מאבק נגד הקמת מחצבה בערבה: "אל תכסו אותנו באבק"

הם עברו לערבה כדי ליישב את האזור וליהנות מאיכות חיים - אבל ייתכן שהחיים שלהם יהפכו בקרוב לסיוט: תושבי היישוב באר אורה, הנמצא כ-20 ק"מ צפונית לאילת, הגישו עתירה נגד רשות מקרקעי ישראל לביטול מכרז להקמת מחצבה בנחל רחם, סמוך ליישוב הקהילתי. לטענת התושבים, הקמת המחצבה עלולה לפגוע בבריאותם. התושבים מבקשים: "אל תכסו אותנו באבק". העתירה הוגשה גם נגד משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, מנהל התכנון והמועצה האיזורית חבל אילות.

הפגנה של תושבי באר אורה(צילום: טל הולצמן)

היישוב באר אורה הוקם בשנת 2005 בדרום הערבה ומתגוררים בו כיום כ-1,000 תושבים, רובם משפחות צעירות. עד שנות ה-90' היה במקום בסיס גדנ"ע בעל שם דומה. לטענת התושבים, פרסום המכרז והכוונה להוציא לפועל את התוכנית הישנה נפלה על התושבים כרעם ביום בהיר. "רשות מקרקעי ישראל, שקראה להם בעבר לבוא ולהפריח את הנגב, לא טרחה ליידע אותם או את ראש המועצה האזורית חבל אילות בכוונתה לפרסם את המכרז", אומרים התושבים.

למצגת שהכינו התושבים על הסכנות הנשקפות להם

טל הולצמן (44), נשואה ואם ל- 3 ילדים, עידו (17), נועה (13) ויואל (7), נמצאת בחזית המאבק. משפחתה הגיעה ליישוב בשנת 2012. "קסמה לנו התחושה שאנחנו מסייעים ליישב את הארץ גם בפינה נידחת וקשה. הבשורה על הקמת המחצבה בכניסה לביתנו מדירה שינה מעיני. כתושבת הקריות במקור, ברחתי מזיהום האוויר ואני מודעת היטב להשלכות שלו על הבריאות. כאזרחית קשה לי לקבל שרשות מקרקעי ישראל, גוף שאמור לעודד את ההתיישבות ולדאוג קודם כל לרווחת התושבים, מעדיף להוזיל את מחירי החצץ על גב הסיכון הבריאותי שלי וחמור מזה של ילדי. כאזרחית המדינה קשה לי המחשבה שככה המוסדות שלנו עובדים. בעיני הנימוק של צורך בחומרי בניין לא יכול לבוא תוך סיכון בריאות התושבים".

מתוך מצגת שהכינו התושבים(צילום: מתוך מצגת שהכינו התושבים)

רחלי רוזט, מנהלת הקהילה ביישוב, אמרה: "אנו מודעים לצורך במחצבה, למקורות תעסוקה, המשך בנייה והכנסות למדינה, אך אלו לא יכולים לבוא על חשבון איכות חייהם של תושבים. יש לנו שטח גדול, נכון שברובו הוא מוגן וטוב שכך, אך הדבר לא סותר בדיקה והצעה של חלופות. עם מאמצים מרובים, אנו בטוחים שאלו ימצאו, כולנו תקווה שהסאגה הזו תהיה מאחורינו במהרה, ושהאבק היחידי שננשום יהיה כתוצאה מאובך או סופה שתחלוף במהרה".

"מבוסס על ידע מלפני 20 שנה"

בעתירה נטען כי "קדושת החיים והזכות לבריאות הנובעת ממנה הינן מאבני היסוד של שיטות המשפט הישראלית. כיאה לכך, עברה בשנים האחרונות חקיקה מתקדמת בתחום הסביבה, המכירה בקשר בין זיהום סביבתי לבין פגיעה בבריאות".

היישוב באר אורה(צילום: ד"ר אסף זבולוני)

היישוב באר אורה(צילום: ד"ר אסף זבולוני)

לטענת העותרים, רשות מקרקעי ישראל פרסמה את המכרז, המבקש הצעות להפעלת את לכרייה וחציבה של חלוקי נחל בסמוך לבאר אורה, זאת למרות העובדה שתוכנית המתאר עליה נשען המכרז אושרה לפני למעלה משני עשורים. "התוכנית אינה תואמת עוד את הוראות הדין והדרישות והכלים בתחום הסביבה והבריאות המקובלים בימינו", נכתב בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד אפי מיכאלי. "התוכנית מבוססת על הידע ושיטות המחקר והמדידה שהיו ידועות לפני כשני עשורים ואינן תקפות עוד כיום".

לטענת העותרים, ההשפעה המשולבת של שדה התעופה "רמון" ושל המחצבה המתוכננת לקום סמוך לבאר אורה - לא נעשתה מעולם, וזאת למרות שהישוב קיים מאז שנת 2005. "הישוב באר אורה ממוקם מדרום למחצבה המתוכננת, באזור שבו הרוחות הן צפוניות ועזות במרבית ימי השנה, כך שצפוי שאבק חלקיקי עדיף שיורחף מהמחצבה יגיע ישירות ובמהירות ליישוב". עוד טענו כי התוכנית כללה תסקיר השפעה על הסביבה, אך זה נערך לפני 20 שנה. "התסקיר בן 20 השנים לא עודכן מאז. רשות מקרקעי ישראל עצמה עיניה אל מול כשלים מהותיים אלה, ובחרה לפרסם את המכרז הנשען על תוכנית ותסקיר ארכאיים מבחינה סביבתית ובריאותית. התנהלות זו הינה בלתי סבירה באופן קיצוני, בלתי מידתית ונוגדת את חובתה המינהלית של רשות מקרקעי ישראל לקיים הליך סדור ומוקפד לבחינת התשתית העובדתית בטרם פרסומו של המכרז".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "מדובר במכרז שנערך על פי תב"ע תקפה ובהמלצת המפקח על המכרות. המכרז המבקש להבטיח אספקת חומר גלם באזור אילת, המצוי כיום במחסור ממשי. אם לא תובטח הצלחת המכרז, צפויים פרוייקטים למגורים בעיר אילת להיקלע למשבר וכך גם פרויקטים תשתיתיים נוספים בניהם הרחבת כביש 90".