דור העתיד: כיצד ייראה העולם עד סוף המאה?
התחזיות הטובות ביותר חושפות את השינויים המורכבים הצפויים בדמוגרפיה העולמית, ואת ההשפעות האפשריות של גידול האוכלוסייה האנושית על הסביבה
כולנו רוצים לדעת איך ייראה העולם בעתיד: לאורך ההיסטוריה נעשה מאמץ מתמיד לשער לאן פנינו, וישנם שפע של ספרים וסרטים המתארים עולם עתידני, עבור כותביהם לפחות, בשנים 2001, 2015, וגם 2050, 2100 וכן הלאה. כאשר אנו מגיעים לנקודות הציון האלה בזמן, אנו מגלים בדרך כלל כי התחזיות אינן תואמות לחלוטין, שלא לומר, לחלוטין אינן תואמות, את המציאות. דוגמה בולטת היא הסרט "בחזרה לעתיד 2": שנת 2015 באה וחלפה, ועדיין אין לנו מכוניות מעופפות וסקייטבורדים מרחפים (ולעומת זאת, הפסקנו מזמן להשתמש בפקס).
אך לא מדובר רק בספרים ובסרטים בדיוניים. מדענים ומעצבי מדיניות מעוניינים מאוד בהערכת השינויים אשר יתרחשו בכדור הארץ בעתיד, כדי להתריע על כיוונים בעייתיים שהאנושות עשויה להתקדם אליהם, וכדי להתכונן לעתיד לבוא. אחד הגורמים המרכזיים בחיזוי עתיד האנושות הוא הערכת מספר האנשים שיהיו על כדור הארץ בשנה מסויימת, פיזור האוכלוסייה והרכבה הסוציו-אקונומי והתרבותי. בארגון האומות המאוחדות יש מחלקה מיוחדת, המחלקה לאוכלוסייה, שתפקידה להעריך את השינויים הצפויים בהרכב האוכלוסייה האנושית על סמך מגמות דמוגרפיות בעבר ובהווה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי :
ציפורים מתות בסתר
הזבובים שחשפו את מנגנוני התורשה מחקר: צמחונים פגיעים (קצת) יותר לשבץ מוחי
מדי כמה שנים, המחלקה לאוכלוסייה מוציאה דו"ח המתאר את ההערכות הטובות ביותר כיום לגבי מספר האנשים והיקף הילודה, התמותה וההגירה בכל אחת ממדינות העולם, עד שנת 2100. כדי להעריך את קצב הילודה העתידי, חוקרי המחלקה משקללים את נתונים ממגמות שיעורי הילודה בכל מדינה, וממידע היסטורי על שינוי שיעור הילודה בעקבות גורמים כגון פיתוח כלכלי ותיעוש, שינויים בשיעורי תמותת הילדים, השכלת נערות ונשים וכדומה.גורמים אלו הביאו בעבר לירידה ניכרת בשיעורי הילודה במדינות רבות במערב, והם עשויים להוריד עוד יותר את שיעור הילודה הממוצע בעולם כאשר עוד ועוד מדינות יגיעו לרמה גבוהה של פיתוח כלכלי, רפואה והשכלה.
גידול האוכלוסייה הצפוי: מקום בולט לאפריקה
ההערכות העולות משקלול הנתונים מציירות תמונה מרתקת של עתיד המין האנושי. המודלים מראים כי בסבירות הגבוהה ביותר, אוכלוסיית העולם צפויה לעלות מכ-7.7 מיליארד איש כיום לכ-10 מיליארד איש בשנת 2050, ועד לכ-11 מיליארד איש בשנת 2100. מדובר בהאטה משמעותית בקצב גידול האוכלוסין בעולם, שכן בין השנים 1960 לשנת 2000 אוכלוסיית האדם הכפילה את עצמה, מכ-3 מיליארדי בני אדם לכ-6 מיליארדים. לעומת זאת, בשלושים השנים הבאות צפויים להתווסף רק עוד כשני מיליארדי בני אדם לכדור הארץ - עלייה של כ-26 אחוזים בלבד.
אך מאילו מדינות יגיעו אותם 2 מיליארד אנשים? המודל חוזה כי תשע מדינות בלבד יתרמו כמחצית ממספר האנשים שיתווסף, כשהבולטות שבהן הן הודו, ניגריה, פקיסטן וקונגו. מדינות אפריקה כולן צפויות לתרום יותר ממחצית מהיקף הגידול באוכלוסיית העולם, כך שעד 2050 צפויה ניגריה לעקוף את ארצות הברית ולהיות המדינה בעלת האוכלוסייה השלישית בגודלה עם 400 מיליון אנשים, אחרי סין (בה יהיו אז 1.4 מיליארד איש) והודו (1.6 מיליארד).
גם הרכב הגילים של האוכלוסייה צפוי להשתנות. מספר האנשים מעל גיל 65 עתיד לעלות בקצב המהיר ביותר מבין כל קבוצות הגיל, כך שב-2050 אחד מכל שישה אנשים יהיה מעל גיל 65. באזורים מסוימים, כמו אירופה ויפן, היחס בין מספר האנשים בגילי העבודה, 65-24, למספר האנשים בגיל הפנסיה הולך וקטן, כך שעד 2050 יהיו כחמישים מדינות שבהן על כל שני אנשים בגילי עבודה יהיה לפחות אדם אחד בפנסיה. השינוי הדרמטי הזה עשוי להכביד מאוד על מערכות הבריאות הציבוריות, חברות הפנסיה ושירותי הרווחה.
בדרך להתחממות הכדור
מחקרים מסוג זה מובילים לכמה שאלות מיידיות, שהעיקרית שבהן היא כיצד ישפיעו השינויים הדמוגרפיים האלה על חיינו. אחד התחומים העיקריים שגידול האוכלוסייה צפוי להשפיע עליהם בצורה ניכרת הוא מערכת המזון העולמית. כדי להאכיל את האוכלוסייה שתתווסף עד 2050 נזדקק לייצר כ-50 אחוז יותר מזון, ולשם כך נזדקק לשטח אדמה בגודל כפול מגודלה של הודו. כבר כיום האנושות מנצלת חלק נרחב משטח האדמה הראוי לעיבוד חקלאי, והגדלה נוספת של השטחים החקלאיים תבוא על חשבון יערות ושטחי בר אחרים המשמשים בית לצמחים ובעלי חיים רבים. אמנם, פיתוחים שונים בעשרות השנים האחרונות, מהכלאות ודשנים ועד להנדסה גנטית, הגדילו את היבול שניתן להפיק משטח אדמה נתון, במיוחד במדינות המפותחות. אך קצב השיפור ביבולים במדינות אלו אינו גבוה מספיק כדי לעמוד בקצב גידול האוכלוסייה הכללי.
אחת הסיבות לכך היא התפתחותן הכלכלית של מדינות שבעבר היו עניות יחסית, כמו סין, שהביאה לעלייה דרמטית בצריכת הבשר בהן. אלא שגידול בשר דורש שטח רב הרבה יותר, עבור כל קלוריה, בהשוואה לגידול צמחי מאכל. ואמנם, כבר היום רוב השטח החקלאי מנוצל לגידול מזון לחיות משק, כגון בקר, חזירים, כבשים ועופות, ולא ליבולים שנועדו למאכל אדם. שתיים מהדרכים המרכזיות שבהן נוכל להתמודד עם עליית הדרישה למזון בעתיד הן הגדלת היבול של גידולים חקלאיים בארצות מתפתחות, למשל באפריקה, ושינוי הרגלי האכילה - אם נפחית את כמות הבשר שאנו צורכים נוכל לנצל טוב יותר את הקרקע החקלאית הקיימת.
מעבר לניצול בלתי יעיל של קרקע, לצריכה נרחבת של בשר יש השפעה גם על שינויי האקלים. חיות משק מעלות גירה, כגון הפרה, פולטות כמויות גדולות של מתאן, גז חממה התורם להתחממות כדור הארץ. גם גורמים אחרים הקשורים להתחממות כדור הארץ, בראש ובראשונה הפקת חשמל וייצור של מוצרים תעשייתיים כגון מלט וברזל, צפויים להיות מושפעים מאוד מגידול האוכלוסייה. ככל שמספר האנשים בעולם גדל, ועוד יותר מכך ככל שיותר ויותר מדינות מתפתחות מבחינה כלכלית, כך עולה הדרישה למוצרים אלו. מכיוון שהפקת חשמל וייצור מלט וברזל פולטים כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני לאטמוספרה, הצפי הוא שאם לא יחול שינוי משמעותי במקורות האנרגיה ובתהליכי הפקת המוצרים התעשייתיים, הסיכוי למניעת התחממות כדור הארץ יפחת משמעותית.
אומדנים של השינויים הדמוגרפיים הצפויים בעולם, ושל ההשלכות הצפויות שלהם על הסביבה והכלכלה הגלובלית, מציירים אפוא תמונה מורכבת ומלאת אתגרים. אך תחזיות מסוג זה מסייעות למקבלי ההחלטות ולציבור להתכונן טוב יותר לעתיד לבוא, ולנסות למצוא פתרונות לפחות לחלק מהבעיות העתידיות של האנושות.
ינון בר-און, מכון דוידסון לחינוך מדעי
לפנייה לכתב/ת 
