ברכת אמזון? המסחר המקוון וההשפעה הסביבתית
לאמזון, שהשיקה בארץ את השילוח המקומי, יש את הכוח והיכולת להוביל את הספקים שלה להתנהל בצורה חברתית וסביבתית יותר, אך גם להפוך כל אחת ואחד מאיתנו מצרכן ללקוח אחראי ולשמור על הסביבה
אמזון השיקה השבוע את הפעילות הקמעונאית שלה למסחר מקוון מישראל לתוך ישראל, מהלך שללא ספק צפוי להשפיע ואף לשנות את המסחר בישראל. כבר כיום, כ-6.5% מהקמעונאות בישראל מקוונת, אך הצפי הוא שתוך שנה-שנתיים המספר יוכפל ואף יותר מזה, כאשר הבשורה העיקרית של אמזון ישראל היא משלוח מקומי של מוצרי חשמל, אופנה ועוד.
אמזון היא מחלוצות המסחר האלקטרוני ומהחברות הגדולות בעולם בתחום ובכלל. היא מחזיקה כיום כחצי מהמסחר המקוון בארה"ב. החברה, שנוסדה רק לפני 25 שנים, הובילה שינוי משמעותי בשוק המסחר ובדרך שבה כולנו קונים מוצרים. לא עוד נסיעה מחנות לחנות, לא עוד למשש, למדוד, לא עוד להתמקח עם המוכר. הכל במרחק לחיצה על הכפתור, מהבית, מהמשרד, מהנייד, במחירים זולים ועם משלוח עד הבית.
רבות נכתב ונאמר על השינוי הכלכלי שעשו חברות המסחר המקוון בכלכלה העולמית. אך סחר אלקטרוני מציע גם הזדמנויות סביבתיות חדשות, ובו בזמן מעלה גם איומים סביבתיים חדשים.
היתרונות הסביבתיים של מסחר ברשת מתחילים בהפחתת פליטות גזי החממה, הכרוכות בנסיעה אל החנות ובחזרה. מסחר אלקטרוני גם מאפשר להפחית את המקום הדרוש לתצוגה ולאחסון, ובכך להפחית משמעותית את השטח הנדרש לכל מוצר, ואת האנרגיה, המים ועוד, הדרושים להפעלת שטחי האחסון והמסחר.
אך לצד אלה יש גם לא מעט חששות. ראשית, אריזות היתר שמגיעות עם כל מוצר, קטן כגדול, פלסטיק מסוגים שונים ונייר, שנזרקות מיד לפח. גם השינוע של המוצרים ממרחקים, באוניות או במטוסים, מוסיף לא פעם לפליטות גזי החממה של המוצר. יתרה מכך, אחת החולות הרעות של המשלוחים ברשת היא הרצון שלנו לקבל הכל מהר יותר, כאשר המשמעות היא שפליטות גזי החממה לאריזה עולות בעשרות אחוזים.
אחד האתגרים הסביבתיים של המסחר ברשת הוא התמודדות עם אפקט הריבאונד. אפקט הריבאונד מתייחס לעובדה הפשוטה שככל שמוצר או שירות מסוימים זולים ונגישים יותר, אנחנו פשוט קונים יותר. כלומר, הקלות הפשוטה להזמין פריטים ברשת, והמחיר המפתה, גורמים, לא פעם, לכך שאנחנו קונים הרבה יותר ממה שתכננו, ואחר כך גם זורקים יותר משאבים כפסולת.
לכלכלה בכלל ולכלכלה המקומית בפרט יש תפקיד חשוב בקידום הצמיחה המקומית והקיימות המקומית. העסקים הקטנים והבינוניים יכולים להוות מנוף לצמיחה ירוקה, צמיחה כלכלית שמשתמשת במשאבי הטבע באופן מושכל ומבטיחה רווח לצד רווחה וצדק סביבתי. אומנם מרבית המאמצים להפחתת ההשפעה הסביבתית במגזר העסקי מופנים לחברות הייצרניות ולחברות הקמעונות הגדולות, בשל הפוטנציאל הגבוה שלהן לפלוט מזהמים, והעובדה שצריכת האנרגיה והמים שלהן גבוהה. אך לעסקים קטנים ובינוניים יכולה להיות השפעה יחסית לא מבוטלת על הסביבה.
בהקשר זה, לאמזון, כחברה גדולה ומבוססת, שעובדת עם הרבה חברות וספקים קטנים יותר, יש לא רק את המשאבים, המוטיבציה והכוח להוביל שינוי משמעותי, אלא גם את האחריות לעשות כן. מייסד ומנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, הכריז לאחרונה על תוכנית של החברה למלחמה בשינוי האקלים, והתחייב שהחברה תעמוד ביעדי הסכם האקלים בפריז עשר שנים לפני לוח הזמנים של התוכנית. בזוס ציין כי בעוד שכיום כ-40% מהאנרגיה של החברה מבוססת על מקורות מתחדשים, הוא צופה כי ב-2024 המספר יעלה ל-80% ויגיע ל-100% עד לשנת 2030. הוא גם הצהיר שאמזון צריכה ויכולה להשתמש בגודל שלה כדי להוביל מהלך בתחום ברמה הבינלאומית.
הצעדים של אמזון מבורכים וחשובים, אך בכוחה של אמזון, המשמשת כמתווכת בין הספקים לצרכנים, להשפיע על כלל מחזור החיים של כל מוצר, מהפקת חומרי הגלם ותהליך הייצור, דרך אופן האריזה והשילוח ועד לשימוש נכון ויעיל במוצר. אמזון יכולה לקחת דוגמה מוולמארט, רשת הקמעונות הגדולה בעולם, שקבעה מספר יעדים ירוקים על מנת לשפר את תפקודה של הרשת וליצור חברה טובה יותר. בכך, למעשה, וולמארט "הכריחה" את הספקים שלה להתייעל ולהתיירק והציעה לצרכנים שלה הזדמנויות ירוקות יותר, אך גם קראה להם להיות מעורבים יותר בבחירת המוצרים שהם רוכשים ומשתמשים בהם.
ימים יגידו כיצד הכניסה של אמזון ישראל לשוק המקומי תשפיע על המסחר במשק. אך כבר עכשיו ברור שלאמזון יש את הכוח והיכולת להוביל את הספקים שלה להתנהל בצורה חברתית וסביבתית יותר, אך גם להפוך כל אחת ואחד מאיתנו מצרכן ללקוח אחראי. והלוואי שמציון תצא הבשורה.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד " (פרדס, 2016).
לפנייה לכתב/ת 
