שתף קטע נבחר
 

חזרו מאנטארקטיקה - והמוח התכווץ

סריקות MRI גילו: התכווץ מוחם של מדענים ששהו 14 חודשים באנטארקטיקה, וראו בעיקר נוף לבן. "כמו שריר שלא בשימוש"

 

חוקרים בתחנת נוימאייר 3

חוקרים בתחנת נוימאייר 3

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

מותק, המוחות התכווצו: קבוצת חוקרים ששהתה 14 חודשים באנטארקטיקה חזרה כשהמוחות של חבריה קטנים יותר מאלו שהיו בעת יציאתם לדרך. כך עלה ממחקר שפורסם בשבוע האחרון.

 

שמונת המדענים וטבח שהו בתחנת מחקר הסמוכה לחוף היבשת הקרחונית, בדרום האוקיינוס האטלנטי. אבל בהייה ממושכת בנוף הלבן והריק והעובדה שהיו "כלואים" למעשה בבניין קטן עם כל כך מעט אנשים למשך יותר משנה גבתה מחיר כבד מהמוחות שלהם.

תחנת נוימאייר 3 אנטארקטיקה הקוטב הדרומי ()
תחנת נוימאייר 3 באנטארקטיקה

סריקות MRI לפני ואחרי המסע חשפו שאזורים במוח שאחראים על למידה, רגשות וזיכרון התכווצו בתקופה הזו. קבוצת הבקרה לא סבלה מההתכווצות מוחית בתקופת זמן הזו, ואצל חלקם נראה אפילו שהמוח גדל.

 

הממצאים דומים לאלו שנצפו אצל אסטרונאוטים, במה שמכונה "המוח החללי". אלו סובלים מירידה ביכולת השכלית ובשינויים בפעילות החשמלית במוחות שלהם.

 

המחקר, שנערך על ידי אוניברסיטאות בגרמניה ובפנסילבניה, הראה כי למוח תכונה של "השתמש בו - או שהוא יאבד". עורכי המחקר, שפורסם ב-New England Journal of Medicine הסבירו כי המדענים לא גירו את מוחם מספיק בעת שהיו במסע, ולכן הוא התכווץ, בדומה לשריר שאינו בשימוש.

מוח התכווץ אחרי שהות ב אנטארקטיקה ()
השינויים במוח אצל החוקרים ששהו באנטארקטיקה, ואצל קבוצת הבקרה שנשארה בגרמניה

"זה מאוד מרגש לראות את המדבר הלבן בהתחלה, אבל אחר כך זה כל הזמן אותו הדבר", אמר ל-Science News ד"ר אלכסנדר שטאן, מוביל המחקר. אחד מאזורי המוח - דנטייט ג'יירוס, המשמש לעיבוד ולאחסון מידע המגיע מהחושים - התכווץ בממוצע בכמעט 10 אחוזים. גם אזורים אחרים בהיפוקמפוס התכווצו משמעותית.

 

סריטה רובינסון מאוניברסיטת מרכז לנקשייר הסבירה: "אחת הסיבות שחיים בבידוד הם קשים היא העובדה שבני אדם הם יצורים חברתיים. אנשים רבים שחיו בסביבה מבודדת, כמו החוקרים באנטארקטיקה, דיווחו שהבדידות היא החלק הקשה ביותר בעבודתם. הבדידות יכולה לפגוע הן בבריאותנו הנפשית והן בבריאות הפיזית".

 

צוות החוקרים שהה בתחנת נוימאייר 3, תחנת מחקר במדף הקרח אקסטרום. ד"ר שטאן וצוותו סרקו את מוחות החוקרים לפני ואחרי המשימה, והשוו זאת לאנשים שחיו באותה עת בגרמניה. הם בחנו גם את רמת ה-BDNF – כימיקל המכונה "ויטמין הלמידה והזיכרון".

 

אצל החוקרים ששהו באנטארקטיקה היה 45% פחות BDNF ביחס לקבוצת הבקרה שנשארה בגרמניה, ואצל המדענים הרמה נשארה מתחת לנורמלי למשך שישה שבועות לאחר חזרתם מהיבשת הדרומית. אלו שאצלם התכווצות ההיפוקמפוס הייתה הגדולה ביותר, חוו גם את הירידה הגדולה ביותר באותה בדיקה של כימיקל.

 

למחקר:

https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMc1904905

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים