המלח המסתורי ששמר על מגילת ים המלח
והוא בכלל לא מאזור ים המלח: האם מגילת המקדש, הארוכה מבין המגילות הגנוזות, כלל לא נכתבה באזור זה? מחקר חדש ומרתק
האם חלק ממגילות ים המלח לא נכתבו כלל באזור ים המלח? מחקר גילה כי על מנת לשמר את מגילת המקדש, המגילה הארוכה ביותר מבין המגילות הגנוזות, נעשה שימוש במלחים שאינם נמצאים באזור. החוקרים ציינו כי התגלית "מעלה שאלות מרתקות בנוגע למקור מגילת המקדש".
המגילות, שמרביתן נכתבו בעברית, התגלו לראשונה ב-1947 בקומראן, על ידי רועה צאן בדואי. בעקבות זאת החלו חפירות ארכיאולוגיות ב-11 מערות באזור ים המלח, ושם נחשפו הטקסטים העתיקים, מלפני כ-2,000 שנה, שנשמרו באופן יוצא מן הכלל.
מגילת המקדש היא הגדולה ביותר מבין 900 המגילות שהתגלו בכדים באזור, ואורכה (אם גוללים אותה) הוא 8.15 מטרים. דפי המגילה כה דקים עד שמומחים סברו כי הוכנו מעור חיה שנחצה לשניים, אבל למרות זאת היא אחת מאלו שנשמרו באופן הטוב ביותר.
יסייע בהגנה עתידית על המגילות
על פי ההערכה, המגילה נכתבה בתקופה החשמונאית. במשך שנים החלוקים היו בשאלת המחבר, ואם המגילה הייתה שייכת לכת האיסיים. כעת מחקר, שאותו הובילו חוקרים מ-MIT ופורסם במגזין Science Advances, חושף כי המגילה נשמרה היטב בעזרת מינרלים שלא נמצאים באזור, דבר שמעלה תהיות בנוגע למקום שבו נכתבה המגילה, ולאופן שבו הוכנה.
המחקר גילה כי על המגילה נמרחה שכבה של מלחים שאינם נמצאים בדרך כלל באזור ים המלח. ד"ר אירה רבין מאוניברסיטת המבורג, אחת החוקרות, אמרה כי "למחקר יש השלכות רבות, גם מעבר למגילות ים המלח. לדוגמה, זה מראה שבאותה תקופה השתמשו במזרח התיכון בכמה טכניקות להכנת מגילות, בניגוד לטכניקה אחת בימי הביניים".
מגילת המקדש היא היחידה עד כה שהתגלה כי נשמרה בעזרת סולפט (מלח של חומצה גופרתית) שאינו מצוי לרוב באזור ים המלח. ב"אינדיפנדנט" נכתב כי החוקרים הביעו תקווה שהתגלית תבטיח שניתן יהיה לשמר את הטקסט טוב יותר בעתיד, עקב העובדה שחשיפת בסיס המלח עלולה להוביל לכך שגם שינוי קל מאוד ברמת הלחות עלול להיות הרסני.
"נאיבי לחשוב שכל המגילות הוכנו באזור ים המלח"
פרופ' יונתן בן דב מאוניברסיטת חיפה דווקא לא נדהם למשמע הממצאים ואמר ל"גרדיאן": "אני לא מופתע שחלק מהמגילות לא הוכנו באזור ים המלח. זה יהיה נאיבי להעריך שכולן הוכנו שם".
מגילת המקדש היא למעשה חיבור הלכתי, הכולל נוסח משוכתב של חלקים מהתורה. המגילה עוסקת במועדים ופרטי ההלכות של חגים ומועדים, מהם כמה שאינם מוכרים לנו כיום, הלכות בית המקדש ובניינו, וכן הלכות טהרה והקרבת קורבנות.
המגילה התגלתה לראשונה בתחילת 1956, על ידי בדואים. היא נמכרה לסוחר עתיקות, שעטף אותה בנייר צלופן והחביא אותה בקופסת נעליים מתחת לבלטות. ב-1967, אחרי מלחמת ששת הימים, הגיעו לביתו אנשי מודיעין ולקחו את המגילה, בטענה שהגיעה אליו בניגוד לחוק הירדני. בהמשך, ולאחר משא ומתן, פוצה הסוחר ב-115 אלף דולר על ידי המדינה. כיום נמצאת מגילת המקדש – כמו מגילות גנוזות רבות אחרות - בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל.
לעיון במחקר המלא
לפנייה לכתב/ת 
