כך שינויי האקלים "מתדלקים" את ההוריקנים
עוצמתו ההרסנית של הוריקן דוריאן, שגרם לאסון באיי בהאמה, היא תוצאה של עליית הטמפרטורה של מי האוקיינוס. חוקר מסביר מה הקשר בין ההתחממות הגלובלית לבין הסופות שפקדו ויפקדו את כדור הארץ ומזהיר: "אם לא יפעלו בקרוב - נגיע לנקודת האל חזור"
כדור הארץ ממשיך להתחמם והטבע מגיב בעוצמה רבה: על פי הערכות הולכות וגוברות בקרב חוקרים בתחום שינויי האקלים, ככל שכדור הארץ ימשיך להתחמם, כך הנזק הנגרם מסופות יגדל - ממש כמו שגרם הוריקן דוריאן באיי בהאמה. הסיבה: המים באוקיינוסים מתחממים ובכך מעצימים את סופות ההוריקן והשלכותיהן ההרסניות.
"הוריקן זו סופה טרופית, שהיווצרותה שוות ערך לכמות האנרגיה שמפיקות כל תחנות הכוח בכדור הארץ במשך חצי שנה, כך שלמעשה כמות אנרגיה שנתית שווה לשתי סופות כאלה", מסביר פרופ' חיים קותיאל, מומחה אקלים וסביבה מאוניברסיטת חיפה. "משך הסופה נע בין עשרה ימים לשבועיים, כשהעונה מתחילה ביולי ומסתיימת באוקטובר. למרבה הצער, כתוצאה מההתחממות הגלובלית, 'עונת הסופות' התרחבה ויכולה להתחיל בחודש מאי ולהימשך עד חודש דצמבר, כשהחודשים העוצמתיים ביותר הם אוגוסט וספטמבר".
פרופ' קותיאל מסביר איך עליית טמפרטורות המים משפיעה על עוצמת הסופה: "זה קורה בדרך כלל כשהטמפרטורה מעל פני הים היא 28 מעלות צלזיוס ובזמן ההוריקן בבהאמה היו 29-30 מעלות. אנשים טועים לחשוב ששינוי של מעלה לכאן או לכאן הוא חסר משמעות, אך חשוב להבין שכל מעלה משמעותית ומוסיפה כמות עצומה של אנרגיה לסופה ומגבירה את אירועי הקיצון - זה הבדל בלתי נתפס!". לדבריו, "ההקצנה של סופת ההוריקן מתבטאת במשך, במיקום ובעוצמה ולא במספר הסופות בתקופה מסוימת בשנה".
דבריו של פרופ' קותיאל, מצטרפים להערכות הגוברות של מדענים ומומחי אקלים ברחבי העולם שמבצעים על הקשר בין הגורמים השונים. למעשה, כשהטמפרטורה נוסקת ומגיעה למספרים שלא נמדדו עד כה, גם טמפרטורת המים מושפעת ובכך השינויים מסייעים "לתדלק" את הסופה.
ההסבר המדעי גורס כי סופות טרופיות (הוריקן, ציקלון וטייפון) "אוהבות" תנאי חום, ולכן גם לעומק המים החמים ישנה השפעה. מה שמתחיל כאשכול של סופות רעמים מעל האוקיאנוס האטלנטי, מול החוף המערבי של יבשת אפריקה, נע באמצעות זרם סילון בכיוון מערב לעבר יבשת אמריקה. זרם סילון זה, מכונה "סילון הפסחא האפריקני", שעובר על פני האוקיאנוס האטלנטי.
שינויי טמפרטורה עונתיים, משנים את קו הרוחב של זרם הסילון, מה שמוביל לרוחות בלחץ נמוך העוברות באוויר כגלים. הרוחות עוברות מעל האוקיאנוס, מאדות את המים ועולות לאטמוספירה, שם הן מתקררות, מתעבות ויוצרות ענני סערה. הסברה היא ש-85% מכלל סופות ההוריקן באוקיינוס האטלנטי נוצרו מול חופי אפריקה. כאשר הסופות הללו חשופות למים חמים מספיק ורוחות מזרחיות, הן יכולות ליצור שקע טרופי, שבו אזור של אוויר יבש וקריר יותר ממלא את החלל שנוצר על ידי עליית אוויר חם במהירות.
בנקודה זו, מעל מים חמים, יישאבו אדי מים חמים ולחים אל המערכת שתתחזק וכך גם הלחץ במרכזה. ככל שהסופה תמשיך לצבור אדי מים, תידחף יותר רוח לקצוות החיצוניים של מערכת הסערה ועוצמתה תתעצם. "קוטר של סופה הוא כ-800 ק"מ. ברגע שיש אנרגיה גבוהה ואין מגבלה של מים, אז מתאדים מים מהחום. במרכז הסופה יש לחץ שאיבה גבוה מאוד והניבוי לגבי הוריקן 'דוריאן' היה עלייה של מטר וחצי-שניים וחצי מטר של פני הים, בנוסף לכמות גשמים אדירה וגלים ששוטפים ומציפים אזורים מאוכלסים, הנמוכים מגובה זה. סערות חמות יותר מסוגלות גם להוריד גשם רב יותר מכיוון שטמפרטורות חמות נושאות יותר אדי מים", מסביר פרופ' קותיאל.
לדבריו, מדובר בתהליך הדומה להוספת דלק לאזור בוער. כלומר - עליית טמפרטורת המים באוקיינוס, בין אם בשל טמפרטורה גבוהה ובין אם בשל גזי חממה וההתחממות הגלובלית, יחזקו את ההוריקן ויאריכו את משך שהותו והנזק שהוא גורם.
פרופ' קותיאל מסביר כי במהלך השנה ישנן סופות רבות, שלא זוכות לסיקור תקשורתי ולכן לא מגיעות לידיעת הציבור מפני שהן נשארות בגבולות האוקיינוס. הבעיה מתחילה כשהסופה עוברת מהים ליבשה, מה שמסביר גם את המעבר בין דרגות העוצמה של הסופה והזמן שעובר עד שהיא נחלשת ומסתיימת. "מים קרים עשויים להביא להיחלשות הסופה והתפוגגותה ובעיקר מעבר אל היבשה, שכן אין לסופה מהיכן לשאוב עוד כוח ואז היא דועכת ומסתיימת", מסביר החוקר מאוניברסיטת חיפה. "יחד עם זאת, זהו תהליך שעלול לקחת זמן רב מכיוון שהיא מגיעה בעוצמה ובמהירות אדירה, לעתים אף מעל 300 קמ"ש, אל היבשה ודומה לרכב שמאיץ ולוקח זמן עד שהוא מצליח לבלום לחלוטין".
לדברי פרופ' קותיאל אין סיכוי שסופה כזו תפגע בישראל. "סופה טרופית שונה מהסופות באזור של ישראל", הוא מסביר. "באזורנו ישנן סופות חזיתיות ולא טרופיות, כי הים התיכון קטן מדי ולא מאפשר זאת. זה לא אומר שסופה חזיתית איננה יכולה להיות חזקה בעוצמתה, אבל לבטח לא כמו זו הטרופית שראינו החודש ובכלל מבחינה היסטורית".
על אף ההנחה שבני האדם הם אלה שהביאו להחמרה בהתחממות הגלובלית, פרופ' קותיאל מצביע על אחראים בלעדיים למצב כשהעתיד איננו מבשר טובות לדעתו. "מחזור בקבוקים ושקיות זה נהדר, אבל זה לא יוסיף או יגרע מההתחממות הגלובלית ונזקיה", הוא אומר. "רוב גזי החממה נפלטים על ידי מעצמות כמו סין, ארצות הברית, רוסיה והודו וכן קהילות אירופה. גם אם נהיה נקיים, כל עוד המעצמות הגדולות לא יצמצמו דרסטית את פליטות גזי החממה, אז לא יקרה שום שינוי".
הוא מזכיר את המצב בברזיל, שעלה לאחרונה לכותרות בשל שריפות הענק באמזונס. "כריתת יערות הגשם בברזיל זו דוגמה אחת וצריכה להיות החלטה שתמנע את שריפות העצים וכריתתם ותחל שתילה מסיבית של עצים ומתן חיים מחודשים", אמר פרופ' קותיאל. "אולי תשלום כספי למדינות הללו יהיה מה שימנע את הפעולות הללו, אבל כשנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לא מאמין בכך שהתחממות הגלובלית מרעה את המצב וכתוצאה מכך לא עושה משהו בנדון כדי לשנות אותו, אלא טוען שהסופות הטרופיות הן משהו טבעי או כשסין נחשבת למזהמת מספר 1 בעולם ונהנית מההפקר שאף אחד לא מעז להתייצב מולה, הרי שאין הרבה סיכוי לשינוי. אנחנו קרובים לנקודת האל חזור, זה עניין של 10-12 שנה. אני מקווה שכשיגיע הרגע שבו יתעוררו מנהיגי המעצמות וירצו לחולל שינוי, אז לא יהיה מאוחר מדי עבור האנושות כולה", מסכם בנחרצות פרופ' קותיאל.
לפנייה לכתב/ת 
