חדש באוניברסיטה העברית: החטיבה ללימודי ירושלים
בין הקורסים שיילמדו בתוכנית החדשה: "מבוא לגיאוגרפיה היסטורית ורב תרבותית של ירושלים לתקופותיה", "שימור עירוני" ו-"תיירות עירונית בהדגמה על ירושלים". חלק מהקורסים כוללים גם סיורים בעיר ובסביבתה הקרובה
ירושלים היא אחת הערים היפות והמרתקות בעולם והיא מציבה אתגר מרתק בפני כל מי שמנסה להבין את ההיסטוריה המסובכת שלה, ואת מורכבות החיים בה. ספק אם יש עוד עיר עם כל כך הרבה סוגים של אמונה יהודית, נוצרית ומוסלמית כמו שיש בבירת ישראל. המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית החליטה להתמודד עם האתגר הזה והיא תפתח בשנת הלימודים הקרובה את החטיבה ללימודי ירושלים. החטיבה מיועדת להקנות ללומדים בה גישות תיאורטיות ומעשיות לבחינה ביקורתית ומקיפה של הגיאוגרפיה, ההיסטוריה, החברה והתרבות של העיר.
החטיבה פתוחה לכלל תלמידי האוניברסיטה העברית, בכפוף לאישור חוגי הלימוד או הפקולטה של התלמיד. דרישת החטיבה היא ל-32 נ"זים, והלימודים בחטיבה יצוינו בתעודת הבוגר של תלמיד שסיים את הלימודים בה בהצלחה. מדובר בתוכנית מקורית, ייחודית ובלעדית לאוניברסיטה העברית.
בתוכנית הלימודים ישולבו קורסים ממדעי הרוח וממדעי החברה, כשעל הניהול האקדמי מופקד הגיאוגרף וההיסטוריון פרופ' רוני אלנבלום. בין קורסי החובה שילמדו בחטיבה ניתן למצוא קורסים כמו "מבוא לגיאוגרפיה היסטורית ורב תרבותית של ירושלים לתקופותיה", "דת האסלאם - אמונה ופולחן", "סוגיות במבנה העירוני של ירושלים - חברה כלכלה ותכנון". ובין קורסי בחירה שיועברו במסגרת החטיבה החדשה: "הפלסטינים: היסטוריה פוליטית וחברתית", "שימור עירוני" ו-"תיירות עירונית בהדגמה על ירושלים". חלק מהקורסים כוללים גם סיורים בעיר ובסביבתה הקרובה.
ראש המחלקה לגיאוגרפיה, פרופ' דניאל פלזנשטיין, אמר: "אני לא חושב שיש תוכנית רחבה כל כך ומקיפה כל כך על ירושלים בארץ או בעולם. מדובר בתוכנית חוצת פקולטות, והתוכנית נותנת מקום ובמה לקורסים על העיר ממדעי הרוח, מדעי החברה ואפילו ממשפטים. נתייחס במסגרתה לזווית הגיאוגרפית, ההיסטורית, הארכיאולוגית, הפוליטית, הדתית ועוד".
במקביל, במסגרת רשימת הקורסים החדשה של המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית ייפתח השנה קורס סיורי בשם "היסטוריה, פוליטיקה וסיורים בירושלים", בהובלת חבר הסגל האקדמי של המחלקה פרופ' מנחם הופנונג ובוגר המחלקה ומומחה לידיעת הארץ, ד"ר שקד ברקת. מדובר בקורס שנתי (באורך שני סמסטרים) של 4 נ"זים לסטודנטים לתואר ראשון, בסיומו יידרשו הסטודנטים לכתוב עבודת סיכום. הקורס יועבר בשילוב בין הרצאות בכיתה, סיורים בשטח וצפייה בסרטים.
בין נושאי הקורס שיילמדו: ירושלים כבירת הממלכה היהודית הקדומה, כיבושי העיר והארץ על ידי מעצמות העולם העתיק, הופעת הנצרות והפיכתה לדת שלטת באגן הים התיכון ובאירופה, השפעות כיבושי הערבים המוסלמים, הצלבנים, הממלוכים והעותמנים על העיר. כמו כן, במסגרת הקורס ילמדו הסטודנטים על חשיבותה של ירושלים בהיסטוריה של שלוש הדתות המונותאיסטיות, וכיצד היא הפכה לאחת הערים הנלמדות בעולם. הקורס יבחן את מיקומה, חשיבותה הדתית, הפוליטית והגיאוגרפית של ירושלים וכיצד הפכה לעיר שתולדותיה שזורות בהיסטוריה ובפוליטיקה העולמית לאורך דורות.
לגבי העידן המודרני, יסקרו מרצי הקורס את היציאה מן החומות, תקופת המנדט הבריטי, המלחמות על ירושלים ב-1948 וב-1967, והמציאות הפוליטית והגיאוגרפית במאה ה-21. פרופ' הופנונג הוסיף: "ננתח את ההיסטוריה של העיר הזאת לאורך הדורות, על הכיבושים שעברו עליה ועל מאבקי הדת שעיצבו אותה. כמו כן, נבחן כיצד ומדוע הפכה ירושלים לעיר בירה, למוקד משיכה עולמי וכיצד היא השתמרה ככזאת".
פרופ' דן אבנון, ראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, הוסיף כי "הקורס הזה מצטרף למספר גדל והולך של קורסים במחלקה שמשלבים השכלה מעמיקה עם הכרות בלתי אמצעית של התופעה הנחקרת. לדוגמה, אנחנו מארחים את תוכנית הסיורים של הפקולטה למדעי החברה, מעבירים קורס שכולל סיורים באזורי קונפליקט בירושלים וקורסי מנהיגות חינוכית שכוללים יציאה ל'שטח' וכיוצא בזה'".