בזכות הפחים החדשים: ירידה בחיות הבר המגיעות לחניוני הכרמל

פרויקט להטמנת עשרות פחים גדולים ומוטמנים המוגנים מפני כניסה של בעלי חיים הביא לירידה של 60 אחוז במספר בעלי חיים שתועדו באמצעות מצלמות מעקב בסמוך לפחים בחניוני פארק הכרמל. ברשות הטבע מציינים כי חלה ירידה ניכרת במספר התנים הזהובים וחזירי הבר וצמצום בשיעורי המינים הנחשבים למתפרצים שגורמים לנזקים לטבע ולאדם

כמות חיות הבר ה"פושטות" על פחי האשפה בפארק הכרמל, פחתה מאוד בעקבות פרויקט להטמנת פחי האשפה בחניוני המטיילים בפארק. רשות הטבע והגנים, שמנהלת את הפרויקט ערכה סקר באמצעות מצלמות לכידה שהוצבו בחניונים ובסך הכל נרשמה ירידה של 60 אחוז  במספר בעלי החיים שתועדו בסמוך לפחים.

חזיר בר ותן זהוב(צילום: shutterstock)

הירידה הגדולה: בקרב תנים וחזירי בר

על פי רשות הטבע והגנים, הירידה המשמעותית הייתה בתיעוד של תן זהוב (ירידה של כ-300 אחוז וחזירי הבר שירדו בכ-200 אחוז.

במהלך אפריל 2017 הוטמנו 35 פחים גדולים ב-20 חניונים בפארק. מהמקום הוצאו הפחים הקטנים והפחים המרכזיים ("פחי הצפרדע"). ב-11 מהחניונים בוצע ניטור באמצעות מצלמות. הפחים שהוצבו במסגרת הפרויקט בכרמל, מוגנים מפני כניסת בעלי חיים.

במקביל להצבתם, והוצאת הפחים העיליים, בוצעה פעילות הסברה למטיילים, כולל חלוקת שקיות אשפה והכוונה לפחים המוטמנים. 

חיות בר בכרמל ופח אשפה מוטמן(צילום: רשות הטבע והגנים)

מתוך 1,700 אירועי צילום, 791 טרום מועד הטמנת הפחים ו-278 בשלב לאחר החלפת הפחים. פעולות הניטור בוצעו בסמוך לפסח ויום העצמאות בהם כמות המטיילים והאשפה גדולה במיוחד.

על פי ניתוח הנתונים עולה כי נרשמה ירידה של כ-60 אירועי תצפית של חיות בר שתועדו בחניונים. המינים העיקריים שתועדו היו תן זהוב וחזיר בר, המהווים 78 אחוז מהצילומים בתקופה שלפני הטמנת הפחים.

עוד מציינים ברשות כי כמות החזירים לאחר ההטמנה ירדה פי 2 ואילו כמות התנים ירדה פי 3. בנתונים שהציגו החוקרים שמוליק ידוב ועמית דולב, התייחסו השניים לתופעת המינים המתפרצים, מינים מקומיים שאוכלוסיותיהם גדלו מעבר לכושר הנשיאה הטבעי של השטח ועקב כך גורמים נזק לטבע ולאדם, כגון נזקים לחקלאות, לתשתיות גינון, למערכות אקולוגיות טבעיות.

החיות משגשגות בזכות מזון זמין מבני אדם

"עקב צפיפותן של אוכלוסיות המינים המתפרצים, הם גם מהווים קרקע פורייה להפצת מחלות כדוגמת הכלבת. דוגמאות למינים כאלו בארץ הם חזיר הבר, תן הזהוב, ועורב אפור. ברוב המקרים, מינים מקומיים חורגים מגודל אוכלוסייתם הטבעי בשל עלייה בזמינות מזון בשטח בעקבות פעילות אדם", הם מסבירים.

לדבריהם, "פסולת מזון של האדם, תוצרי חקלאות שדה ומטעים, ריכוזי מזון המיועדים להאכלת בע"ח, פגרי בע"ח ממשקים לגידול בע"ח, כולם מהווים מקורות מזון פוטנציאליים למינים מקומיים מתפרצים".

חזיר בר מחפש אוכל במכולת אשפה בפארק הכרמל(צילום: בן רוזנברג, רשות הטבע והגנים)

ידוב ודולב מדגישים כי לאורך השנים נעשה שימוש בשיטות רבות כדי לדלל אוכלוסיות של מינים מתפרצים כגון ירי, הקמת חלקות מיגון, שימוש בכלבי הגנה בשטחי המרעה כדי לנסות להפחית טריפות בקר וצאן, אך פעולות אלו לא גרמו לירידה בשיעור הטריפות לאורך זמן.

לעומת זאת, כאשר ננקטו פעולות להפחתת מקורות המזון שמקורם באדם, כמו איסוף פגרים, סגירת מזבלות וכו', צומצמה אוכלוסיית הטורפים באזורים הרלוונטיים.

הצלחת הפרויקט באה לידי ביטוי בהפחתת הימצאותם של מינים נוספים בקרבת הפחים, בהם קיפודים, שועלים, נמיות וחתולים. כמו כן בעקבות ההצלחה, הוצאו הפחים העיליים מכל החניונים בפארק.