חיסון לסרטן העור בעכברים: "מקווים שיתורגם לבני אדם"

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו חיסון נגד סרטן העור מלנומה, שהוכח בינתיים כיעיל בעכברים. החוקרים פיתחו ננו-חלקיק שעשוי לשמש כחיסון נגד סרטן העור הקטלני מלנומה ומאמר על תוצאותיו פורסם אמש (יום ב') בכתב העת Nature Nanotechnology.

בראיון ל-ynet סיפרה פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המחלקה לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה וראש המעבדה לחקר סרטן וננו-רפואה באוניברסיטת תל אביב, על התהליך שהוביל לפריצת הדרך המדעית: "הננו-חלקיק שפיתחנו הוא כמו פלטפורמה שבתוכה שני רצפים קצרים של חומצת אמינו (פפטידים). כשהזרקנו אותו לעכברים, המהווים מודל למחלת המלנומה, החלקיק ידע למצוא את דרכו לתאי מערכת החיסון, וכשהם מתחברים, הם מתניעים את תאי ה-T שתוקפים את תאי המלנומה הסרטניים".

ננו-חיסון מגביר את הרגישות של סרטן העור לאימונותרפיה ומוביל להרג תאי הסרטן(איור: מעין הראל, אוניברסיטת תל אביב)

פרופ' סצ'י-פאינרו, שעמדה בראש צוות החוקרים, הוסיפה: "התהליך מזכיר חיבור בין מפתח למנעול, או כאשר נותנים לכלב גישוש להריח חולצה של עבריין - כך הננו-חלקיק, מוצא את תאי מערכת החיסון ומפרה אותם כדי שיתקפו את הסרטן".

העבודה על המחקר החלה בשנת 2015, והתוצאות הם רק שלב בדרך לניסוי הקליני בבני אדם. "כששילבנו את החיסון עם טיפול מסוג אימונו-תרפיה גרמנו לתאי הסרטן להיות הרבה יותר רגישים, ואחוז התגובה גדל. זה לפחות מה שראינו בעכברים. אך האם זה יתורגם לאנשים? אנחנו מאוד מקווים".

כניסה של ננו-חיסון לתאים של מערכת החיסון מובילה להפעלה של מערכת החיסון נגד תאי הסרטן(צילום: רונית סצ'י-פאינרו)

החוקרים הישראלים שיתפו פעולה עם צוות חוקרים מאוניברסיטת ליסבון: ד"ר אנה סקומפרין, פרופ' הלנה פלורינדו וד"ר ג'ואו קוניוט. על תהליך החשיבה המשותף שלהם, סיפרה פרופסור סצ'י-פאינרו: "ניסינו להבין: אם יש חיסונים להרבה מחלות ויראליות שמקורן בווירוסים, ואף יש חיסון לסרטן שנגרם מווירוס הפפילומה, לכן תהינו למה שלא יהיה חיסון לסרטן? למשל מי שנושא את הגן BRCA. למשל אנג'לינה ג'ולי נאלצה להסיר איברים כיוון שהיא נשאית לגן הזה כדי להימנע מהישנות של הסרטן - זה החזיר אותנו במחשבה הקלינית 100 שנה אחורה, כשהיה לאדם מסוים זיהום, היינו צריכים לכרות לו את כל האיבר. ואז הגיע הפניצלין, ופתאום אנחנו יכולים לקחת תרופה והיא כבר מוצאת את החיידק ומטפלת בו. זה מאוד פרימיטיבי להציע להסיר את האיבר, וזה מה שהוביל אותנו לנסות ליצור חיסון שימנע את המחלה או את ההישנות שלה".

המלחמה בסרטן הולכת ומתפתחת לאורך השנים, באמצעות מגוון שיטות טיפוליות כמו: ניתוחים, כימותרפיה, הקרנות ואימונותרפיה; אך גישת החיסון, טרם הוכתרה כהצלחה ועדיין רב הנסתר על הגלוי בנושא. פרופ' סצ'י-פאינרו הוסיפה: "המחקר שלנו פותח פתח לגישה חדשה לחלוטין - גישת החיסון - לטיפול יעיל במלנומה, גם בשלביה המתקדמים של המחלה, אנחנו מאמינים שהשיטה שפיתחנו עשויה להתאים גם לסוגים אחרים של סרטן, וסבורים שעבודתנו מהווה תשתית מוצקה לפיתוח עתידי של חיסונים נגד סרטן בבני אדם. אנחנו חושבים לפתוח חברה שתייצר את החיסון, אבל כמובן שזה תהליך ארוך שלוקח זמן, והמשך הניסויים הקליניים ייקח להערכתי בין חמש לעשר שנים לפחות".

צוות החוקרים (מימין לשמאל): ד"ר אנה סקומפרין, פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ד"ר ג'ואוו קוניוט, פרופ' הלנה פלורינד(צילום: גליה טירם)

החלקיקים הזעירים שפיתחו החוקרים העשויים מפולימר מתכלה, שגודלם כ-170 ננומטר. בתוך כל חלקיק הם 'ארזו' שני פפטידים - שרשראות קצרות של חומצות אמינו, שמאפיינים תאי מלנומה. לאחר מכן, הם הזריקו את הננו-חלקיקים לעכברי מודל שנשאו מלנומה בעור. בהמשך המחקר, בחנו החוקרים את יעילותו של החיסון בשלושה מצבים שונים.

ראשית, מניעה: החיסון הוזרק לעכברים בריאים, ולאחר מכן הוזרקו להם תאי מלנומה. התוצאה: העכברים לא חלו, כלומר החיסון מנע את המחלה. שנית, טיפול בגידול הראשוני: שילוב בין החיסון החדשני לטיפולים אימונותרפיים נבחן על עכברי מודל למלנומה. הטיפול המשולב עיכב משמעותית את התקדמות המחלה, והאריך במידה רבה את חייהם של כל העכברים שטופלו. ושלישית, טיפול בגרורות: החוקרים בחנו רקמות אנושיות של גרורות מלנומה במוח שהוסרו מחולים (גרורות במוח מהוות גורם תמותה עיקרי בקרב חולים המאובחנים בשלב מאוחר), ומצאו כי הן אכן מכילות את שני הפפטידים המהווים יעד לחיסון.