הנהלה חדשה במכון ויצמן, שת"פ מחקרי לאוני' ת"א

מה חדש השבוע בהשכלה הגבוהה? הנשיא ה-11 של מכון ויצמן למדע, פרופ' אלון חן, החל לכהן השבוע בתפקידו כנשיא המכון. יחד אתו החלו לכהן גם ארבעה סגני נשיא.

מימין: הפרופסורים אלון הרמלין, אירית שגיא, אלון חן, זיו רייך ורועי עוזרי(צילום: מסע הקסם המדעי, מכון ויצמן)

"מכון ויצמן למדע הוא מוסד מחקר מוביל בעולם המרחיב את גבולות הידע האנושי, משפר את איכות חייהם של מיליוני בני-אדם, ומחנך את מדעני המחר", אמר באחרונה פרופ' חן בדבריו לפני המועצה הבין-לאומית של המכון. "בוגרינו יוצאים לקריירות בתחומי ההיי-טק, הביוטכנולוגיה והאקדמיה, המניחים את יסודות הכלכלה הפורחת של ישראל – ממש על-פי חזונו של ד"ר חיים ויצמן. עם הגיענו לציון 70 שנים להקמת המכון, אני מאמין שאפשר לומר שעמדנו בציפיות של חיים ויצמן, ואולי אף הגענו אל מעבר להן".

ארבעת סגני הנשיא הם: סגן הנשיא, פרופ' זיו רייך; סגן הנשיא למינהל וכספים, פרופ' אלון הרמלין; סגן הנשיא ליישומים טכנולוגיים, פרופ' אירית שגיא וסגן הנשיא לפיתוח משאבים, פרופ' רועי עוזרי.

אוניברסיטת תל אביב מקדמת מחקר בינלאומי בתחום הקוונטים

רקטור אוניברסיטת תל אביב, פרופ׳ ירון עוז, חתם אתמול (יום ד') בסינגפור על הסכם לשיתוף פעולה מחקרי בין אוניברסיטת תל אביב לבין אוניברסיטת NUS. באוניברסיטת תל אביב אמרו כי השת"פ יקדם מחקר רב תחומי בנושאי מדע וטכנולוגיה קוונטית. אוניברסיטת NUS היא אחת האוניברסיטאות המובילות בעולם (דורגה במקום ה-11 במדד QS העולמי לשנת 2019).

טקס החתימה בסינגפור(צילום: אוניברסיטת תל אביב)

פרופ' עוז אמר: "מטרת ההסכם שנחתם היא לסייע ביצירת כר פורה לשיתוף פעולה מחקרי בתחום מדע וטכנולוגיה קוונטית הן באקדמיה והן עם התעשייה. המהפכה הקוונטית מתדפקת על דלתנו, והיא בעלת פוטנציאל ליצירת שינוי בקנה מידה היסטורי על חיינו. יש צורך במאמץ בינלאומי משותף על מנת להתקדם ולעצב את תחומי המחשוב הקוונטי והתקשורת הקוונטית ואת השפעתם על המגזר העסקי ועל מגזרים נוספים".

באוניברסיטת תל אביב הוסיפו כי מימון שיתופי הפעולה יעשה באמצעות משרד ראש הממשלה הסינגפורית וכן על ידי גופים במגזר העסקי והמגזר הפיננסי, עמם נמצאת האוניברסיטה במגעים בימים אלה. בנוסף להסכם עם אוניברסיטת NUS, הגיע פרופ׳ עוז להבנות עם גופי מחקר נוספים בסינגפור ובהם המרכז לטכנולוגיה קוונטית CQT, אוניברסיטת NTU והקרן הלאומית למדע בסינגפור NRF בסינגפור במגוון נושאים הכוללים, בנוסף למדע וטכנולוגיה קוונטית, גם את תחומי הבינה מלאכותית ולמידה חישובית.

מהנדסים פתרונות לרפואה באורט בראודה

עומדים משמאל לימין: ד"ר יריב מרמור, מוחמד סעדי, דינה ספרי, פרופ' אריה מהרשק, פרופ' שרית סיון, ד"ר זיו פז, ד"ר ציפי שדה. כורעים: הסטודנטים מקבוצת FRINGER(צילום: רמי פכט)

בהאקתון הוצגו חמישה אתגרים על ידי חמישה צוותים רפואיים מבתי חולים שונים. האתגר הראשון היה זיהוי חולה בצורה וודאית וללא טעויות, והוא הועלה על ידי פרופ’ יואל דונחין מהאוניברסיטה העברית, לשעבר מנהל המרכז לבטיחות מטופלים בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. פרופ’ דונחין הציג מקרים שבהם בעיה בזיהוי חולים גרמה לטעויות רפואיות חמורות כמו טיפול ואבחון שגויים.

האתגר השני היה פיתוח אמצעי למעקב רציף אחרי מיקום המטופל בעת אשפוז בבית החולים ומתן מידע למטופל ולבני משפחתו על הבדיקות שיעבור בכל יום ומתי יתרחשו. האתגר הועלה על ידי ד”ר זיו פז, שדיבר על המצב הבלתי נסבל שבו מטופלים ובני משפחותיהם אינם יודעים מדוע ולמה הם ממתינים בזמן האשפוז ומה צפוי להם

האתגר השלישי הציג צורך במדידת משקל מדויקת כאשר מטופל דורך על רגל מנותחת, זאת על מנת שאיכות ההחלמה ומשכה ישתפר ויתקצר. הוא הועלה על ידי באסל חנא, מנהל שירות פיזיותרפיה במרכז הרפואי זיו בצפת. הוא דיבר על הצורך במכשיר זול וזמין שאינו קיים כיום.

האתגר הרביעי היה ניטור המטופל באופן רציף ללא צורך לחברו לחוטים ולמכשירים פולשניים, והוא הועלה על ידי ד”ר אמיר עלימי מבית החולים האנגלי בנצרת. ד”ר עלימי דיבר על בזבוז המשאבים הכרוך בניטור המדדים החיוניים של המטופלים ועל הסכנה הכרוכה בניטור שאינו רציף.

האתגר החמישי עסק בפיתוח רובוט שיחלק תרופות למטופלים לפי המרשם עבורם, והוא הועלה על ידי פרופ’ ארנון בלום , הממונה על המחקר והאקדמיה במרכז רפואי ע”ש פדה, פוריה בטבריה. פרופ’ בלום דיבר על הדיוק והחיסכון במשאבים שיאפשר רובוט שכזה במערכת הבריאות.

המקום הראשון התחלק בין שתי קבוצות אשר זכו בפרס כספי של 10,000 שקל כל אחת. קבוצת Fringer – FingerPrint Registration & Identification שכללה סטודנטים מהנדסת תוכנה ומערכות מידע ופיתחה מערכת דו-שלבית לזיהוי החולה על ידי טביעות אצבע וצמיד חכם כמענה לאתגר הראשון שהוצג. הקבוצה הנוספת שקטפה אף היא את המקום הראשון הייתה קבוצת Sili Feet שכללה סטודנטים מהנדסת חשמל, הנדסת תוכנה והנדסת ביוטכנולוגיה, אשר פיתחה סולייה מסיליקון המכילה חיישנים ומודדת את המשקל אותו מפעיל המטופל על הרגל המנותחת באופן מדויק.

במקום השני ובפרס של 5,000 שקל זכתה קבוצת MIS שהורכבה מסטודנטים מהנדסת תוכנה, הנדסת חשמל והנדסת מכונות, שפיתחה מערכת לתזמון ביקורי רופא והצגת פרטי האשפוז למטופל על ידי קורא RFID המותקן במחלקות האשפוז השונות. במקום השלישי ובפרס של 3,000 שקל זכתה קבוצת Smart Sleeve שכללה סטודנטים מהנדסת חשמל והנדסת תוכנה. הקבוצה פיתחה שרוול המתלבש על זרוע המטופל ומאפשר מדידה רצופה של המדדים החיוניים ללא הפרעה.