66 ק"מ לשנייה: הלילה מטר המטאורים של אוריון
מקור המטאורים של מטר האוריונידים, ששיאו חל הלילה, הוא בשביט המחזורי הראשון שהתגלה - שביט האלי. אז איך ומתי אפשר לצפות במטר המטאורים?
השבוע יגיע שיאו של מטר המטאורים אוריונידים, שהחל למעשה כבר אתמול (יום ב') ויימשך עד מחר. שמו נובע מהעובדה שנקודת המוצא של המטאורים במטר מצויה בתחומיה של קבוצת אוריון. הירח המצוי לקראת הרבע האחרון שלו - זורח מעט לאחר חצות ומעט יפריע לסיכוי לצפות במטאורים רבים בלילה.
מטר זה הניב תצוגה מרשימה בשנים 2006 ו-2007 עם קצב זניטי מרבי של כ-50 מטאורים לשעה והשנה הצפי הוא לקצב של כ-20 מטאורים בשעה בשיא המטר. המטר מאופיין במטאורים מהירים מאוד - כ-66 ק"מ לשנייה. גם היותה של קבוצת אוריון ברום השמים סמוך לחצות הלילה וכן העובדה ששיא המטר רחב ועשוי להניב מטאורים רבים גם בכמה ערבים - הופך אותו למטר מבטיח. (מדריך לצפייה במטרות מטאורים).
מתי ואיך לצפות במטר?
בעקרון, רצוי לצפות במטר מטאורים ממקומות חשוכים, הרחק ככל האפשר ממקומות יישוב מוארים. ממקומות יישוב ייראו המטאורים הבהירים בלבד וככל שנרחיק ממקום יישוב יגברו סיכויינו באופן דרמטי לראות מטאורים רבים יותר, אם כי, בשל הירח הכמעט מלא, אורו יקזז את היתרון של מקום חשוך.חשוב לזכור שאין כיוון מועדף לצפייה. למרות שקבוצת אוריון עולה לקראת חצות בכיוון מזרח, רצוי לשכב על הקרקע ולהביט לכיוון מרכז השמים. המטאורים ייראו כמגיחים מקבוצת אוריון, אולם הם יכולים להיראות בכל נקודה בשמים.
למי שבכל זאת מבקש לערוך ליל חוויה אסטרונומית, כדאי לזכור שמלבד הירח, שאמנם מאפיל באורו, אך תמיד מעניין, יש לנו גם את כוכבי הלכת צדק ושבתאי הנראים בתקופה זו בכיוון דרום מערב ודרום בתחילת הערב וזו הזדמנות להיפרד מהם עד לשנה הבאה, כמו גם גרמי שמיים אחרים שאור הירח המלא לא מפריע להם כל כך כמו כוכבים כפולים, צבירי כוכבים וכדומה.
מהו מטאור ומהו מטר מטאורים?
מטאורים מוכרים בשמם העממי - כוכב נופל, אולם בזה מסתיים כל הדמיון. מרבית המטאורים הנראים לעין הם לא יותר מאשר גרגירי אבק שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ, שמשקלם פחות מגרם אחד.
האוריונידים מגיעים לכדור הארץ במהירות גבוהה יחסית של 66 ק"מ לשנייה. ברוב המקרים חלקיק האבק מתכלה כבר בגובה של עשרות ק"מ מעל פני הקרקע כתוצאה מהמפגש עם האטמוספירה. רק במקרים נדירים הגוף הפוגע באטמוספירה גדול דיו כדי לשרוד את המעבר האלים באטמוספירה.
מקורם של המטאורים הוא בשאריות מימי היווצרות מערכת השמש וכלה ברסיסים שמקורם בכוכבי לכת, בירחים, בשביטים או באסטרואידים. מקור המטאורים של מטר האוריונידים הוא בשביט המחזורי הראשון שהתגלה - שביט האלי. השביט האלי עצמו, שהתקרב לשמש בפעם האחרונה בשנת 1986, צפוי לפקוד אותנו שוב בשנת 2061.
כאשר שביט מגיע לקרבת השמש, הוא מתחמם ואז מתנדף הקרח מפניו ותוך כדי כך משתחררים גזים ואבק הכלואים בקרח. הגזים והאבק ממשיכים להקיף את השמש במסלול דומה מסלולו של השביט. כאשר מסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולו של אותו שביט פעם בשנה, הוא מושך אליו את חלקיקי האבק ואז ניתך עלינו מטר של מטאורים.
המטאורים נראים כאילו הם יוצאים מנקודה אחת בחלל, הקרויה - הרדיאנט, שהוא הכיוון של מפגש כדור הארץ בנחיל האבק שהותיר השביט. מדי שנה יש מטרות מטאורים רבים כאשר כל מטר מטאורים קרוי על שמה של קבוצת הכוכבים שבתחומה מצוי הרדיאנט. מטר האוריונידים קרוי על שם קבוצת אוריון, שבתחומה מצוי הרדיאנט. קבוצת אוריון היא הבולטת בקבוצות הכוכבים של החורף ואחד המוכרות שבהן. בישראל היא מוכרת ליוצאי מסעות הניווטים בצבא כחץ הצפון, על צורת החץ שיוצרת החגורה וחרבו של הציד. על הקבוצה נרחיב במאמר הבא. אוריון והרדיאנט עולים מעל האופק המזרחי לקראת חצות.
מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2019 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל .
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , מחבר האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים
לפנייה לכתב/ת 
