האדם הראשון מחוץ לאפריקה?
גולגלות עתיקות מצביעות על אפשרות שאדם מודרני ישב ביוון כבר לפני 210 אלף שנה, מה שאומר שהוא יצא מאפריקה מוקדם יותר, והגיע רחוק יותר, משחשבנו בעבר
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי :
חסילון האקדח ש"יורה" פלזמה
עוצרים את השתלות הצואה
במחקר חדש תיארכו החוקרים את החומרים שהוסרו מהעצמות בזמן הניקוי, והשתמשו בשיטות חדשות של מיחשוב וסטטיסטיקה, כדי לחשוף את מקורן של גולגולות אפידימה. אחת מהן תוארכה לכ-170 אלף שנה לפני זמננו, ונמצאה כשייכת לניאנדרטל - אוכלוסייה שידוע כי ישבה בדרום אירופה בתקופה זו. השנייה, והמפתיעה יותר, היא לטענת החוקרים בת כ-210 אלף שנה, ואינה ניאנדרטלית אלא שייכת, ככל הנראה, לבן המין שלנו - הומו ספיאנס. אם הפירוש של החוקרים נכון, זהו הממצא העתיק ביותר המעיד על נוכחותם של הומו ספיאנס באירופה, ומחוץ לאפריקה בכלל.
שיחזור על מסך המחשב
הגולגולת שכונתה אפידימה 2 איבדה חלק מצורתה המקורית במשך השנים. החוקרים השתמשו ב"שיחזור וירטואלי", שבו סורקים את חלקי המאובן בסורק תלת מימדי ומתאימים את החלקים זה לזה על מסך המחשב. שני חוקרים בנו כל אחד שני שחזורים מגולגולת זו, בהתבסס על קריטריונים שונים, כדי לתאר באופן מלא יותר את כל האפשרויות למראה הגולגולת המקורית. אפידימה 1 היא גולגולת שלמה פחות, אך אינה מעוותת כמו אפידימה 2. בשיחזור הווירטואלי של הגולגולת יצרו החוקרים תמונת מראה של הצד השלם יותר, כדי לקבל תמונה כללית שתהיה קרובה ככל האפשר למקור.
כשהיו בידיהם השיחזורים של שתי הגולגולות, השוו החוקרים ביניהן ובין גולגולות רבות אחרות, של ניאנדרטלים, הומו ספיאנס קדמון וגם אנשים מודרניים. הם ביצעו ניתוחים סטטיסטיים על מאפיינים שונים של המאובנים, כמו צורת הגולגולת, רוחבה במקומות שונים, המיקום של האף, צורת הלחיים, ועוד ועוד. אפידימה 2, הצעירה יותר - בת 170 אלף שנה - הראתה מאפיינים ניאנדרטלים, כמו רכס גבות עבה וגולגולת מוארכת, בניגוד לגולגולות המעוגלות יותר שלנו. הניתוח הסטטיסטי מיקם אותה בקרב גולגולות ניאנדרטליות, והגולגולת שהייתה הדומה לה ביותר היא זו של ניאנדרטל בן 250 אלף שנה, שנמצא באיטליה הסמוכה.
מזה זמן רב ידוע שניאנדרטלים חיו בדרום אירופה בתקופה זו ואף בתקופות מוקדמות יותר, כך שהממצא הזה נראה הגיוני מאוד. אפידימה 1, שמתוארכת לכ-210 אלף שנה לפני זמננו, הייתה מפתיעה יותר. אחדים מהמאפיינים שלה אפשר לשייך גם להומו ספיאנס וגם לניאנדרטלים, אך הצורה הכללית של הגולגולת, בעיקר צידה האחורי והמעוגל, נראית ממש כמו זו של גולגולות מהמין שלנו. הניתוח הסטטיסטי הראה שהיא אכן נופלת בטווח של גולגולות הומו ספיאנס, וקרובה ביותר לגולגולת בת כ-35 אלף שנה ממין זה, שנמצאה ממצרים.
"ניתן אולי לשער שאפידימה 1 מייצגת שלב מוקדם בשושלת הניאנדרטלית, שבה צורת הפנים כבר התפתחה למצב הסופי שלה אך מאפייני הגולגולת האחורית עדיין לא" כתבו החוקרים. "אך אפידימה 1 נבדלת לא רק מגולגולות של ניאנדרטלים מוקדמים בני אותה תקופה, אלא גם של פרטים מוקדמים יותר, שכבר מציגים את הגולגולת האחורית האופיינית לניאנדרטלים". לכן, לטענתם, לא ניתן לסווג את הגולגולת כניאנדרטלית.
הקדום ביותר מחוץ לאפריקה
במקום זאת, החוקרים משערים שבעל הגולגולת היה הומו ספיאנס – ואם כך, זהו המאובן העתיק ביותר של המין שלנו מחוץ לאפריקה. הוא מקדים בכמה אלפי או עשרות אלפי שנים את המאובן הקודם שהחזיק בשיא הזה: עצם לסת שנמצאה במערת מיסליה בכרמל, ותוארכה ל-177 אלף שנה לפחות לפני זמננו. "הממצאים שלנו מעידים על כך שהומו ספיאנס עזבו את אפריקה מוקדם יותר, והגיעו רחוק יותר, משחשבנו בעבר", אמרה קתרינה הרוואטי (Harvati), שהובילה את המחקר, במסיבת עיתונאים.
האם ייתכן שמקורה של ההתיישבות היוונית העתיקה היא באותה אוכלוסייה מהכרמל, אליה השתייך בעל הלסת? המאובן ממיסליה הוא כאמור צעיר יותר מגולגולת אפידימה, אך בהחלט יכול להיות שהאוכלוסייה עצמה קדומה יותר, וממנה יצאה הקבוצה שיישבה את יוון. עם זאת, אין לנו כרגע דרך לבחון זאת: במיסליה נמצא שבר של לסת עליונה, ובאפידימה חלק גולגולת שאינה כולל את האזור הזה, כך שלא ניתן להשוות ביניהם ולראות אם צורתם דומה. "זה היה יכול להיות מאוד מעניין, אבל למרבה הצער אין אפשרות לבצע את ההשוואה", אמרה הרוואטי.
המחקר מצטרף לראיות קודמות, חלק גדול מהן מארץ ישראל, המצביעות על כך שבני המין שלנו לא יצאו מאפריקה פעם אחת ויחידה: היו כמה וכמה גלי הגירה במאות אלפי השנים האחרונות, וחלק מהמהגרים, או צאצאיהם, אף שבו מאסיה ומאירופה חזרה לאפריקה. נראה, עם זאת, שההגירות המוקדמות נעלמו בסופו של דבר בלי להשאיר זכר. מחקרים גנטיים מראים שכל בני האדם המודרניים מחוץ לאפריקה, אירופים, אסיאתים, אמריקאים או אוסטרלים, הם צאצאיהם של המהגרים שיצאו מאפריקה בין 50 ל-70 אלף שנה לפני זמננו. כך, החוקרים משערים שדרום יוון יושבה לפני יותר מ-200 אלף שנה בידי קבוצה של בני המין שלנו, וברבות הימים הם נכחדו ונעלמו. במקומם הגיעו הניאנדרטלים - המיוצגים על ידי אפידימה 2 - שמאוחר יותר נכחדו גם הם, והוחלפו בבני האדם המודרניים, אבותיהם של היוונים החיים שם כיום.
מחלוקות ושאלות פתוחות
לא כולם מסכימים עם המסקנה שאפידימה 1 שייכת לבן המין שלנו. ממש לאחרונה התפרסם מאמר (בצרפתית) שסקר את אותן שתי גולגלות והגיע למסקנה שהן בנות אותו גיל, ושייכות שתיהן לאוכלוסייה מוקדמת של ניאנדרטלים. במסיבת העיתונאים טענה הרוואטי שכותבי אותו מאמר השתמשו בשיטות מיושנות יותר, ולא ביצעו שיחזור כפי שעשו היא ועמיתיה. "המחקרים הקודמים, וגם המאמר שיצא לאחרונה, התמקדו בעיקר באפידימה 2, שכן אפידימה 1 שבורה יותר וחסרים בה חלקים רבים יותר", אמרה הרוואטי. לטענתה, קשה לבחון את המורפולוגיה של הגולגולת, ולהבחין במאפיינים המשייכים אותה להומו ספיאנס, רק מהמדדים הפשוטים יותר, כמו רוחב ואורך, שבהם השתמשו במחקרים הקודמים. "לנו גם היה מאגר גדול של מאובנים אליהם השווינו את הגולגולות, בעזרת ניתוחים סטטיסטיים, ולכן אנחנו בטוחים למדי בתוצאות שלנו", הוסיפה.
אם מסקנות המחקר יעמדו בביקורת של חוקרים נוספים מהתחום ויתקבלו כנכונות, זה כמובן אינו סוף הסיפור. הרוואטי מציינת שיש עוד שאלות רבות שנותרו פתוחות: מה גרם לאותם אנשים מוקדמים לעזוב את אפריקה לפני יותר ממאתיים אלף שנה, ולהגיע עד יוון? באיזה מסלול הלכו כדי להגיע לשם? האם היו התפתחויות טכנולוגיות שאיפשרו את המסע הזה? ולבסוף - מדוע הם נכחדו ונעלמו, באותו מקום שבו, כמה עשרות אלפי שנים מאוחר יותר, אבותיהם של היוונים המודרניים שגשגו? בשביל תשובות לשאלות אלו נאלץ לחכות למחקרים עתידיים.
ד"ר יונת אשחר, כתבת באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
תערוכת קיץ בגן המדע: חי, צומח, דומה - ההמצאות שמחקות את הטבע. כיצד מחקה האדם את ההמצאות של הטבע? איך פותרים בעלי חיים בעיות? ואיך כל זה קשור לטכנולוגיות מתקדמות? בואו לגלות את סודות הביומימיקרי בתערוכת קיץ 2019 בגן המדע של מכון דוידסון במכון ויצמן למדע. לפרטים נוספים
לפנייה לכתב/ת 
