המאבק בשינוי האקלים: בישראל אין חקיקה
בניגוד למדינות רבות בעולם המערבי, בישראל יש רק החלטות ממשלה לגבי יעדי צמצום פליטות הפחמן. כדי לנסות לתקן את המצב, הוגשה החודש לכנסת הצעת "הכרזת מצב חירום אקלימי"
שינוי האקלים הוא אחד הסוגיות החשובות ביותר שבה עוסקות מדינות במאה ה-21. בוועידת האקלים, שתתקיים בחודש הבא במדריד, יוצגו אמצעי חקיקה של מדינות ברחבי העולם בניסיון להתמודד עם משבר האקלים. במדינות כמו בבריטניה, מקסיקו, פינלנד הולנד וניו זילנד, דנמרק, צרפת ועוד הטיפול בשינויי האקלים מוסדר בחקיקה ראשית, אבל בישראל הנושא מוסדר רק בהחלטות ממשלה. בנוסף, מדינות ה-OECD קבעו יעדים מוחלטים להפחתת פליטות גזי חממה, אך בישראל הוצב יעד הפחתה ביחס לגודל האוכלוסייה. כך עולה ממסמך שנכתב על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת לבקשת מרכז המחקר והמידע.
מהדו"ח עולה כי בריטניה, שהייתה מהחלוצות בתחום, חוקקה חוק מקיף בנושא עוד בשנת 2008. בין הנושאים הבולטים שנקבעו בחוק היה קביעת מערכת תקצוב של פליטת פחמן ויעדים להפחתת פליטות אלו. החוק מציב כיעד להפחית את פליטת הפחמן בבריטניה ב-100% עד לשנת 2050.
במקסיקו הפרלמנט חוקק בשנת 2012 את חוק שינוי האקלים. לפי החוק, מקסיקו מתחייבת להפחתה של 30% בפליטת גזי חממה עד לשנת 2020, והפחתה של 50% עד לשנת 2050 לעומת המצב שהיה בשנת 2000. כמו כן, הוקם מכון לאומי לאקולוגיה ושינויי אקלים, שתפקידו לתאם ולבצע מחקרים מדעיים בנושא.
בפינלנד חוק שינוי האקלים נכנס לתוקף ב- 2015. בחוק מפורטות הוראות להקמת מערכת לתכנון מדיניות להתמודדות עם שינוי האקלים ומעקב אחר יישום היעדים, כדי להבטיח שהמדינה תעמוד בהתחייבויות הבינלאומיות שלה לצמצום ולפיקוח פליטת גזי חממה. החוק בפינלנד קובע יעד של הפחתת הפליטות של גזי חממה ב- 80% עד לשנת 2050, לעומת המצב ב-1990. בהולנד אישר הפרלמנט את הצעת חוק האקלים, לפיה הממשלה מתחייבת להקטין את פליטת גזי החממה ב-95% עד 2050. גם בגרמניה אושר חוק בבית התחתון של הפרלמנט על הפחתה מוחלטת עד לשנת 2050.
ומה בישראל? במסמך שנמסר לחברות הכנסת מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) וסתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי), נכתב כי לאורך השנים קיבלה הממשלה מספר החלטות בנוגע להפחתת פליטות של גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית. ב- 2015 נקבע יעד לאומי של 8.8 טון לפליטת גזי חממה לנפש בשנת 2025 ושל 7.7 טון לפליטת גזי חממה לנפש בשנת 2030. כלומר, הפחתה של 26% בפליטת גזי חממה לנפש לעומת 2005. שלא כמו ברוב מדינות ה-OECD, שקבעו יעדי הפחתה מוחלטים, בישראל הוצב יעד הפחתה ביחס לגודל האוכלוסייה, בשל הריבוי הטבעי הגבוה. למעשה משמעותו של היעד היא הפחתה בפליטות לנפש בד בבד עם גידול של 12.5% בכמות הפליטות המוחלטת בין שנת הבסיס 2005 (72 מיליון טון גזי חממה) לבין שנת היעד 2030 (81 מיליון טון).
ח"כ שפיר, יו"ר התנועה הירוקה, אמרה כי "משבר האקלים הוא האתגר הגדול ביותר המאיים על כדור הארץ ועל האנושות. הגיע הזמן שישראל לא רק תיישר קו עם העולם, אלא תתחיל להוביל. התחלנו בתהליך חקיקה של הצעת החוק: הכרזת מצב חירום אקלימי. ההצעה מעגנת בחקיקה מחייבת את מדינת ישראל להכריז על מצב חירום אקלימי, כחלק ממצב החירום האקלימי הגלובלי".
לדבריה, ההצעה קובעת יעדים משמעותיים לצמצום פליטות גזי החממה של ישראל לפי המלצות הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים: הפחתת פליטות של 50% לפחות משנת הבסיס עד לשנת 2030 והפחתת פליטות של 100% לפחות משנת הבסיס עד לשנת 2050.
לפנייה לכתב/ת 
