יתוש טרויאני: המלחמה הביולוגית בעקיצות
סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון פיתחו יתוש טרויאני להדברה ביולוגית, וגילו כי הצאצאים שלו הפכו לקניבלים
יש דרכים שונות להילחם ביתושים: לפרוס רשתות על החלונות, לחבוט בהם במגבת ולייבש מקורות מים. סטודנטיות וסטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון פיתחו שיטה הרבה יותר מתוחכמת ועתידנית. הסטודנטים הינדסו גנטית חיידק קטלני ושתלו אותו ביתושים זכרים. היתושים שהודבקו בחיידק ישוחררו לטבע. בעת ההזדווגות עם הנקבות הן יידבקו. הזחלים שיבקעו לאחר ההטלה, שמתבצעת במים, יושמדו ברגע שייצאו לאוויר העולם בגלל השפעת החיידק.
הסטודנטים ביקשו למצוא פתרון להדברה ביולוגית של מחלות. הפתרון היצירתי שמציעה קבוצת הסטודנטים FlyGEM הוא של נקבת יתוש ממין אאדס איגיפטי, שתשמש כ"סוס טרויאני" ותוביל את חיידק ה-BTI אל אתרי ההטלה. כך תגיע ההדברה גם אל מאגרי המים הקטנים והחבויים, שעד היום לא ניתן היה לאתר ולהדביר בצורה יעילה באמצעים הקיימים.
חיידק ה-BTI הורג יתושים באופן טבעי על ידי הפרשת רעלן, שפוגע אך ורק בזחלי יתושים והורג אותם. חיידק זה נתגלה בעבר באוניברסיטת בן-גוריון ומיועד למינים שונים של יתושים. הוא גם משמש אמצעי הדברה ביולוגית באמצעות פיזורו על מקורות מים גדולים, המשמשים אתרי הטלת ביצים ליתושים. אלא שהסטודנטים ביקשו למצוא פתרון גם לאזורים עירוניים, שם כל שלולית מים עלולה לשמש כר פורה להתרבות יתושים.
הסטודנטים הינדסו את החיידק, כך שהיתוש יעביר אותו לצאצאים שלו ושל שכניו. אלא שברוב מדינות העולם יש איסור לשחרר נקבות יתושים לטבע. הסטודנטים מצאו פיתרון והאכילו את הזכרים בחיידק. לאחר שזה הזדווג עם הנקבה הוא העביר לה את החיידק, כך שגם הביצים נדבקו. לאחר שהצאצאים - הלרוות - בקעו וניזונו מהסביבה הם אכלו גם את החיידק ומתו.
קפטנית הקבוצה, הסטודנטית מי-טל בנר (26), הוסיפה כי במהלך המחקר גילו כי זחלי היתוש שנדבקו נעלמו מן הצלחות שבהן שחו. מצלמה שהציבו תיעדה כי הזחלים החיים אכלו את המתים, וכך הדביקו את עצמם בחיידק ומתו לאחר מכן. "קלטנו שהם אוכלים אחד את השני כמו קניבלים. זו הייתה תופעה מסתורית. גם אם יתושה שלא נגועה בחיידק הטילה ביצים באותו מים של היתושה הנגועה, הזחלים הבריאים שלו יאכלו את הנגועים".
כיום, יתושים נשאים של מספר מחלות הגורמות לאחוזי תמותה גבוהים בעולם, כמו המלריה, קדחת הדנגי, וירוס הזיקה, קדחת צהובה, נגיף הצ'יקונגוניה, קדחת הנילוס המערבי, דלקת קרום המוח היפנית ועוד. לרוב המחלות הללו לא נמצא טיפול או חיסון יעיל. פרופ' ליטל אלפונטה מהמחלקה למדעי החיים, אחת ממנחות הפרוייקט, חושבת בגדול: "לאחר עבודת המשך שתוכיח את ההתכנות בשטחים עירוניים לשיטה יש סיכוי גבוה להיות שיטת ההדברה הבאה בה תשתמש האנושות". את הפרויקט הנחה גם ד"ר רמאון בירנבאום מהמחלקה למדעי החיים.
נבחרת הסטודנטים תציג את ההישג שלה בגמר תחרות iGEM בביולוגיה סינתטית שתתקיים בבוסטון בהשתתפות 340 נבחרות מהאוניברסיטאות המובילות בעולם. על הפיתוח כבר הוגשה בקשה לרישום פטנט באמצעות BGN, חברת מסחור הטכנולוגיה של אוניברסיטת בן־גוריון. מדוע הדביקו הסטודנטיות זכרים ולא נקבות? משום שברוב מדינות העולם יש איסור לשחרר נקבות יתושים לטבע.
לפנייה לכתב/ת 
