מצילים את השמורה: הבקטריות שישקמו את עברונה
החיידקים הטובים: חמש שנים לאחר אחד האסונות הסביבתיים החמורים שקרו בישראל, מלמד פיילוט שהתקיים בשמורת עברונה על תקווה לשיקום. מהנדסים כימיים יצרו תהליך המפחית את הזיהום בקרקע באמצעות בקטריות. המשמעות: נביטת צמחים חדשים בשמורה - אפשרית
לפני כמה שנים פורסם קול קורא לקבלת מידע בנוגע לאמצעים לטיפול בזיהום הנפט בשמורה. חברת ליקוויד גז, שנבחרה לבצע את הניסוי הסופי, ערכה בשנה האחרונה פיילוט בשטח של דונם בשמורה, והצליחה להוריד ב-70 אחוז את הזיהום בקרקע. כלל השטח המזוהם בשמורה הוא 144 דונם.
אירוע דליפת הנפט התרחש בדצמבר 2014 כאשר כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי דלפו מקו הצינור של חברת קצא"א לשמורה. ערבת עברונה בערבה הדרומית כוללת מערכת אקולוגית ענפה: סוואנות של עצי שיטה ובהן עדרי צבאים, שפע עופות מים, בריכות מלח ועוד.
לפי חוות דעת סודית, שנחשפה ב-ynet, המערכת האקולוגית בעברונה עלולה שלא להשתקם כלל ולהשתנות ב-40 עד 100 השנים הקרובות. זאת, לאחר שעצי שיטה מעטים בלבד יוותרו באזור, בדומה למה שקרה ב-1974, אז אירעה דליפת נפט באותו קו. ממחקרים שחקרו את עצי השיטה מהאסון בשנות ה-70 עלה כי קיים היעדר מוחלט של עצים צעירים. המשמעות: הנפט לא איפשר לנביטה של עצי שיטה חדשים. היעלמות עצי השיטה עלולה להוביל לקריסת המערכת האקולוגית בשמורה.
הפיילוט של החברה הראה שנביטה של צמחים חדשים אפשרית. מנהלי ליקוויד גז, שמעון רוימי וקרנית כרמון וחוקרי החברה בשיתוף עם וחברת נטפים, תהליך פיזיקלי-ביולוגי שמפרק באמצעות הבקטריות שרשראות פחמן ארוכות וכבדות שמקורן בזיהום, והופך אותן לשרשראות פחמן קצרות שיכולות להתפרק בטבע. המהנדסים הכימיים הרכיבו "קוקטייל" של בקטריות שמאפשרות לחיידקים לאכול את הזיהום.
ברשות הטבע והגנים אומרים כי יישום הפיילוט בשמורה, שנפגעה קשות בזיהום הנפט, נותן תקווה חדשה לאפשרות שיקום של השמורה, החי והצומח בה. עם תחילת האסון בוצעו בשטח מספר פעולות חירום אפשריות על ידי חברת קצא"א ובהנחיית רשות הטבע והגנים, ביניהן: שאיבת הנפט שנקווה בשלוליות, הקמת סכרים זמניים למניעת התפשטות הנפט לכל חלקי השמורה, פינוי אדמה שזוהמה קשות והגנה על חיות הבר באזור. עם זאת, חלק משמעותי מהנפט כבר חלחל לאדמה, פגע בצומח, בבעלי החיים, החיים בסביבה ביניהם יונקים וזוחלים. מפני שמדובר באירוע זיהום חריג, אקולוגים רבים מתוך הרשות ומחוצה לה עוסקים בניטור הנזקים והזיהום והשפעותיו על הצומח והחי תוך בחינת פתרונות לרבות ברמה העולמית לשיקום השמורה. "לצערנו, כנראה, השיקום יארך זמן רב ואף פעם לא יהיה מושלם", אומר מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין.
ברט"ג עדיין לא יודעים מה תהיה ההשפעה של פירוק הנפט. "ייתכן שההשפעה תהיה גדולה וייתכן שתהיה שולית", אומר יהושע שקדי, המדען הראשי ברשות. "נמצא שעצי שיטה לא נובטים בשטחים שזוהמו בנפט גם 50 שנים לאחר הזיהום", מציין שקדי. "עצים אלה הם היחידים שמספקים מזון ליצורים בשמורה לאחר קיץ יבש, ורוב המינים המתקיימים בשטח תלויים בחיוניות עצי השיטה". היום חיים בשמורה כ-250 צבאים התלויים בעצי השיטה.
לפנייה לכתב/ת 
