שתף קטע נבחר

 

דו"ח: 1.3 מיליארד בני אדם יושפעו מהמסת הקרחונים

אם נמשיך לפלוט גזי חממה בקצב הנוכחי - מפלס פני הים יעלה בכמטר עד סוף המאה. כך מזהיר דו"ח חדש של האו"ם. לפי הדו"ח, משנת 2050 אירועי הצפות קיצוניים יפגעו באזורי חוף נמוכים בכל שנה. החוקרים: "עכשיו זה הזמן לפעול"

יש לצמצם את פליטות גזי החממה - כדי למנוע עלייה של מפלס פני הים, שעלולה להיות הרסנית: כמה ימים לאחר שמיליוני בני אדם יצאו להפגין נגד ההתחממות הגלובלית, מפרסם בצהריים (יום ד') הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם (IPCC) דו"ח מדאיג על מצב האוקיינוסים והסכנות הנובעות מהקרחונים הנמסים, המעלים את מפלס פני הים.

 

פעם הוא היה קרחון: מבט על אוק באיסלנד

פעם הוא היה קרחון: מבט על אוק באיסלנד

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

הדו"ח, שהוכן על ידי יותר מ-100 מדענים שניתחו כ-7,000 מאמרים אקדמיים, תיעד את ההשלכות של התחממות האוקיינוסים, ההמסה המהירה של מדפי הקרח בגרינלנד ואנטארקטיקה והירידה בגודלם של הקרחונים על 1.3 מיליארד בני האדם שחיים באזורים נמוכים או באזורים הרריים. בין היתר, נכתב בדו"ח, כי כבר משנת 2050 אירועי הצפות קיצוניים יפגעו באזורי חוף נמוכים בכל שנה.

 

מהדו"ח עולה כי מפלס פני הים עלול לעלות במטר אחד עד שנת 2100 - קצב עלייה של פי 10 מזה של המאה ה-20 - אם לא ייפסקו פליטות גזי החממה בקצב הנוכחי. לפי החוקרים, העלייה בגובה מפלס פני הים עלולה להיות דרמטית יותר ולהגיע לעד חמישה מטרים עד שנת 2300.

 

דובת קוטב נודדת בעיר הצפונית נורילסק (צילום: רויטרס)
דובת קוטב נודדת בעיר הצפונית נורילסק בסיביר(צילום: רויטרס)

 

אבל לא רק תושבי הערים השוכנות ליד הים עלולים להיפגע משינויי האקלים. לפי החוקרים, נהרות הסמוכים לקרחונים בהרי ההימלאיה עלולים גם הם להיפגע, דבר שיכול לפגוע באספקת המים בחלקים מיבשת אסיה.

 

הפשרת קפאת-עד באזורים כמו אלסקה וסיביר, כך לפי החוקרים, עלולה לשחרר כמויות אדירות של גזי חממה, מה שעלול להביא לתגובת שרשרת ולעלייה קיצונית יותר בטמפרטורות. "אם לא נוכל לקבל החלטה שאפתנית שתאפשר לנו להפחית את פליטת גזי החממה, אנחנו נסבול מההשפעות הללו", הזהירה נרלי אברם מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, אחת ממחברות הדו"ח. "אנחנו בנקודה שבה צריך לקבל החלטות". 

 

הקרחון במערב קנדה (צילום: מארק גריי)
קרחון במערב קנדה(צילום: מארק גריי)

 

הדו"ח הזה, מצטרף לדו"ח קודם שפורסם באוקטובר אשתקד, שבו התריעו המדענים כי השארת ההתחממות הגלובלית מתחת לרמה קריטית תדרוש "שינויים מהירים וחסרי תקדים בכל ההיבטים של החברה". על פי הדו"ח הקודם, אם לא ייעשה דבר עד 2030, הדבר עלול לגרום לאסון. בדו"ח הקודם נכתב כי הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ עלולה לעלות לרמה הגבוהה ב-1.5 מעלות מזו של 1800 בין 2030 ל-2052, אם לא תיבלם פליטת גזי החממה.

 

ד״ר יונתן אייקנבאום מנהל מחקר ואסטרטגיה גרינפיס ישראל, התייחס לממצאי הדו"ח המדאיג ואמר: "מנהיגי העולם המתכנסים בוועידת האקלים שמתקיימת השבוע מביעים לכאורה דאגה ואכפתיות, אבל אם המילים שלהם לא ייהפכו להתחייבויות שאפתניות אז מדובר בכישלון. הדו"ח מהווה קריאת השכמה נוספת לאותן ממשלות שמנמנמות לאורך משבר האקלים".

 

הוא הוסיף: "להחלטות שיתקבלו על ידי מנהיגי העולם בשנים הקרובות תהיינה השלכה מכרעת על עתיד האנושות במאות הבאות. פעולה בנושא האקלים ויצירת אוקיינוסים עמידים ובריאים הולכים יד ביד והפוליטיקאים והתעשייה יודעים את הפתרונות. עליהם לקדם צעדים נחרצים על מנת להיפטר מדלקים פוסיליים ועל כל מדינה לשדרג באופן ניכר את התכניות הלאומיות שלה להפחתת פליטות גזי חממה עד השנה הבאה על מנת להשאיר לנו סיכוי ולא לחצות את קו ה-1.5 מעלות. במקביל ישנה גם הזדמנות ליצור אמנה בינלאומית שתיצור שמורות טבע ימיות על שטחם של 30% מהאוקיינוסים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
קרחון ענק שהתנתק מגרינלנד
צילום: רויטרס
מומלצים