שתף קטע נבחר
 

אז והיום: כך נראים הקרחונים הנעלמים

ב-1989 זה היה קרחון, ב-2019 - אגם: עיבוד תמונות משנות השמונים באיסלנד מראה את השינויים הדרמטיים בכיפת הקרח הענקית

 

כיפת הקרח ואטניוקול קרחונים איסלנד (צילום: איתי נבו, מכון דוידסון)
ב-1989 זה היה קרחון. ב-2019 - אגם

הקרחונים הפכו למים, שטחם הצטמצם וכיפת הקרח נמוכה בהרבה מבעבר: ד"ר קירן בקסטר מאוניברסיטת דנדי שבסקוטלנד תיעד את השינויים בעשורים האחרונים בקבוצת קרחונים מדרום לוואטניוקול, מכיפות הקרח הגדולות באירופה.

 

צילומי אוויר שנעשו על ידי "סקר הקרקעות הלאומי" באיסלנד בשנות השמונים עובדו באמצעות תוכנה מיוחדת לתלת-ממד ואז נעשתה השוואה בין אותם צילומים לבין תמונות מהעת האחרונה, שצולמו על ידי רחפנים. צפו בתמונות, אז והיום.

כיפת הקרח ואטניוקול קרחונים איסלנד (צילום: איתי נבו, מכון דוידסון)
איסלנד הלבנה ב-1982, לעומת זו של 2017 (צילומים: סקר הקרקע באיסלנד ואוניברסיטת דנדי)

 

טיסה מעל כיפת הקרח ואטניוקול

טיסה מעל כיפת הקרח ואטניוקול

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

"השיטה הזו מאפשרת לנו להרכיב תמונות אוויר ייחודיות של פני שטח מהעבר ולראות כיצד אלו השתנו ב-30-40 השנים האחרונות", אמר ד"ר בקסטר. "ניתן לראות כי במהלך תקופה זו הואצה המסת הקרחונים בדרום-מזרח איסלנד".

 

שטחה של כיפת הקרח ואטניוקול הוא 7,700 קמ"ר והיא מכסה כשמונה אחוזים משטח איסלנד. אבל לפי המדענים גובהה פחת ב-20 מטרים בממוצע ב-30 השנים האחרונות. גובה הקרחונים שתועדו בתמונות ירד עוד יותר, בין 100 ל-150 מטרים בכמה מהאזורים. מתחילת המאה, שטחה של כיפת הקרח הצטמצם ב-400 קמ"ר.

 

ד"ר בקסטר הוביל את הפרויקט שארך שנתיים ביחד עם אוניברסיטת איסלנד והשירות המטאורולוגי האיסלנדי. "שיתוף הפעולה שלנו עם בקסטר ואוניברסיטת דנדי חשוב והוכח כיעיל על מנת להסביר תהליכים שאירעו בעשורים האחרונים", אמר ד"ר תומאס יוהנסון מהשירות המטאורולוגי באיסלנד.

 

הצילומים של ד"ר בקסטר חשפו בעבר גם את הירידה בשטח הקרחונים במון בלאן, ההר הגבוה באירופה, באמצעות השוואת תמונות מימינו אנו לתמונות שצולמו לפני 100 שנה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איתי נבו, מכון דוידסון
למעלה: קרחון. למטה: אגם
צילום: איתי נבו, מכון דוידסון
מומלצים