חרדוני הצב בתמנע עצרו זמנית את הדחפורים
העבודות במיזם להקמת שדה סולארי בתמנע בהשקעה של כ-200 מיליון שקלים נעצרו כדי לאפשר איתור והעברת של כ-15 חרדוני צב מצויים המתגוררים בשטח המיועד להקמת התשתית. שישה חרדונים אותרו עד כה במטרה להעבירם לאזור בטוח
15 חרדוני צב מצויים עצרו באופן זמני פרוייקט של 200 מיליון שקלים. חברת EDF-RE ורשות הטבע והגנים פועלים לאתר את חרדוני הצב בשטח המיועד להקמת השדה הסולארי בתמנע.
עוד בטרם יחלו עבודות התשתית על שטח של כ-900 דונם בתמנע, אנשי רשות הטבע והגנים בשיתוף EDF-RE ישראל, צריכים לאתר את כל חרדוני הצב שבשטח. זאת על מנת להעתיק את מקום המגורים שלהם למחילות נטושות או בנויות מראש באזור אחר.
ברשות מציינים כי אם מזג האוויר יהיה קר מדי עבור הזוחלים, הם יועברו לחי בר יטבתה, שם יבלו את תקופת החורף בכלובים מיוחדים.
על פי הערכות רשות הטבע והגנים בשטח של כ- 900 דונם, עליו צפוי לקום השדה הסולארי בתמנע, ישנם 15 חרדוני צב הספונים במחילותיהם. ביום חמישי האחרון החלו במבצע הצלת החרדונים ואיתרו שישה חרדונים. ובתחילת השבוע נמשכו החיפושים אחר הזוחלים הגדולים.
חברת EDF הצרפתית, שפועלת בישראל באמצעות השלוחה הישראלית EDF אנרגיות מתחדשות, תקים את מתקן הסולארי הגדול ביותר בערבה, שצפוי לספק חשמל ירוק ברוב היום לאילת והסביבה.
"נחזיר החרדונים לביתם בתום העבודות"
נדב ברקן, מנהל הפיתוח העסקי בשלוחה הישראלית ציין כי "ההחלטה על הטיפול בחרדונים התקבלה כחלק מהמדיניות של החברה, עוד בשלב העבודה והתכנון של הפרוייקט. אנחנו מחוייבים לממן ולטפל בהעתקת החרדונים לשטח פתוח בזמן עבודות ההקמה. עם סיום העבודות נחזיר את החרדונים בבטחה לביתם המוכר והאהוב. לקחנו בחשבון שהעבודות ייעצרו כדי למצוא את כל החרדונים בשטח ולדאוג להם לדיור זמני".
חרדוני הצב המצויים הם הגדולים בחרדוני ישראל וחיים באזור הנגב, הערבה ובאזור ים המלח. בטבע החרדונים הבוגרים עשויים להגיע למשקל של עד כשלושה קילוגרם ולאורך של כ-80 ס"מ. הם ניזונים מתפריט צמחוני מובהק הכולל תפרחות ועלים של צמחי מדבר, הנחשבים לתזונה המועדפת עליהם.
חרדוני הצב המצויים, למרות היותם נפוצים ביותר בישראל, הם נחשבים בסכנת פגיעות בטבע עקב ציד למטרות מאכל ופגיעה באזורי המחייה הטבעיים שלהם. ציד רחב היקף של חרדונים למטרות מאכל על ידי פועלים תאילנדים ועליה בתנועת המטיילים ברכבי שטח באזורי המחייה של הזוחלים, פוגעים באוכלוסיית החרדונים ועשויים להוות איום על המשך קיומה בטבע.
המבצע לאיתור מחילות החרדונים
עודד סהר, פקח רשות הטבע והגנים, הדגיש כי "בהתחלה צריך לאתר מחילות באמצעות פקחים ומתנדבים ומתחילים ללכת ברגל. ברגע שמוצאים מחילה מסמנים, אבל חלק מהמחילות משתנות ולפעמים קשה לזהות אם זו מחילה של שועל, חרדון או זוחל אחר".
לדבריו, על מנת לאתר את החרדונים מתחילים בחפירה באמצעות מחפרון ולאחר מכן עוברים לחפירה ידנית. "יש מחילות נטושות ומצאנו 20 מחילות. הוצאנו עד עתה שישה חרדונים".
אנשי הפרויקט משחילים מצלמות על בסיס סיב אופטי על מנת לוודא שהחפירה מדוייקת ולא תפגע בחרדון או בעל חיים אחר ולדבריהם, איתור מחילה אחת עשויה להימשך כשלוש שעות ויותר.
לפנייה לכתב/ת 
