תגלית חדשה ב"אטלנטיס המצרית"
כך נראתה העיר הרקליון, טרם שקיעתה במצולות הים התיכון לפני 1,200 שנה - ואלו הממצאים שהתגלו בחפירות התת-ימיות
שרידי מקדש יווני עתיק התגלו מתחת למים בעיר שירדה למצולות ומכונה "אטלנטיס המצרית". הרקליון, הסמוכה לאלכסנדריה, שקעה בים לפני כ-1,200 שנה. מאז חשיפתה בשנת 2000, ארכיאולוגים ימיים חוקרים אותה כדי לגלות פרטים חדשים על אותה התיישבות בצפון מצרים שנמצאת עתה במימי הים התיכון.
התגלית האחרונה שאותרה היא שרידי מקדש, שלצדו נמצאו כמה סירות ובהם מטבעות ברונזה ותכשיטים. כל אלו התגלו על ידי צוללים מצרים ואירופאים, שהשתמשו בציוד סריקה מתקדם.
שרידי המקדש היווני הקטן, שנחרב לחלוטין, כללו עמודים עתיקים וכלים מהמאה השלישית והרביעית לפני הספירה. המטבעות הן מתקופת שלטונות המלך תלמי השני, ששלט בין 283 ל-246 לפני הספירה.
בחפירות התת-ימיות מצאו הארכיאולוגים בנוסף כי קאנופוס, התיישבות נוספת ששקעה בים סמוך להרקליון, גדולה בהרבה משסברו תחילה. הם מצאו באזור שקיעתה שרידים של כמה בניינים, מטבעות זהב וברונזה ותכשיטים הכוללים טבעות ועגילים.
צוות החוקרים סבור כי ממצאים אלו הם מתקופת שושלת תלמי (305 עד 30 לפני הספירה) ועד לתקופה הביזנטית, שהחלה ב-330 לפני הספירה. המדענים גם חקרו כמה מהספינות העתיקות הרבות שנמצאו באתר. הם מצאו אוצרות שכללו כלי חרס, מטבעות ותכשיטים באחת הספינות שאותרו, ומעריכים כי היא טבעה במאה הרביעית לפני הספירה.
שנים ארוכות נחשבה הרקליון לאגדה - אבל ב-2000 נחשפה העיר שטבעה. זה קרה בעת שהארכיאולוג התת-ימי ד"ר פרנק גודיו סרק את קו החוף המצרי כדי לאתר ספינות צרפתיות שטבעו במאה ה-18 בקרב על הנילוס - ואז גילה את העיר האבודה. בחפירות נמצאו פסלי אבן בגובה של כחמישה מטרים שעיטרו את המקדש המרכזי בעיר, 64 ספינות טרופות ולמעלה מ-700 עוגנים וגם סרקופגים שהכילו מומיות.
הרקליון, שם נחנך מקדש קליאופטרה, הייתה ממרכזי הסחר החשובים ביותר בין התיכון, לפני שנעלמה במימי מפרץ אבו קיר. צוות החוקרים עדיין לא קבע סופית מה הוביל לשקיעתה במצולות של העיר שמכונה במצרים ת'וניס, אבל התיאוריה העיקרית היא שקרקע לא יציבה שעליה נבנתה הרקליון קרסה, ובשילוב עם עליית פני הים הדבר גרם כנראה לכל האזור לקרוס ארבעה מטרים לתוך המים. "אנחנו רק בתחילת החקירה, כנראה נצטרך לעבוד כאן ב-200 השנה הבאות", אמר ד"ר גודיו בשנת 2013.
לפנייה לכתב/ת 
