מהפלמ"ח לנאס"א: הישראלי בחדר הבקרה של אפולו 11
כשאפולו 11 נחתה על הירח היה פרופסור יהודה קידר הישראלי היחיד שישב בחדר הבקרה ביוסטון. 50 שנה אחרי, הוא נזכר: "כשארמסטרונג דיווח על הנחיתה כולנו קמנו ומחאנו כפיים"
"לרגעים הבלתי נשכחים בחדר הבקרה של נאס"א ביוסטון הגעתי רק כי הייתי בפלמ"ח", מודה פרופסור יהודה קידר (93), הישראלי היחיד שמילא תפקיד בנחיתה ההיסטורית של החללית אפולו 11 על הירח, כיועץ לענייני גיאולוגיה ומומחה בתחום החישה מרחוק.
קידר, שנולד בהונגריה והגיע לישראל עם הוריו כשהיה בן עשר, התגייס בצעירותו לפלמ"ח והפך לסייר. "התפקיד שלי היה להכין תיקי מודיעין על כפרים ערביים, ונעזרתי בצילומי האוויר של חיל האוויר הבריטי שהשיג אחי, שעבד בחברת החשמל", סיפר. "גם אחרי קום המדינה השתמשתי בידע שצברתי באותן שנים, לטובת מחקרים על ההיסטוריה של ההתיישבות בנגב. וזה יצר לי שם של מומחה חישה מרחוק, שנאס"א חיפשו".
אחרי קום המדינה פנה קידר ללימודי גיאוגרפיה והפך למומחה לחקלאות מדברית. "ב-1966 הייתי פרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה, וחקרתי את ההתיישבות הקדומה של שבטי האינדיאנים. באותו יום קיבלתי שני מכתבים: הראשון, שבו הציעו לי להאריך את שהותי באוניברסיטה, והשני, שבו הציעו לי לעבור ליוסטון, לנאס"א. נאס"א הייתה אז וואו. זאת הייתה הצעה שאי אפשר לסרב לה וכמובן שנעניתי לה בחיוב".
לקראת הנחיתה על הירח היה קידר אחד המדריכים של ניל ארמסטרונג בצילום שטחי אדמה מהחלל. למרות שהאסטרונאוטים שהו מחוץ לחללית רק כשעתיים וחצי, כחלק מהמחקר המדעי שביצעו הם צילמו לא מעט תמונות מפורטות של כדור הארץ, עבור הצוות של קידר. "אפילו ביקשתי מארמסטרונג שיצלם בשבילי תמונה של ישראל מהחלל", הוא מגלה.
"הייתה דאגה אמיתית לשלום הצוות, לאורך כל המשימה. שינחתו על הירח בשלום, ושיחזרו לכדור הארץ הארץ בשלום, זה לא היה מובן מאליו וזה ליווה את כולם כל הזמן", תיאר קידר. "כשארמסטרונג הודיע בקשר 'הנשר נחת', כולנו קמנו ומחאנו כפיים. זאת הייתה הקלה עצומה והתרגשות גדולה".
בספרי נאס"א רשום קידר כמי שאחראי לגילוי הארכיאולוגי הראשון מהחלל, זיהוי תעלות ההשקיה שיצרו באריזונה שבטי ההוקום, מאבותיהם של האינדיאנים, באמצעות צילומי שחור־לבן ואינפרא אדום שנעשו מאפולו 11.
לאחר שעזב את נאס"א המשיך קידר בקריירה אקדמית, הפך ליועץ של האו"ם לעניניי מדבור, וזה 20 שנה הוא משמש כנשיא המכון למחקרים מתקדמים בערד, שבה הוא מתגורר. מאז שנות ה־80 הוא עוסק גם בקידום השלום בין הישראלים לפלסטינים ומשוכנע: "אם נחתנו על הירח, אפשר לפתור גם את הסכסוך הזה, צריך רק להיות יצירתי מספיק".
לפנייה לכתב/ת 
