוניברסיטת חיפה בכדי לבדוק האם מדובר בממצאים עתיקים או שמא מדובר בזיוף מודרני. בדיקות מעמיקות שנעשו במעבדתה של ד"ר איריס גרומן ירוסלבסקי מאוניברסיטת חיפה, הצליחו לאשש את הטענה שמדובר בממצאים עתיקים בני מאות שנים, שאף ייתכן שחלקם כוסו בעבר בזהב.

החוקרים והפסלונים(צילום: אוניברסיטת חיפה)

סיפורם של חפצי האמנות, "הספרייה של אגויבנה", נראה כאילו לקוח מסרטי אינדיאנה ג'ונס. במהלך המאה ה-19, חוזה מריה נזריו, נזיר מפורטו ריקו, הציג אוצר של כ-800 פסלוני אבן מסותתים - חלקם בדמות ברורה של אדם וחלקם נראו כממצאי פולחן. על רבים מהפסלונים נחרטו סימנים שעל פי החוקרים היו כתב יתדות, אולם באזור זה של העולם לא נמצאו עדויות לכתב כלשהו בתרבויות הפרה קולומביאניות, דבר שהעלה שאלות בקרב החוקרים לגבי אמינותם של הפסלונים.

כמו כן, הסימנים לא דמו לכתב של האצטקים או של בני המאיה. הסיפור שהנזיר סיפר לסובביו היה כי פגש אישה זקנה וגוססת, נצר למשפחה של ילידי המקום, שהזמינה אותו לביתה שבהרים ושם על ערש דווי סיפרה לו על האוצר שמשפחתה שומרת מאות שנים. הנזיר אף ציין כי אותה אישה העניקה לו הסבר מפורט כיצד להגיע למקום שבו היה קבור האוצר ולאחר שהלך בעקבות הסבריה אל תוך ההרים, הוא הגיע לבור שכוסה על ידי אבן גולל, ושם גילה מאות פסלונים. בהתחשב בכך שהיה איש דת, ההסבר שלו לממצא המופלא היה שמדובר בחפצי אמנות שנוצרו על ידי בני עשרת השבטים העבריים האבודים, שהגיעו לפורטו ריקו במסע שעברו דרך סיביר.

אחד הפסלונים(צילום: אוניברסיטת חיפה)

חוקרים שונים העלו בעבר סברות שונות לגבי האבנים והחריטות: חלק טענו שלפחות חלק מהפסלונים אותנטיים ואחרים זויפו על ידי המקומיים במאה ה-19 כשראו את העניין הגדול שיצרו הפסלונים האמיתיים. היו מומחים שטענו שמדובר בכתב שמזכיר כתב שומרי ואחרים טענו שהכתב מזכיר כתב פיניקי. מפני שלא ניתן למצוא ממצא דומה לאוצר העתיק, החליט פרופ' רנייאל רודריגז מאוניברסיטת פורטו ריקו, לחקור את האבנים ולבחון מתי נוצרו. "החלטתי לחקור את האבנים מההתחלה. לגשת אליהם כמו אל לוח חלק בלי שום מחשבה קודמת לגבי האותנטיות שלהם ולתת לממצאים לדבר בעד עצמם".

במהלך מחקרו הוא הגיע למעבדה לחקר סימני שימוש של ד"ר גרומן ירוסלבסקי באוניברסיטת חיפה, המתמחה בבדיקות מיקרוסקופיות שיכולות לגלות כיצד נוצרו חפצים שונים, באיזה כלים השתמשו והאם מדובר בטכניקות עתיקות. "תחת עין המיקרוסקופ ניתן לראות את שחיקת האבנים ושכבת פטינה חומה-אפורה המאפיינת תהליכים ארוכי טווח של פריטים קבורים או חשופים לפגעי הטבע", הסבירה ד"ר גרומן ירוסלבסקי. "הפריטים עשויים ממינראל שבמקור צבעו היה שחור-ירקרק אך השחיקה מכסה את התחריטים על פני כל הפריט ואין עדות לכל מניפולציה מודרנית שחושפת את פני השטח הטבעיים של המינראל. סימני העיבוד על הפריטים מעידים שהשתמשו בכלים מיוחדים לעבודת הסיתות ונראה שהיה סיגנון יחודי זהה בכל הפריטים".

שאריות זהב(צילום: אוניברסיטת חיפה)

במהלך האנליזה התגלו שרידי זהב שכיסו חלק מהפסלונים דבר המחזק את הסברה שהם היו חפצי פולחן קדומים. כמו כן, התגלו שרידי חומר צבע אדום שציפו חלקים של פרטי העיניים והפה, מה שמעיד על תהליך מורכב של עיצוב וגימור. "אין ספק שמדובר באחד הסיפורים המוזרים והמרתקים שיצא לי לקחת חלק בהם", הוסיפה ד"ר גורמן ירוסלבסקי. "מדובר בחפצי אמנות המסותתים באבן שאין אף ממצא דומה להם שהתגלה באזור זה של אמריקה, מה שגרם לחוקרים רבים לחשוב שהם מזויפים, אלא שהבדיקות המיקרוסקופיות שביצענו מעידים ללא צל של ספק שמדובר באבנים שסותתו לפני כמה מאות שנים".