גלקסיית שביל החלב "בלעה" גלקסיה שכנה
חוקרים מצאו כי לפני כ-10 מיליארד שנה התמזגה הגלקסיה שלנו עם גלקסיה קטנה. "ההתנגשות הזו הייתה גדולה מבחינה קוסמית", אמרו החוקרים
גלקסיית שביל החלב, הבית של השמש שלנו ומיליארדי כוכבים נוספים, התמזגה עם גלקסיה קטנה נוספת בהתנגשות קוסמית אדירה לפני כ-10 מיליארד שנים. כך עולה ממחקר, המבוסס על תצפיות שהתקבלו מטלסקופ החלל גאיה. תוצאות המחקר פורסמו אמש (יום ב') בכתב העת Nature Astronomy.
ההתמזגות של גלקסיית שביל החלב עם הגלקסיה הקטנה, גאיה-אנקלדוס, הגדילה למעשה את המסה של הגלקסיה שלנו בכרבע. בנוסף, כך על-פי המדענים, המיזוג גרם להיווצרות כוכבים מואצת בתקופה שנמשכה כ-2 עד 4 מיליארד שנים מאז ההתמזגות.
"כן, זה היה רגע רב חשיבות", אמר האסטרונום כרמה גאלארט ממכון אסטרופיסיקה דה קנריאס בספרד, שהוביל את המחקר.
גלקסיות מכל הסוגים, ביניהן שביל החלב, החלו להיווצר זמן קצר יחסית לאחר "המפץ הגדול" לפני כ-13.8 מיליארד שנים, המסמן את ראשית היקום. באותה תקופה היו גלקסיות קטנות, שבהן נוצרו כוכבים בקצב מהיר. מיזוגים גלקטיים, כמו זה של שביל החלב עם הגלקסיה הקטנה, היו לדברי החוקרים - בעלי תפקיד מרכזי בקביעת התצורה של גלקסיות הקיימות כיום.
מדידות בדיוק גבוה של המיקום, הבהירות והמרחק של כמיליון כוכבים במרחק של 6,500 שנות אור מהשמש, שבוצעו על ידי טלסקופ החלל גאיה המופעל על ידי סוכנות החלל האירופית, עזרו לאתר את הכוכבים שהופיעו לפני המיזוג ואלה שהתגבשו לאחר מכן.
החוקרים הסבירו כי כוכבים מסוימים בעלי תכולה גבוהה יותר של אלמנטים, שאינם מימן או הליום, נוצרו בגלקסיית שביל החלב. כוכבים אחרים עם תכולה נמוכה יותר הגיעו מהגלקסיה גאיה-אנקלדוס, בשל המסה הקטנה יותר שלה.
בזמן שהמיזוג הדרמטי סייע לעצב את גלקסיית שביל החלב כפי שאנחנו מכירים כיום, הוא לא פגע בכוכבים. "ההתנגשות הזו הייתה גדולה מבחינה קוסמית, אבל אם היא תקרה שוב עכשיו, אנחנו לא נבחין בדבר במערכת השמש שלנו", הרגיע גאלארט. "המרחק בין כוכבים בגלקסיה שלנו הוא כל כך גדול - כיוון שבגלקסיה יש שטח ריק - כדי ששתי הגלקסיות יתערבבו, ישנו את צורתן ועוד כוכבים יכולים להיווצר".
חקר שביל החלב אינו עניין פשוט, כיוון שכדור הארץ והשמש נמצאים בתוכו. גרגירי האבק הבין-כוכבי בולעים את הקרינה הנראית של הכוכבים והערפיליות ומפזרים אותה, ולכן התקבלו רוב ידיעותינו על מבנה שביל החלב מחקר קרינה בתחומי ספקטרום אחרים, כגון גלי רדיו.
בסוף שנות ה-40 התברר שאטומי מימן מקרינים באופן טבעי גלי רדיו באורך גל של 21 ס"מ, המסוגלים לעבור בלי הפרעה את התווך הבין-כוכבי. באמצעות תצפיות באורך גל זה אפשר למדוד את כמות המימן ואת מרחקו מאתנו, וכך לקבל "מפת רדיו" של התפלגות המימן בשביל החלב. תצפיות דומות אפשר לבצע בקווי רדיו אחרים, הנפלטים מפחמן חד-חמצני.
שביל החלב נוצר כנראה בדומה לשאר הגלקסיות, מהתכווצות עננת גז מסתובבת שצורתה כמעט כדורית. הכוכבים שנוצרו בעננה תוך כדי תהליך ההתכווצות נראים כיום ככוכבי הצבירים הכדוריים. מאוחר יותר בשלב ההתכווצות הצטבר הגז לדיסקה שטוחה שממנה נוצרו הכוכבים שבשביל החלב, הדומים ברובם לשמש. החומר הבראשיתי שנותר, ועמו חומר שנזרק מהכוכבים בתום חייהם, בצורת גז ואבק, הוא החומר הבין-כוכבי הנצפה היום.
למחקר המלא
לפנייה לכתב/ת 
