המקום בכדור הארץ שבו אין חיים
מלוחות מאוד, חומציות מאוד וכל השנה הטמפרטורה גבוהה מ-36 מעלות: מחקר קבע - אין חיים בבריכות בדללול שבאתיופיה
המקום שבו אין חיים, וגם לא יהיו: ליצורים חיים, ובמיוחד לאורגניזמים, יש יכולת מפתיעה להסתגל גם לסביבה הקיצונית ביותר בכדור הארץ, אבל מחקר חדש גילה כי קיים לפחות מקום אחד שבו אין חיים - דללול שבאתיופיה.
בבריכות החמות והמלוחות בשדה הגאותרמי בדללול, שבהן החומציות גבוהה מאוד, אישרו החוקרים כי אין כלל מיקרואורגניזמים. דללול שבצפון אתיופיה נמצאת 130 מטר מתחת לפני הים, בשקע דנקיל, ובעבר היה בה מספר זעום של תושבים. כיום האזור, שנחשב למקום המיושב החם ביותר על פני כדור הארץ, נטוש כמעט לגמרי.
בכל אחד מחודשי השנה - וגם בחורף - הטמפרטורה הממוצעת במקום עולה על 36 מעלות, וביוני היא אף מתקרבת ל-47 מעלות. מדידות נערכו במקום במהלך שש שנים בשנות השישים, ואז לא נמדדה בלילה של דללול אפילו פעם אחת טמפרטורה הנמוכה מ-22 מעלות. באזור דללול מכתש וולקני שאדמתו מלוחה, שם משתחררים גזים רעילים והמים רותחים כחלק מפעילות הידרותרמית אינטנסיבית.
המחקר וההפרכה
על פי מחקר שפורסם השנה, מיקרואורגניזמים יכולים להתפתח גם בסביבה קיצונית מאוד – והוחלט לבחור בדללול על מנת לבחון זאת. אבל צוות החוקרים הצרפתי-ספרדי, שאותו הוביל הביולוג פוריפקסיון לופס גרסיה מהמכון הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (CNRS) פרסם כעת במגזין "Nature Ecology & Evolution" מחקר שהשורה התחתונה שלו הפוכה. לפי החוקרים, אין חיים בבריכות בדללול.
"אחרי שניתחנו דגימות רבות יותר ביחס למחקרים קודמים, אנחנו יכולים לאשר שאין חיים מיקרוביים בבריכות המלוחות, החמות והחומציות מאוד הללו", אמר לופס גרסיה. "מה שכן קיים הוא מגוון רחב של הלוארכאה (מיקרואורגניזם פרימיטיבי החובב מלח) במדבר ובקניונים המלוחים שליד האתר ההידרותרמי, אבל בבריכות עצמן לא נראה אותו מיקרואורגניזם, וגם לא באגמים הצהובים-שחורים של דללול, שם יש שפע של מגנזיום".
הוא ציין כי כל זאת, "למרות העובדה שתפוצת המיקרואורגניזמים באזור, עקב הרוחות ובני האדם המבקרים במקום, היא רבה מאוד". לפי המדענים, המחקר מציג עדויות שיש מקומות על אדמת כדור הארץ, כמו בריכות דללול, שנשארים סטריליים אף שיש בהם מים נוזלים. מכך עולה כי נוכחות של מים נוזלים, שפעמים רבות נחשבת כקריטריון לסביבה ראויה לחיים, אינה מובילה ישירות לקיומם של חיים.
במקרה זה, המדענים מצאו שני מחסומים פיזיים-כימיים המונעים נוכחות של אורגניזמים חיים בבריכות – שפע מולקולות של מלחי מגנזיום (שמפרקים גשרי מימן וביומולקולות) וקיומם בעת ובעונה אחת של כמה תנאים – מליחות גבוהה, חומציות גבוהה וטמפרטורה גבוהה.