החלבון עם "האפקט המשולש"
חוקרים מאוניברסיטת חיפה זיהו שהאינטרפרון בטא מקדם את תהליך ההחלמה, מנקה את הגוף מתאים לבנים מתים ומשקם את הרקמה הפגועה
החלבון אינטרפרון בטא זוהה במחקר שנערך באוניברסיטת חיפה - כחלבון בעל פעילות משמעותית במאבק של מערכת החיסון נגד דלקות. לדברי החוקרים, החלבון מקדם את תהליך ההחלמה על ידי האצת המוות התאי המתוכנן של תאי דם לבנים דלקתיים, מזרז את ה"ניקוי" של שאריות התאים המתים מהרקמה ומסייע לשיקום של הרקמה שנפגעה מדלקת. החוקרים גם משערים שהוא "מכניס את הגוף לכוננות", למאבק אפשרי בווירוסים שעלולים לתקוף מיד אחרי הדלקת החיידקית.
"כיום כבר יש תרופה שמבוססת על החלבון אינטרפרון בטא, שפותחה למטרות אחרות. המחקר שלנו חושף את האפשרות של שימוש ופיתוח בתרופות על בסיס החלבון הזה לטיפול בדלקות כרוניות או אפילו במקרים של הדבקה בחיידקים קטלניים, שגורמים לדלקות חזקות ומהירות בזמן קצר, ומביאים לקריסת מערכות כוללת", אמר ד"ר עמירם אריאל מהחוג לביולוגיה של האדם באוניברסיטת חיפה, שעמד בראש המחקר. המחקר פורסם בכתב העת Nature Communications.
החוקרים הסבירו כי תהליך של היווצרות דלקת בגוף מתרחש כשחיידק (פתוגן) חודר לרקמה בגוף. חלק מתאי הדם הלבנים (ניוטרופילים) יוצאים לרקמה מכלי הדם ומתחילים להיאבק בפולש במטרה להשמיד ולסלק אותו מהרקמה ומהגוף. במצב נורמלי - שבו התאים מצליחים להשמיד את החיידק - הדלקת מסתיימת כאשר התאים הלבנים הללו עוברים מוות תאי מתוכנן.
עוד אמרו החוקרים מאוניברסיטת חיפה כי בשלב זה נכנסים לתמונה תאי דם לבנים מסוג אחר (מקרופאגים), שתפקידם לבלוע את התאים המתים ולהחזיר את הרקמה לתפקוד נורמלי. ליקויים בביצוע פעילות זו יכולים לגרום לכך שהגוף ימשיך "להילחם" ברקמה גם כשאין צורך בכך, מה שיכול לגרום להצטלקות של הרקמה או להופעת מחלות אוטואימוניות. הצטלקות של הרקמה יכולה להתרחש גם כאשר הדלקת היא כרונית ולא מסתיימת כראוי. במקרים של דלקות באיברים פנימיים, כמו בכבד או בריאות למשל, הצטלקות של הרקמה יכולה לגרום לכך שהאיבר הפגוע יפסיק לתפקד, מה שיצריך השתלה ועלול להביא למוות.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לזהות מנגנונים מולקולריים חדשים הלוקחים חלק בתהליך הריפוי של הדלקת. לשם כך הם יצרו בעכברים דלקות קלות, כאלה שמתרפאות מעצמן, בחלל הבטן. החוקרים מצאו כי המקרופאגים – התאים הלבנים שתפקידם לבלוע את התאים הלבנים המתים - מבטאים חלבון בשם אינטרפרון בטא יחד עם מספר גנים נוספים הנשלטים על ידו בזמן שבו הדלקת מחלימה.
כדי להוכיח שלאינטרפרון בטא יש תפקיד משמעותי בתהליך ההחלמה, הם ביצעו שורה של בדיקות על שלוש קבוצות של עכברים: עכברים שהונדסו גנטית כך שאין הם מבטאים את האינטרפרון בטא; עכברים שבהם תפקוד האינטרפרון בטא מנוטרל על ידי נוגדנים ספציפיים; ועכברים שטופלו באינטרפרון בטא על ידי הזרקה בזמן שהדלקת מתחילה להחלים.
הממצאים הראו לחוקרים שלחלבון זה תפקיד משמעותי ביותר בכל תהליך המאבק בדלקת וההחלמה: האינטרפרון בטא מזרז את הסילוק של החיידקים מהרקמה ובמקביל מאיץ את המוות המתוכנן של תאי הדם הניוטרופילים; הוא מחיש לאחר מכן את תהליך הבליעה של אותם תאים מתים על ידי המקרופאגים והוא מקדם את הפיכת התאים המקרופאגים מכאלה שבולעים תאים מתים ומשחזרים את הרקמה הפגועה לכאלה שמסיימים את תהליך התיקון ומונעים הצטלקות כתוצאה מתיקון לא מבוקר.
ד"ר אריאל אמר כי עד היום ידוע על שני חלבונים נוספים בלבד, שמקורם במערכת החיסון, שלוקחים חלק כה משמעותי בתהליך של סיום הדלקת, כשמאף אחד מהם לא הפיקו עד היום תרופה כנגד הצטלקות למרות מאמצים כבירים של חברות הפרמה. "חלבון אחד, שנקרא TGF בטא, כשהוא נמצא ברמות גבוהות גורם להצטלקות של הרקמה. חלבון שני, שנקרא IL-10, ברמות גבוהות מדכא לחלוטין את המערכת החיסונית. לעומת זאת, מה כבר קיימת כיום תרופה, שאמנם משמשת לטיפול במחלות אחרות – הדבקות ויראליות, סוגי סרטן מסוימים, ומחלות אוטואימוניות של המוח. העובדה שהאינטרפרון בטא כבר עבר את כל הבדיקות והמבחנים ונמצא כראוי לשמש כתרופה בבני אדם מראה את הפוטנציאל העצום שלו. פיתוח טיפול המבוסס על אינטרפרון בטא יכול להועיל כנגד דלקות כרוניות, או אפילו כנגד חיידקים קטלניים, שיוצרים דלקות חזקות ומהירות בזמן קצר, ומביאים לקריסת מערכות כוללת", הוא אמר.
למחקר המלא:
https://www.nature.com/articles/s41467-019-10903-9
לפנייה לכתב/ת 
